750 יח"ד על פארק הירקון: נדחתה עתירת התושבים נגד תוכנית המגדלים בשיכון דן

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה היום (ה') במלואה עתירה שהגישו 48 תושבים נגד אישורה של התוכנית להתחדשות מתחם מוסך דן, הסמוך לצומת הרחובות ראול ולנברג ופנחס רוזן בצפון-מזרח תל אביב.

פסק הדין, שניתן על ידי השופט גלעד הס, מותיר על כנו את אישור התוכנית, המשתרעת על שטח של כ-38 דונם. התוכנית כוללת את פינוי מוסך וחניון האוטובוסים הקיימים והקמת פרויקט משולב הכולל כ-750 יחידות דיור במבנים בני 15 עד 19 קומות, שטחי מסחר, כ-6 דונם למבני ציבור וכ-4.4 דונם של שטחים ציבוריים פתוחים.

לקריאת פסק הדין המלא של בית המשפט לעניינים מנהליים

התוכנית אושרה למתן תוקף על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב, בהתאם לתוכנית המתאר העירונית תא/5000 . לאחר אישורה הוגשה על ידי חלק מהמתנגדים בקשת רשות לערור לוועדת הערר המחוזית, וזו ניתנה על ידי הוועדה לגבי חלק מהעילות.

באוקטובר 2025 דחתה ועדת הערר את מרבית העררים, מלבד תיקון שביטל הקצאת יחידות דיור לעירייה בגין מקרקעין בייעוד דרך במצב הנכנס. בקשת רשות ערר נוספת שהגישו התושבים נדחתה, ועתירה נגד התוכנית הוגשה לבית המשפט. העתירה הוגשה נגד ועדת הערר המחוזית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו, והחברות היזמיות - אמד פיתוח נדל״ן והשקעות וחברת נהור.

"הצפיפות אינה חורגת מהמקובל באזור"

פסק דינו של השופט הס התמקד בשתי סוגיות, אשר בשתיהן נדחו טענות העותרים. הראשונה היתה טענתם לגבי סימונו של חלק מהשטח הציבורי בטכניקה של סימון זיקות הנאה, במקום ייעוד סטטוטורי כמגרש נפרד לשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), באופן שלטענתם הביא להגדלת הצפיפות והעצמת זכויות בנייה.

בפסק הדין כתב השופט הס כי "התכנית מקצה כ-18.6 דונם לשטחי ציבור, שהם כ-49% משטחה, לעומת מצב נכנס שבו לא קיימים כלל שטחים ציבוריים פתוחים או שטחים לבנייני ציבור. מתוכם, כ-10.4 דונם מיועדים למבני ציבור ולשצ"פ - הקצאה העומדת בדרישה הפרוגרמטית ואף עולה עליה. מדובר בשטח ציבורי משמעותי, ולא מצאתי נימוק של ממש להתערב בקביעה תכנונית מובהקת זו".

עוד כתב כי "בנסיבות אלה, הקביעה שלפיה שטחי זיקות ההנאה אינם חלק מהשטח הנדרש לשצ"פ מבחינה פרוגרמטית היא ראויה וסבירה. השימוש בזיקות הנאה יוצר איזון נכון בין זכויות הציבור לזכות הקניין, והתכנית כוללת הסדר ברור לשימוש הציבור בשטחים אלה. זכויות הבנייה והצפיפות אינן חורגות מהמקובל באזור, ועל כן אישור התכנית אינו רק מצוי במתחם הסבירות - אלא ראוי ונכון".

טענה שניה של העותרים היתה כי מסמכי ההשלכות התחבורתיות של התוכנית לא צורפו להפקדתה, וכך ניזוקה יכולתם להתנגד בגין סיבות תחבורתיות. גם טענה זו נדחתה: "העותרים טענו כי מסמכי בחינת השלכות התחבורה לא פורסמו לעיון הציבור במסגרת ההתנגדויות, אולם אין מחלוקת כי המסמכים הגיעו לידיהם כמה ימים לפני הדיון", כתב השופט הס. "הם לא ביקשו לדחות את הדיון, לא ביקשו להוסיף טענות להתנגדות ואף טענו לגופם של הדברים. בנסיבות אלה לא מצאתי פגיעה ממשית בזכויותיהם, ובוודאי לא פגיעה המצדיקה את ביטול התכנית.

"אשר לציבור הרחב, החשש שמתנגד פוטנציאלי נמנע מהגשת התנגדות רק משום שלא נחשף למסמכי הבה"ת הוא מזערי וקלוש, במיוחד כשהתכנית ונספח התנועה היו גלויים לציבור. אין הצדקה לעכב משמעותית את פיתוח אזור המוסך בלב העיר ולפרסם את התכנית מחדש בשל חשש ערטילאי כזה. באיזון בין זכויות בעלי הקרקע והציבור לבין זכותו האפשרית של מתנגד אלמוני, יש להעדיף את זכויות בעלי המקרקעין והציבור".

בסיכומו של דבר נדחתה כאמור העתירה, והעותרים חויבו בהוצאות משפט בסך של 18 אלף ש"ח – 6,000 לכל קבוצת משיבים (ועדת הערר, הוועדה המקומית והיזמים).

את החברות היזמיות, אמד פיתוח נדל״ן והשקעות וחברת נהור, ייצגו עורכות הדין ענת בירן , אפרת לרנר ומור אגיב קשרי ממשרד עורכי הדין ענת בירן .

עורכת הדין ענת בירן מסרה: "פסק הדין מעניק חיזוק משמעותי לעמדה שהצגנו בשם החברות ולחשיבותו של תכנון מאוזן וישים. בית המשפט הכיר בכך שניתן לייצר תועלת ציבורית רחבה, הכוללת שטחים פתוחים ונגישים לציבור, מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין ומבלי לסכל את היתכנותו הכלכלית של הפרויקט. מדובר בתוכנית חשובה שתאפשר לפנות מוסך אוטובוסים מלב אזור מגורים ולהקים במקומו מתחם עירוני הכולל מאות יחידות דיור, מסחר ושטחי ציבור משמעותיים".