הקלה בממ"דים ומהפכה בתכנון השלד: כך עומדות להשתנות תקנות הבנייה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפויה להתכנס לאחר החגים, ב-6 באוקטובר, ולדון בשורה של שינויים בתקנות התכנון והבנייה, שמקדמים במנהל התכנון, הנוגעים בין היתר להקמת ממ"דים בבניינים קיימים, למיגון בתי ספר, להליכי שינוי שימוש לעסקים ולתכנון שלד וביסוס מבנים. בין ההצעות שיונחו על שולחן המועצה: החרגת החלל הכלוא מתחת למגדלי ממ"דים מחישוב שטחי הבנייה, מתן אפשרות להקים מרחבים מוגנים משותפים לעד ארבע כיתות בבתי ספר, קביעת לוחות זמנים לגורמים המאשרים בקשות לשינוי שימוש למטרת עסק ורפורמה בתקנות תכנון השלד.

אחד התיקונים המרכזיים שיובאו בפני המועצה נוגע לתקנות חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים. לפי הנוסח המוצע, חלל הנמצא מתחת לרצפת המרחב המוגן שנבנה בקומה הראשונה מעל פני הקרקע, כאשר הוא מוקף כולו בקירות ואטום ללא פתחים, לא ייכלל במניין השטח הכולל המותר לבנייה.

הסוגיה מתעוררת בהקמת "מגדל ממ"דים", כלומר תוספת אנכית של מרחבים מוגנים לאורך קומותיו של בניין קיים. במקרים כאלה נוצר בקומת הקרקע חלל כלוא מתחת לממ"ד הראשון. כיום עלול חלל זה להיחשב כשטח בנוי ולנגוס בזכויות הבנייה, אף שמדובר בחלל טכני ואטום שאינו מיועד לשימוש. התיקון נועד להסיר את החסם הזה ולהקל על הקמת ממ"דים בבניינים קיימים.

שינוי נוסף נוגע להקמת מרחבים מוגנים בבתי ספר במסגרת פטור מהיתר. התקנות הקיימות מאפשרות להוסיף מרחב מוגן אחד לכל כיתה, בשטח של כ-15 מ"ר נטו, או מרחב מוגן משותף לשתי כיתות, עד לתקרה כוללת של 180 מ"ר נטו לתוספת המיגון במגרש.

כעת מוצע להרחיב משמעותית את הגמישות התכנונית ולאפשר הקמת מרחב מוגן מאוחד עבור שתיים עד ארבע כיתות. לפי ההצעה, ניתן יהיה לבנות ברצף אופקי מרחבים מוגנים בשטח של עד 60 מ"ר נטו, המקביל למיגון עבור ארבע כיתות, וכן לבנותם עד שתי קומות בטור אנכי ממפלס הקרקע. התקרה הכוללת של 180 מ"ר נטו במגרש לא תשתנה. המשמעות היא שניתן יהיה, בין היתר, להקים עד שלושה מרחבים מוגנים מאוחדים בשטח של 60 מ"ר כל אחד. מטרת השינוי היא לאפשר מרחבים גדולים ורציפים, שאמורים להתאים טוב יותר לפעילות בתי הספר ולשהייה בהם בשעת חירום.

תיקון שלישי עוסק בתקנות שינוי שימוש למטרת עסק. בעקבות שינוי בחוק התכנון והבנייה, מוצע לעדכן את התקנות ולקבוע במפורש ארבעה גורמים מאשרים: שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה ופיקוד העורף.

לצד זאת נקבעים לוחות זמנים לטיפול בבקשות. מהנדס הוועדה המקומית יידרש לבדוק בתוך עשרה ימים אם בקשה דיגיטלית עומדת בתנאים המוקדמים. גורם מאשר יידרש להשיב בתוך 15 ימים, ואם לא יעשה זאת בזמן, יראו אותו כמי שאינו מתנגד לבקשה. מהנדס הוועדה יידרש לבדוק את התאמת הבקשה בתוך 30 ימים ממועד קליטתה, או ממועד קבלת תשובת הגורם המאשר במקרה של עסק טעון רישוי, ורשות הרישוי תכריע בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.

השינוי הרביעי והרחב ביותר נוגע לתכן הבנייה. המועצה צפויה לדון בתקנות חדשות ועצמאיות לשלד ולביסוס מבנים, שיחליפו הוראות הקיימות כיום בתוספת השנייה לתקנות הבקשה להיתר. התקנות החדשות מבוססות על מערך התקנים העדכני ומסדירות באופן מרוכז את הדרישות לתכנון השלד.

לפי ההצעה, שלד של מבני מגורים ומבנים רגילים יתוכנן לאורך חיים של לפחות 50 שנה, בעוד שבמבני ציבור, מבני תשתית ומבנים חיוניים תידרש תקופת תכנון של לפחות 100 שנה. במבנים ארעיים, שמשך השימוש בהם מוגבל, התקופה תעמוד על לפחות עשר שנים.

עוד מוצע לאפשר שימוש בתקינה אירופית במקרים שבהם אין תקן ישראלי מתאים, בכפוף לכללי התאמה ובקרת תכן. התקנות כוללות גם דרישות למניעת כשל פריך והתמוטטות בשרשרת, מקדמי חשיבות לתכנון עמידות בפני רעידות אדמה והוראות הנוגעות לעמידות השלד באש, לעומסים דינמיים ולתכנון הגיאוטכני של ביסוס המבנה.