ייהוד הגליל, הטבות למילואימניקים והרחבת הבנייה לחרדים: תכניות הדיור של הקואליציה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

15 שנה לאחר המחאה החברתית שהסעירה את ישראל, מחירי הדירות והשכירות עדיין מעסיקים מיליוני ישראלים. אלא שלקראת הבחירות לכנסת ה-26 שיתקיימו היום (ג'), נראה כי משבר הדיור נדחק לשולי השיח הפוליטי, ורק חלק קטן מהמפלגות מציגות תוכניות מפורטות להתמודדות עמו.

אלא שעל מדיניות בנושאי דיור ניתן ללמוד באופנים נוספים מלבד פרסום מצע. כאשר מדובר במפלגות שהרבו להחזיק בהגה השלטון בעשורים האחרונים, דוגמת הליכוד והמפלגות החרדיות, ניתן לגזור את תפישת העולם והמדיניות מתוך הפעולות שנעשו בפועל - תקציבים שהוקצו, הצעות חוק שקודמו וכן הלאה.

אתמול (ב') פרסמנו סקירה של מצעי הדיור של מפלגות האופוזיציה והיום הגיע תורן של מפלגות הקואליציה. עליית הריבית, מלחמת חרבות ברזל והפסקת העסקתם של העובדים הפלסטינים בענף הבנייה יצרו מציאות שונה מזו ששררה ערב הקמת הממשלה, בסוף 2022. לצד המחסור בכוח אדם והעלייה בעלויות הבנייה, נדרשה הממשלה להתמודד עם ירידה בפעילות בשוק הדירות ועם קשיים בשיווק קרקעות ובקידום פרויקטים.

לשלוש מהמפלגות המרכזיות בגוש הקואליציה הייתה השפעה ישירה על שוק הדיור באמצעות התיקים שבהם החזיקו נציגיהן. הציונות הדתית, שיו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' מכהן כשר האוצר; יהדות התורה, שנציגה יצחק גולדקנופף כיהן כשר הבינוי והשיכון מדצמבר 2022 ועד יוני 2025; והליכוד, שנציגו חיים כץ החליף את גולדקנופף במשרד השיכון. יהדות התורה פרשה מהממשלה על רקע משבר חוק הגיוס, אך הייתה שותפה מרכזית בקואליציה במהלך הקדנציה.
בהיעדר מצעי דיור מפורטים שאותרו במסגרת הבדיקה, סקרנו את הצעדים המרכזיים שקידמו נציגי המפלגות במהלך כהונתם, ואת הביקורת שנמתחה על חלקם.

הליכוד: הטבות דיור בפריפריה וכאוס ברמ"י

זה שנים רבות שמפלגת השלטון הכמעט-נצחית אינה מפרסמת מצע מסודר בתחום הדיור, וניכר כי אין מדובר בנושא שעומד בראש מעייניה. על כך תעיד גם העובדה כי מדובר בתיק שבאופן תמידי נמסר לשותף קואליציוני (בקדנציה הזו היתה זו יהדות התורה) וכי גם כשחזר התיק לידי המפלגה לפני כשנה וחצי, החזיק בו השר חיים כץ לצד מספר תיקים נוספים. ובכל זאת ננסה ללמוד עד כמה שניתן מתוך תקופה זו על גישתה של הליכוד לנושא.

חיים כץ נכנס לתפקיד ממלא מקום שר הבינוי והשיכון ביוני 2025, בעקבות התפטרותו של יצחק גולדקנופף, ובהמשך אותה שנה מונה לתפקיד השר. מדיניותו התמקדה בעיקר בהמשך תוכניות קיימות, בטיפול במחסור בכוח אדם בענף ובניסיון להסיר חסמים. ביוני 2026 אישרה הממשלה להאריך את הסבסוד המוגדל לעלויות פיתוח בבנייה רוויה באזורי עדיפות לאומית, בהיקף של כ-300 מיליון שקל. במקביל פעל כץ להאצת הבאת עובדים זרים מהודו ומסרי לנקה

בתקופתו נמשכו הגרלות דירה בהנחה במסלול מחיר מטרה, אך לפני כשנה וחצי אלו הוגבלו לאזורי הפריפריה בלבד. זאת תוך מתן עדיפות מוגברת למשרתי מילואים שעל פי המנגנון העדכני יזכו לפחות במחצית מהדירות. ואולם יישום מדיניות זו נתקל בבעיה, שכן ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שאמורה להוציא את מדיניות השיווקים הללו לפועל שרר לאורך השנה האחרונה, מאז פרישת המנכ"ל הקבוע האחרון ינקי קוינט, כאוס מוחלט. במשך חודשיים התנהלה הרשות ללא מנכ"ל כלל, לאחר מכן מונה עידן מועלם כממלא מקום, ובמאי מונה מקורבו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יהודה אליהו, למנכ"ל קבוע – מינוי שבוטל בהמשך על ידי בג"ץ.

תוצאת הכשלים הניהוליים הללו היא אחת הסיבות (לצד ההאטה הכללית בשוק) לכך את השנה הזו צפויה רמ"י לסיים עם נתוני השיווק הנמוכים ביותר מזה שנים רבות. לפי בדיקה של קבוצת יסודות שפורסמה ב" מרכז הנדל"ן ", במחצית הראשונה של 2026 פורסמו תוצאות ל-99 מתחמי בנייה בלבד, לעומת 268 מתחמים בתקופה המקבילה ב-2025 – ירידה של כ-63%. בהשוואה למחצית הראשונה של 2022, שבה נסגרו 743 מתחמים, מדובר בירידה של כ-87%.
מבקרי התנהלותו של כץ טענו כי עיסוקו בהסרת חסמים נקודתיים ובניהול משברים לא לווה בקידום רפורמות מבניות משמעותיות, וכי חוסר היציבות ברמ"י הקשה על ההתמודדות עם הירידה בשיווק הקרקעות.

הציונות הדתית: 40 יישובים חדשים בנגב ובגליל ומניעת חזרת פלסטינים לעבודה ענף

הקמת 40 יישובים חדשים בנגב ובגליל, תמריצים למעבר של מיליון תושבים יהודים נוספים לאזורים אלה והרחבת ההתיישבות החקלאית – אלה היעדים המרכזיים שמציגה רשימת הציונות הדתית וזהות בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין בתוכניתה ל"ייהוד הנגב והגליל". לצד הצעות המצע, מדיניות הדיור של המפלגה נבחנת גם על בסיס הצעדים שקידם יו"ר המפלגה, בצלאל סמוטריץ', כשר האוצר מאז דצמבר 2022.

התוכנית לנגב ולגליל כוללת הסרת חסמים תכנוניים, הרחבת יישובים קיימים והקמת 20 יישובים חדשים בכל אחד משני האזורים, לצד הקמת חוות חקלאיות ויצירת רצפים התיישבותיים. כדי למשוך אוכלוסייה יהודית נוספת, מציעה המפלגה תמריצים לדיור ולמעבר למשפחות צעירות, למשרתי מילואים, לעולים חדשים ולאנשי מקצוע.

במישור הממשלתי, אחד האתגרים המרכזיים בתקופת כהונתו של סמוטריץ' היה המחסור החריף בכוח אדם בענף הבנייה בעקבות פרוץ המלחמה והפסקת העסקתם של עובדים פלסטינים – מהלך שאותו הוביל סמוטריץ'. הממשלה פעלה להרחבת גיוס העובדים הזרים, בין היתר מהודו, מסרי לנקה ומאוזבקיסטן, וכן קידמה מענקים לעידוד כניסת עובדים ישראלים לענף. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההסתדרות המובאים בסקירה, נכון לאוקטובר 2026 מועסקים בענף כ-73–75 אלף עובדים זרים חוקיים, לעומת פחות מ-30 אלף ערב המלחמה.

בתחום המיסוי, הוקפא החל משנת 2026 העדכון השנתי של מדרגות מס הרכישה ומס השבח, לרבות המדרגות החלות על רוכשי דירות להשקעה. במקביל, התקופה שבה משפרי דיור רשאים להחזיק בשתי דירות לפני שיחויבו במס רכישה של דירה נוספת חזרה ל-24 חודשים, לאחר פקיעת הוראת השעה שקיצרה אותה ל-18 חודשים. חרף דרישות של גורמים בענף להפחית את מס הרכישה למשקיעים כדי לעודד עסקאות, משרד האוצר הותיר את שיעורו על כנו. גם יוזמות להחמרת המיסוי על דירות שאינן מאוכלסות דרך קבע לא התקדמו.

הממשלה אישרה גם סבסוד של עלויות פיתוח באזורי פריפריה בהיקף של כ-300 מיליון שקל, במטרה לסייע לשיווק קרקעות במקומות שבהם מכרזים נכשלו בשל חוסר כדאיות כלכלית. במקביל קידם משרד האוצר השקעות בתכנון ובהסדרת הבנייה ביהודה ושומרון. בין היתר אושר תקציב של כ-112 מיליון שקל להכנת תוכניות מפורטות ולהסדרה תכנונית ראשונית בכ-69 התנחלויות ומאחזים, לצד הקצאת 125 מיליון שקל נוספים מכספים קואליציוניים לתכנון יישובים חדשים.

יהדות התורה: מענקים לדירות יד שנייה ומכרזים מותאמים לציבור החרדי

יצחק גולדקנופף, שכיהן כשר הבינוי והשיכון בשנים 2022–2025, קידם במהלך כהונתו שורה של צעדים להרחבת היצע הדירות, בעיקר בפריפריה, לצד תוכניות סבסוד ייעודיות. חלק מהמהלכים עוררו ביקורת בטענה שהם מעניקים עדיפות למגזר החרדי.

בתקופתו עודכנה תוכנית מחיר מטרה, תוך הגדלת ההנחות לרוכשי דירות בפריפריה. ההנחה המרבית במכרזי רמ"י למחוסרי דיור באזורי עדיפות לאומית הוגדלה מ-450 אלף שקל ל-900 אלף שקל, ושיעורי התשלום על הקרקע הופחתו. נוספו גם הטבות למשרתי מילואים, ובהן הגדלת תקרת ההנחה ברכישת קרקע.

אחת היוזמות שעוררו מחלוקת הייתה מענק של עד 50 אלף שקל למחוסרי דיור ברכישת דירות יד שנייה במחירים של 300–600 אלף שקל. מבקרי התוכנית טענו כי מאחר שמספר הדירות הנמכרות במחירים אלה מצומצם מאוד במרבית היישובים, היא מיטיבה בעיקר עם רוכשים בריכוזי אוכלוסייה חרדית, ובפרט ביישובים שבהם מתגוררים חסידי גור. בתקופת כהונתו הוסבו גם מכרזים והגרלות דיור, בין היתר בבית שמש, למסלולים המותאמים לצורכי המגזר החרדי. גולדקנופף קידם במקביל את הקמת היישובים החרדיים כסיף ותילה.

מהלך נוסף שקודם בתקופתו היה החלת דיני ההתחדשות העירונית ביהודה ושומרון באמצעות צו אלוף בדצמבר 2024, במטרה לאפשר קידום תוכניות פינוי-בינוי וחיזוק מבנים גם ביישובי האזור.
בתחום הדיור הציבורי ספג משרד השיכון בראשות גולדקנופף ביקורת על קצב רכישת הדירות לדיור הציבורי ועל תקצוב תוכניות שנקבעו בעבר. למרות הצהרות על רכישת כ-2,400 דירות, בפועל נרכשו כאלף. בוועדות הכנסת הועלו גם טענות בנוגע לאי-תקצוב תוכניות קודמות, בהן תוכנית להקמת 1,500 דירות לגיל השלישי בהיקף של 750 מיליון שקל.

בפברואר 2023 החליט גולדקנופף שלא להאריך את תוקפו של חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), שאפשר לדיירים ותיקים לרכוש את דירותיהם בהנחה. הוא נימק זאת בצורך לשמור על מלאי הדירות הציבוריות הקיים, ולא לצמצמו באמצעות מכירת דירות לדיירים.

ש״ס: הרחבת מלאי הדיור הציבורי

במסגרת הבדיקה לא אותר מצע דיור עדכני ומקיף של ש״ס לבחירות 2026, אולם פעילות נציגיה בכנסת מצביעה על דגש בתחום הדיור הציבורי. יו״ר המפלגה אריה דרעי וחברי הכנסת ינון אזולאי, יוסף טייב ויונתן מישרקי היו בין יוזמי הצעת החוק לחידוש זכותם של דיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחה. ההצעה, שקודמה בשיתוף חברי כנסת מסיעות נוספות ואושרה בקריאה ראשונה בנובמבר 2025, מבקשת לאפשר לדיירים המתגוררים בדירה ציבורית לפחות חמש שנים לרכוש אותה במחיר מופחת, בכפוף לתנאי הזכאות.

לצד קידום זכות הרכישה, נציגי המפלגה הביעו תמיכה בהגדלת מלאי הדירות הציבוריות. בדיון בוועדת הפנים במאי 2026 תמך אזולאי בהצעה להקצות 7% מהבנייה החדשה לדיור ציבורי, והדגיש את הצורך בשילוב אוכלוסיות בעלות רמות הכנסה שונות. עם זאת, מדובר בעמדה שהציג נציג המפלגה במסגרת פעילותו הפרלמנטרית, ובבדיקה לא אותרה תוכנית מפלגתית כוללת המפרטת יעדי בנייה, מקורות תקציב ולוחות זמנים ליישום.