ראש העיר דרש לחשוף "חומה מימי יהושע בן נון" מתחת למבנה הבנק. ועדת הערר עצרה אותו

במהלך עבודות בקמפוס בנק מזרחי טפחות בלוד נחשפו שרידי חומה מתקופת הברונזה, שעוררו מחלוקת גם סביב מעמדה ההלכתי של העיר. ראש העיר דרש לחשוף את הממצא מתחת לרצפת זכוכית ולהפקיד ערבות של 10 מיליון שקל, אך רשות העתיקות קבעה כי מדובר ב"גבב של אבנים". ועדת הערר קיבלה את עמדת הבנק, הורתה לעירייה להנפיק תעודת גמר וחייבה אותה בהוצאות

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
גשר ממלוכי מצפון לעיר לוד, החוצה את נחל איילון (Bukvoed, ויקימדיה) גשר ממלוכי מצפון לעיר לוד, החוצה את נחל איילון (Bukvoed, ויקימדיה)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

האם חומה מימי יהושע בן נון מסתתרת מתחת לקמפוס בנק מזרחי טפחות בלוד? השאלה ההיסטורית הזו עמדה במרכזו של עימות חריג בין עיריית לוד לבנק, לאחר שבמהלך עבודות בנייה בקמפוס נחשפו שרידי חומה עתיקה מתקופת הברונזה. ראש העיר דרש לחשוף את החומה ולהציג אותה מתחת לרצפת זכוכית בחניון, ואף העלה דרישה לתשלום ערבות של 10 מיליון שקל מצד הבנק. אלא שרשות העתיקות קבעה כי הממצא אינו ראוי לשימור או להצגה, והמחלוקת הגיעה לוועדת הערר המחוזית, שקיבלה את עמדת הבנק וקבעה כי העירייה אינה רשאית לעכב את מתן תעודת הגמר בשל דרישות שלא נכללו בהיתר הבנייה. 

בהחלטה שניתנה ב־12 בנובמבר, בראשות עו"ד יוני שוורץ, הורתה ועדת הערר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לוד להנפיק לחברת נציבים נכסים וציוד בע"מ, חברת הנכסים של בנק מזרחי טפחות, תעודת גמר בתוך שבעה ימים ממועד המצאת ההחלטה, בכפוף לקיום יתר התנאים הקבועים בדין. עוד חויבה הוועדה המקומית לשלם לחברה הוצאות בסך 5,000 שקל בתוספת מע"מ.

להחלטה של ועדת הערר

תחילה של הפרשה בחפירות בדיקה שערכה רשות העתיקות בחודשים נובמבר ודצמבר 2024, לקראת הקמת מבנה שירות ותפעול בקמפוס הבנק ברחוב אבא הלל סילבר 13 בלוד. במהלך החפירות נחשף קיר אבן מסיבי מתקופת הברונזה, שעורר עניין רב בעירייה. 

לפי עמדת הוועדה המקומית, כבר ב-12 בדצמבר 2024 הודיע ד"ר עמית שדמן, ארכיאולוג מרחב מרכז ברשות העתיקות, לראש עיריית לוד כי החומה שהתגלתה היא חומת העיר לוד הקדומה מימי יהושע בן נון. כעבור מספר ימים, לטענת העירייה, אישרו זאת גם גורמים נוספים ברשות העתיקות. אלא שלדברי העירייה, חרף חשיבותו ההיסטורית של הממצא, בחר הבנק לכסות את החומה בבטון, באופן שנועד לסכל את הנצחתה. העיריה טענה בעקבות זאת כי לזיהויה של החומה עשויה להיות גם משמעות הלכתית, בין היתר בשאלה אם לוד נחשבת לעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ובהתאם לכך - מתי יש לחגוג בה את חג הפורים.

יו"ר ועדת הערר המחוזית במחוז מרכז, יוני שוורץ (ועדת ערר מרכז, שאטרסטוק)יו"ר ועדת הערר המחוזית במחוז מרכז, יוני שוורץ ( ועדת ערר מרכז, שאטרסטוק)

אלא שבינואר 2025 אישרה רשות העתיקות לבנק להמשיך בעבודות, לאחר שבוצע שינוי תכנוני שכלל פיצול כלונסאות כדי למנוע פגיעה בחומה העתיקה. באישור נקבע כי אין צורך בחפירות נוספות, וכי ניתן להמשיך בבנייה בכפוף לפיקוח ארכיאולוגי, מבלי שנדרשה חשיפת החומה או שימורה. רשות העתיקות אף הבהירה בפומבי כי ההשערה שלפיה מדובר ב"חומת יהושע בן נון" נבדקה ונמצאה שגויה. מכאן הבנק טען כי פעל בהתאם להנחיות הרשות, בעוד שהעירייה האשימה אותו בביצוע "מחטף" ובכיסוי החומה בבטון, באופן שנועד לסכל את חשיפתה ושימורה.

המחלוקת החריפה ביולי 2026. לפי תצהיר שהגיש מנכ"ל חברת הנכסים של הבנק, בפגישה שהתקיימה בלשכת ראש העיר ב-9 ביולי, הודיע ראש העיר כי לא יסכים להנפיק תעודת גמר למבנה אלא אם הבנק יתחייב לאפשר חפירות בשטחו, יתקין רצפת זכוכית בקומת החניון שדרכה ניתן יהיה לצפות בחומה העתיקה, ויפקיד ערבות בסך 10 מיליון שקל להבטחת ביצוע פעולות השימור.

לטענת הבנק, המבנה הוקם בהתאם להיתר הבנייה ולהנחיות רשות העתיקות כאמור. עוד נטען כי העירייה לא מוסמכת להציב תנאים חדשים בשלב מתן תעודת הגמר, וכי מדובר "בהרחבת חזית אסורה". העירייה לא הכחישה את עצם הפגישה או את עמדת ראש העיר, אך טענה כי הדרישה לערבות בסכום האמור נאמרה כהפרזה בלבד, שנועדה להמחיש כי "האמת ההיסטורית אינה עומדת למכירה". לגישתה של העירייה, הממצא ההיסטורי שהתגלה במהלך העבודות מצדיק את עיכוב תעודת הגמר עד להסדרת שימור הממצא. 

במסגרת ניסיונות הפשרה הציעה העירייה לחשוף מקטע של כ-30 מטרים מהחומה מתחת לרצפת זכוכית בחניון, ובהמשך הסכימה להסתפק ב-15 מטרים בלבד. לחלופין, הציעה שהבנק יממן חפירה ארכיאולוגית בשטח סמוך, בעלות מוערכת של כמיליון שקל. הבנק דחה את ההצעות והציע להציב דגם של החומה בכניסה למבנה.

משלא הושגה הסכמה, פנתה חברת הנכסים לוועדת הערר וטענה כי העירייה עושה שימוש בלתי חוקי בסמכותה להנפיק תעודת גמר, כדי לכפות עליה דרישות שלא נכללו בהיתר הבנייה ושאף רשות העתיקות לא דרשה את ביצוען.

רשות העתיקות: "ממצא דל מאוד שלא ממחיש דבר מלבד גבב אבנים"

אחד הפרטים הבולטים בהחלטה נוגע לעמדתה של רשות העתיקות עצמה. במהלך הדיון הציג הבנק הודעת דוא"ל מ-3 באוגוסט 2026, ששלח ד"ר עמית שדמן, ארכיאולוג מרחב מרכז ברשות העתיקות, ובה הבהיר כי אף שאין מחלוקת על חשיבותו המחקרית של הממצא, אין הצדקה לחשוף אותו לציבור.

"הממצא שנתגלה במסגרת החפירות הארכיאולוגיות בבנק מזרחי לא ראוי לשימור ו/או הצגה ו/או הנגשה. מדובר בממצא דל מאוד שלא ממחיש דבר מלבד גבב של אבנים", כתב שדמן. עוד הבהיר כי "מבחינת רשות העתיקות אין ולא הייתה מניעה לשמר את הממצא, אך הרשות לא דרשה זאת".

ועדת הערר קיבלה את עמדת הבנק וקבעה כי העירייה לא רשאית להתנות מתן תעודת גמר בדרישות חדשות שלא נכללו בהיתר הבנייה. בהחלטה הפנתה הוועדה לתקנה 97 לתקנות התכנון והבנייה, הקובעת כי כאשר הבנייה בוצעה בהתאם להיתר ולדין, וכל התנאים שנקבעו בהיתר התקיימו, על רשות הרישוי להנפיק תעודת גמר בתוך 5 ימים בלבד ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוי התנאים, לפי המאוחר

ראש העיר טען בפני ועדת הערר כי גורמי רשות העתיקות שינו את עמדתם וכי עמדתם העדכנית שגויה. ואולם, ועדת הערר הבהירה כי אין זה מתפקידה להכריע במחלוקת הארכיאולוגית, וכי הסמכות לקבוע אם יש לחשוף, לשמר או להציג עתיקות נתונה לרשות העתיקות ולא לעירייה.

ועדת הערר קיבלה את עמדת הבנק וקבעה כי העירייה לא רשאית להתנות מתן תעודת גמר בדרישות חדשות שלא נכללו בהיתר הבנייה. בהחלטה הפנתה הוועדה לתקנה 97 לתקנות התכנון והבנייה, הקובעת כי כאשר הבנייה בוצעה בהתאם להיתר ולדין, וכל התנאים שנקבעו בהיתר התקיימו, על רשות הרישוי להנפיק תעודת גמר בתוך 5 ימים בלבד ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוי התנאים, לפי המאוחר. 

הוועדה הדגישה עוד כי לשון התקנה מטילה על הרשות חובה ולא מותירה לה שיקול דעת לסרב למתן התעודה לאחר שהתקיימו התנאים. בהחלטה הודגש עוד כי תעודת גמר לא נועדה לשמש אמצעי להשגת מטרות ציבוריות אחרות, גם אם הן ראויות כשלעצמן. 

"תפקידה של "הרשות המאשרת" בעת מתן תעודת גמר הוא: לערוך השוואה "טכנית" בין היתר הבנייה ובין הבנייה שנעשתה בפועל, וככל וכך הדבר, עליה להעניק למבקש תעודת גמר, ואין היא יכולה לקבוע תנאים חדשים לצורך מתן תעודת גמר, שכן שלב תעודת הגמר אינו מהווה "מקצה שיפורים" תכנוני או ארכיאולוגי עבור הוועדה המקומית. מרגע שההיתר הופק כדין והבנייה בוצעה בהתאם לו, אין הרשות רשאית להשתמש בתעודת הגמר כמסלול עוקף לתיקון מחדלי תכנון או להטלת חובות חדשות שלא עוגנו במסגרת הסטטוטורית המקורית של ההיתר.

"רשות הרישוי המקומית לא יכולה להפוך ולהיות רשות עתיקות מקבילה, היות ורשות הרישוי אינה "רגולטור על" המבקר את החלטותיהם של רשות העתיקות, רשות הכבאות או המשרד להגנת הסביבה, וממיר את שיקול דעתם המקצועי בשיקול דעתו שלו, וכל תפקידה בשלב תעודת הגמר הוא לוודא כי ניתנו האישורים הנדרשים מן הגורמים המוסמכים, וכי אלה לא קבעו שנפל פגם בביצוע העבודות". 

לצד זאת הבהירה הוועדה כי אין בהחלטתה משום קביעה שהמבנה תואם את היתר הבנייה בכל פרטיו, וכי בדיקת ההתאמה נותרת בסמכות רשות הרישוי. בסיום ההחלטה הדגישה ועדת הערר כי "אין בהחלטה זו כדי להמעיט מחשיבותה של שמירת מורשת העבר של העיר לוד", אך הבהירה כי הסמכות למנוע תעודת גמר ללא עילה בדין אינה נמנית עם הכלים העומדים לרשות העירייה.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:עיריית לודרשות העתיקותבנק המזרחיהוועדה המקומית לודועדת הערר המחוזית במחוז מרכזבנק מזרחי טפחות