הרוח יצאה מהמפרשים? מדינות העולם משקיעות פחות באנרגיה ירוקה

הדיבורים על השקעה כלל עולמית באנרגיה ירוקה חשובים מאין כמותם. בעזרת האנרגיה הירוקה – אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ועוד – נוכל לקבל יותר ויותר חשמל 'נקי' המספק את דרישותינו, במקום חשמל המגיע ממקורות מזהמים. ישראל חושבת על הכיוון הזה כבר כמה שנים (וסוף סוף מתחילה ליישם), אך ברחבי העולם נדמה שזהו כבר סטנדרט. האומנם? מתברר שבמחצית הראשונה של השנה ירדה ההשקעה העולמית באנרגיה ירוקה לשפל שלא נראה מאז 2013, ולרמה שהייתה כאן ב-2009.

קחו לדוגמה את סין: האקונומיסט יודע לספר כי המדינה, שעד לפני שני עשורים לא ממש ידעה מהו פאנל סולארי (השימוש בהם היה אפסי), הפכה להיות עם השנים מעצמת אנרגיה ירוקה, בעיקר סולארית, עם חווה סולארית של 250 דונם, כביש סולארי ועוד. אלא מה? בשנתיים האחרונות ירדה ההשקעה שלה באנרגיה הירוקה ב-60%. כך לדוגמה, אם ב-2017 היא עברה את רף 60 מיליארד הדולרים בכל מחצית שנה (!), הרי שבמחצית הראשונה של 2019 היא הסתכמה בפחות מ-30 מיליארד שקלים. 

אירופה, שבמחצית השנייה של 2018 השקיעה השקעה יפה באנרגיה הירוקה, צמצמה זאת בחצי ויותר במחצית הראשונה של 2019 – בעוד שבשנים 2010 ו-2011 חלקה היה הגדול ביותר, בראייה כלל עולמית. ארה"ב, תחת דונלד טראמפ ותחת קודמו, ברק אובאמה, נותרה יציבה מבחינה זו. בסופו של דבר ירדה ההשקעה העולמית באנרגיה ירוקה אל מתחת לרף 120 מיליארד הדולרים, לראשונה מאז המחצית הראשונה של שנת 2010 (ולמעט המחצית הראשונה של 2013).

האם היעילות הגוברת בייצור האנרגיה הנקייה היא הסיבה לכך?

אם כן, אפשר לראות כאן מגמה: המעצמות הגדולות, והעולם בכללותו, משקיע פחות בתשתיות אנרגיה ירוקות – וייתכן שזו בשורה בעלת משמעות שלילית רבה. אבל אפשר לתת לכך הסבר נוסף, אולי לא מלא, אך מעניין למדי.

מתברר שהייצור של אנרגיה ירוקה, והיעילות של התחום כולו, הולכת וגוברת – וזו בשורה חיובית מכל בחינה שהיא. כך למשל, על כל דולר של השקעה באנרגיה סולארית, התשתית מפיקה כיום פי ארבעה אנרגיה בהשוואה ליכולות עשר שנים לאחור. כך נכון גם לגבי הפקת אנרגיה באמצעות הרוח. למעשה, קיבולת האנרגיה הירוקה, "האנרגיה המתחדשת" כמו שנהוג לקרוא לה לא פעם, עלתה פי ארבעה לאורך עשר השנים הללו. מבחינה זו אפשר לומר, במידה מסוימת, שאומנם ההשקעה הישירה באנרגיה הירוקה ירדה, אך התפוקה הכללית דווקא תעלה.

גם בישראל, כמובן, האנרגיה הירוקה תופסת עוד ועוד מקום. יש שיכניסו לעניין את גילוי מצבורי הגז, שיחסוך את ייצור החשמל בעזרת פחם, אך גם ללא עניין זה נראה שהמדינה מתקדמת לכיוון, בדמות שני פרויקטים של טורבינות רוח שהולכים ו"מתבשלים" בימים אלו ברמת הגולן – אחד של חברת אנלייט ואחד של חברת אנרג'יקס.

כך או כך, המרחק עד להשתחררות העולם מהתלות בדלקים מאובנים עוד גדול. ישנן מדינות רבות שמשקיעות גם היום לא מעט באנרגיות המזהמות הללו, כדוגמת הודו. כעת נותר לראות אם הירידה בהשקעה באנרגיה ירוקה מלמדת על מגמה שלילית ביחס העולם לעניין, או שדווקא מסמלת על יעילות שתהפוך את ההשקעה בתחום למשתלמת עוד יותר בעתיד.