חוק ההסדרים - המדריך המלא לשנת 2026
חוק ההסדרים הוא איגוד תיקוני חקיקה שממשלת ישראל מגישה לחקיקה כמעט מדי שנה, העוסקים במגוון תחומים. מהם הסעיפים הרלוונטיים לענף הנדל"ן בחוק ההסדרים האחרון?
עקבו אחרינו בגוגל
חוק ההסדרים (שאטרסטוק)כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
חוק ההסדרים הוא חבילת תיקוני חקיקה שהממשלה מקדמת לצד תקציב המדינה כדי ליישם את מדיניותה הכלכלית. בתחום הנדל״ן הוא משפיע על תכנון, רישוי, מימון ומיסוי. במדריך 2026 נבחין בין תיקונים שאושרו, הצעות שפוצלו והסדרים משנים קודמות שעדיין משפיעים על בעלי דירות, יזמים ורשויות מקומיות.
בקצרה
• חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026 פורסם ב־31 במרץ 2026
• מס רכוש שנתי מוצע בשיעור 1.5% משווי הקרקע פוצל מהחקיקה התקציבית ב־11 במרץ 2026;
• בפינוי־בינוי, ברירת המחדל בהסדר האזורי הרגיל היא היטל השבחה בשיעור 25%; הרשות רשאית לקבוע גם 0% או 50%, בתנאי החוק.
• המסלול לדיון בתוכניות להסבת תעסוקה ומסחר למגורים הורחב בחוק נפרד מיולי 2026, והוארך לתוכניות שיוגשו עד 31 בדצמבר 2029.
מה זה חוק ההסדרים
חוק ההסדרים אינו חוק קבוע אחד שמתעדכן מדי שנה, אלא כינוי ציבורי למקבץ חוקים ותיקוני חקיקה המובאים במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה. משרד האוצר מרכז את המהלך בשיתוף משרדי הממשלה, והכנסת דנה בו לצד התקציב. החבילה עשויה לכלול הוראות להגדלת הכנסות המדינה, שינוי הוצאות ציבוריות, הסרת חסמים וקידום רפורמות. בתחום הנדל״ן, המשמעות יכולה להיות שינוי בסמכות מוסד תכנון, בהליך לקבלת היתר, בסוג הערבות המותרת או בחבות מס הנלווית לעסקה.
ריכוז התיקונים נועד לאפשר לממשלה לקדם יחד את התקציב ואת השינויים הנדרשים ליישום מדיניותה. עם זאת, גם לחקיקה זו נדרשים דיון ואישור בכנסת, וחלק מההצעות משתנות או מוצאות מהחבילה. לתקציב 2026 פורסמו הצעות נפרדות בשם ״חוק התוכנית הכלכלית״ (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026") ו״חוק ההתייעלות הכלכלית״
הדיונים בחוק ההסדרים נערכים לרוב במקביל לדיונים על חוק התקציב. בעבר החוק כונה "חוק המדיניות הכלכלית", "החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי תקציב", "חוק מדיניות כלכלית", "חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל", "חוק התייעלות כלכלית". בפועל, מדובר במספר חוקים, אך באופן ציבורי הם נתפסים כחוק אחד.
חוק ההסדרים הראשון נחקק ב-1985 כחוק לשעת חירום, אשר משלים את התוכנית הכלכלית של הממשלה לייצוב המשק.
ההבדלים בין חוק ההסדרים לחוק רגיל - במה שונה מחקיקה רגילה
ההבדל המרכזי בין חוק ההסדרים לחוק רגיל לחוק ההסדרים הוא שהיוזם של חוק ההסדרים הוא משרד האוצר לעומת חוק רגיל שבו היוזם הוא המשרד הממשלתי הממונה על יישום החוק.
ההבדל המרכזי הוא באופן ריכוז הנושאים ובקשר ללוח הזמנים התקציבי. הצעת חוק רגילה יכולה לעסוק בתחום אחד, ואילו חוק ההסדרים מרכז שינויים בתחומים רבים. הוא אינו מעניק לאוצר סמכות לעקוף את הכנסת, ואישור התקציב אינו הופך כל רעיון שנכלל בטיוטה להוראת חוק.
| הציר | חוק ההסדרים | חקיקה רגילה |
|---|---|---|
| מי יוזם | הממשלה; משרד האוצר מרכז את החבילה עם המשרדים הרלוונטיים. | ממשלה, חברי כנסת, ובמקרים שהדין מאפשר גם ועדות הכנסת. |
| איך מתגבש | החלטות מדיניות, עבודת מטה ותיקונים המיועדים להשתלב במהלך התקציבי. | הצעה ממוקדת; בהצעה ממשלתית נערכת עבודת מטה ומקודם נוסח ממשלתי, ובהצעה פרטית חל מסלול מתאים. |
| איזו ועדה דנה | הפרקים מחולקים לוועדות לפי תחום: כספים, פנים והגנת הסביבה, כלכלה ואחרות. | הוועדה שאליה הועברה ההצעה לפי נושאה והחלטות הכנסת. |
| קצב הדיון | לוח זמנים מרוכז, המושפע מהשאיפה להשלים את החקיקה לצד התקציב. | לוח זמנים המשתנה מהצעה להצעה; גם חוק רגיל יכול להתקדם במהירות. |
| אפשרות הפיצול | אפשר להוציא נושא מהחבילה ולקדמו בנפרד; אפשר גם לפצל לצורך דיון ולאחד בהמשך. | אפשר לפצל הצעה בהתאם להליכי הכנסת; אין תלות מובנית בחבילה תקציבית. |
| מעמד הנוסח | נדרשים אישור הכנסת ופרסום; אין תוקף מחייב לטיוטה כשלעצמה. | אותו עיקרון: הצעה אינה דין מחייב לפני השלמת החקיקה. |
| תחילה ותחולה | נקבעות בכל הסדר בנפרד, ולעיתים כוללות תקופות מעבר. | נקבעות בחוק הספציפי ובהוראות המעבר שלו. |
מה יש בחוק ההסדרים הנוכחי הנוגע לנדל״ן
חוק התוכנית הכלכלית התקבל בכנסת ב־30 במרץ 2026 ופורסם ב־31 במרץ. הטבלה הבאה מרכזת הוראות החוק. הסדרים ותיקים - על רוב בעלי הדירות, ביטול עסקאות והיטל השבחה - מפורטים בהמשך, ואינם מוצגים כרפורמות חדשות של 2026.
תאריך בדיקת הסטטוס: 10 בנובמבר 2026. ״עבר״ מציין חקיקה שהושלמה; ״פוצל ואושר בנפרד״ מציין מסלול שהסתיים בחוק עצמאי; ״פוצל״ אינו הכרעה שההצעה בוטלה. הטבלה אינה רשימה ממצה של כל תיקוני 2026, אלא מרכזת הסדרים בעלי זיקה ישירה לנושאי המדריך שנבדקו מול מסמכים רשמיים:
| הנושא | מה הוצע או נקבע | סטטוס | מועד תחולה | על מי משפיע |
|---|---|---|---|---|
| מכוני בקרה והיבטים סביבתיים | העברת בדיקת תנאים סביבתיים לבקר, במקרים ובתנאים שנקבעו; שינוי במנגנון הבקר המורשה להגנת הסביבה. | עבר, בנוסח החוק שפורסם. | ככלל עם פרסום החוק ב־31.3.2026; חלק מהוראות הפיקוח הפרלמנטרי בפרק נדחו ל־1.1.2027. | יזמים, מכוני בקרה, רשויות רישוי והגורמים הסביבתיים. |
| הכשרת בקרים | עיגון מסגרת להכרה במוסדות להכשרת בקרים ולפיקוח עליהם. | עבר. | מ־31.3.2026; ההסדרה המפורטת כפופה לתקנות לפי ההסמכה שבחוק. | גופי הכשרה, בקרים ומכוני בקרה. |
| רשות רישוי ארצית | הבהרה של האפשרות להגיש או להעביר בקשה למתן היתר לרשות הארצית, בתנאי ההסדר. | עבר. | מ־31.3.2026. אין העברה אוטומטית של כל בקשה. | מבקשי היתרים, רשות הרישוי הארצית והוועדות המקומיות. |
| סביבה חופית | שינוי בניתוב תוכניות בין מליאת הוועדה לשמירת הסביבה החופית לבין ועדת המשנה, לרבות לוחות זמנים. | עבר. | מ־31.3.2026, בכפוף למסלול התוכנית ולהוראות הדין. | מגישי תוכניות ומוסדות תכנון במרחב החופי. |
| ערבויות בענף הנדל״ן | הרחבת האפשרות לקבל ערבויות מגופים מורשים נוספים, ובכלל זה בהבטחת כספי רוכשי דירות ובדיור מוגן. | עבר. | שישה חודשים ממועד הפרסום: 30.9.2026; השימוש כפוף גם לדרישות הרישוי והיציבות של נותן הערבות. | יזמים, רוכשי דירות, מפעילי דיור מוגן ונותני אשראי. |
| ערבות לצורכי מיסוי מקרקעין | הוספת נותני ערבות מורשים לחלופות לערבות הבנקאית בהסדר הרלוונטי בחוק מיסוי מקרקעין . | עבר. | כחלק מפרק הערבויות: שישה חודשים ממועד הפרסום. | צדדים לעסקאות ונישומים הנדרשים להעמיד ערבות. |
| מיזמי תשתית ומגבלות גובה | הוספת מידע ממשרד הביטחון למאגר המיפוי ביחס למגבלות גובה, בהעברה תקופתית. | עבר. | הוראת החוק מ־31.3.2026; העברה ראשונה בתוך ארבעה חודשים ובהמשך לפחות אחת לרבעון. | יזמי תשתית, גופי תכנון ומשרד הביטחון. |
| פיצויים במיזם המטרו | התאמות בהליך בפני הוועדה לפיצויים ובערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים. | עבר. | מ־31.3.2026, בהתאם להוראות ההליך. | בעלי מקרקעין, גופים נושאים בפיצויים ורשויות המטרו. |
| הסבת תעסוקה ומסחר למגורים | הרחבת סמכות ועדת המשנה גם למסחר והארכת חלון הגשת התוכניות. | פוצל ואושר בנפרד: תיקון 170. | פורסם ב־29.7.2026; המסלול חל על תוכניות שיוגשו עד 31.12.2029. | בעלי קרקעות, יזמים, רשויות מקומיות ומוסדות תכנון. |
| מס רכוש על קרקע | הצעה להטלת מס שנתי של 1.5% משווי הקרקע שבתחולת ההסדר. | פוצל בוועדה ובמליאה ב־11.3.2026; לא נכלל כמס מחייב מכוח ההצעה בחקיקה התקציבית שהושלמה. | אין מועד תחילה מחייב מכוח ההצעה שפוצלה. לא אותרה בבדיקה חקיקה משלימה שהפעילה אותה. | בעלי קרקעות, לרבות מי שהקרקע היא מלאי עסקי בידיהם, לפי הגדרות ההצעה. |
.
סעיפים מרכזיים בשנים קודמות
חוק ההסדרים - התחדשות עירונית
אחד השינויים המשמעותיים בחוק ההסדרים בשנים האחרונות בתחום ההתחדשות העירונית עוסק בנושא מכירת הנכס בתקופה של ביצוע פרויקט פינוי בינוי.
לפני התיקון הטבות המס במכירת דירה ניתנו לדירות למגורים בלבד, כאשר דייר שרצה למכור את הדירה לאחר פינויה, לא היה יכול ליהנות מהפטורים או מהטבות המס עד להשלמת הבנייה, משום שהדירה שנהרסה נחשבה בתור דירה שבנייתה לא הסתיימה. התיקון בחוק ההסדרים מאפשר לבעלי נכסים למכור את הנכס בכל תקופת הפרויקט ובכל זאת לקבל את ההטבות או הפטורים של המס לדירת מגורים.
סירוב בעלי הדירות וסירוב לעסקה - דייר סרבן
הפחתת הרוב הנדרש בפינוי־בינוי התקבלה בחקיקת 2021. לפי סעיף 1 לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), הרוב המיוחס כולל בעלות בשני שלישים לפחות מכלל הדירות במקבץ, ולצד זאת תנאים ברמת כל בית משותף וביחס לרכוש המשותף. ככלל נדרשת בעלות בשלוש חמישיות מהדירות בכל בית; בבתים של ארבע או חמש דירות קיימת הוראה מיוחדת.
גם כשהרוב מתקיים, אין ביטול אוטומטי של זכויות המיעוט. סעיף 2 לחוק פינוי ובינוי מסדיר את ההתמודדות עם סירוב בלתי סביר ואת בחינת נסיבותיו. באשר לבנייה שלא כדין, סעיף 2(א1) לחוק פינוי ובינוי מאפשר לבית המשפט, בהתקיים התנאים, שלא להביא בחשבון זכויות של מתנגד שסירובו נובע מהבנייה או השימוש האסורים. זהו מנגנון שיפוטי, ולא כלל שלפיו כל עבירת בנייה מוציאה את בעל הדירה ממניין הרוב.
ב-2023 החוק הורחב גם לתמ"א 38 וחלופותיה, כלומר התחדשות בניינית בכלל.
מתי אפשר לבטל התקשרות עם יזם
סעיף 1ד(א) לחוק פינוי ובינוי מתייחס להתקשרות בעסקאות: לפחות מחצית מבעלי הדירות בתוך שנתיים, ושלוש חמישיות בתוך ארבע שנים מהעסקה הראשונה. עילה נוספת היא אי־הגשת תוכנית מפורטת בתוך ארבע שנים וחצי. הביטול מחייב החלטת רוב באסיפה והליך לפי החוק; חלוף הזמן לבדו אינו מודיע ליזם שהחוזה בוטל.
קיימים חריגים: במתחמים מסוימים הכוללים לפחות 120 יחידות מתווספת שנה לתקופות, ולעילת אי־הגשת התוכנית יש החרגה למסלול הכרזה מסוים. לפני ביטול יש לבדוק גם את מועד ההתקשרות והוראות המעבר. אין להעתיק את מועדי פינוי־בינוי לחוזי חיזוק, הריסה ובנייה במסלול בנייני או להסכמי מארגנים, שלכל אחד מהם מסגרת משפטית משלו.
הטבות מס והסכמי מסגרת
ההכרה בזכות לדירת התמורה כדירת מגורים עוגנה בחקיקה. ההסדר עשוי לאפשר מכירת הזכות במהלך הבנייה תוך בחינת הטבות המס הרלוונטיות; הוא אינו פטור גורף.
הסכמי המסגרת עם רשויות מקומיות הם כלי נפרד למימון תשתיות התומכות בהתחדשות. יעדי 3,500 יחידות בחמש שנים ו־600 בשנה. מקורם במתווה הממשלתי שנקבע להסכמים החל מ-2022.
תגובת רשות מקומית לתוכנית בנייה
במסגרת חוק ההסדרים והתיקונים הנלווים להאצת הבנייה, נקבע מנגנון המאפשר ליזמים להעביר בקשות להיתרי בנייה לרשות הרישוי הארצית (במינהל התכנון) 80 יח"ד ומעלה אם הוועדה המקומית משתהה בטיפול בהן.
במקרים של עיכוב חריג מעבר ללוחות הזמנים הקבועים בחוק בשלבים מסוימים (כגון אי-קליטת בקשה או אי-מתן החלטה בבקשה תואמת תב"ע), היזם רשאי לפנות לרשות הארצית שתמשוך את התיק ותוציא את ההיתר במקום הרשות המקומית.
מסלול רישוי באמצעות מורשה להיתר
מסלול הרישוי באמצעות מורשה להיתר נוסף בתיקון 134 לחוק התכנון והבנייה.
מסלול רישוי עצמי (הליך באמצעות מורשה להיתר) הוא רפורמה בתחום התכנון והבנייה בישראל המאפשרת לאדריכלים מורשים להנפיק היתרי בנייה ישירות, במקום לעבור את המסלול הארוך והבירוקרטי בוועדות המקומיות. הסמכות מועברת מאנשי הוועדה המקומית לאדריכל מוסמך ("מורשה להיתר") שעבר הכשרה ייעודית. המורשה מטפל בהליך מהשלב של הגשת הבקשה ועד לקבלת תעודת הגמר.
לפי מינהל התכנון, התקנות המפעילות את ההליך נכנסו לתוקף ב־23 באוקטובר 2022. מדובר באדריכל שנרשם בפנקס מתאים ועומד בתנאי הדין, ולא בכל אדריכל מנוסה. המסלול מעניק סמכויות בהליך ההיתר ובשלבי הביצוע והגמר, במסגרת שנקבעה בחוק. סעיף 158נב לחוק התכנון והבנייה קובע תנאים למתן ההיתר, ובהם התאמה לתוכניות ולהנחיות, אישורים ותשלומים נדרשים.
המסלול אינו מוסיף זכויות בנייה ואינו מאפשר להסתמך על רעיון שלא התקבל בחוק. בחומרי המדיניות של תקציב 2026 נכללו הצעות נוספות להרחבת הרישוי העצמי.
הסבת שטחים המתוכנים למשרדים - למגורים
הרפורמה להסבת שטחי משרדים ותעסוקה למגורים אושרה לראשונה בנובמבר 2021 במסגרת חוק ההסדרים (תיקון מס' 132 לחוק התכנון והבנייה), ונקבעה כהוראת שעה למשך חמש שנים. העיגון החוקי המרכזי שלה נמצא בסעיף 147א לחוק התכנון והבנייה, אשר נועד לייעל את השימוש בקרקעות שכבר אושרו לתעסוקה וטרם נבנו, ולתת מענה מהיר לביקוש הגובר לדיור מבלי להמתין שנים לאישור תוכניות בניין עיר (תב"ע) חדשות.
על פי החוק, ההסבה מתבצעת בשני מסלולים מרכזיים. המסלול הראשון הוא מסלול רישוי מהיר בסמכות הוועדה המקומית, המאפשר להסב עד 30% מזכויות הבנייה בתוכנית למגורים בהליך של היתר בנייה בלבד. במגרשים בעלי ייעוד מעורב ניתן להוסיף מגורים רגילים, ואילו במגרשים המיועדים לתעסוקה בלבד ההסבה מוגבלת לשימושי דיור מיוחדים - דיור להשכרה לטווח ארוך (בדירות של עד 50 מ"ר), מעונות סטודנטים או דיור מוגן - ובכפוף לתנאי סף כגון תכנון של לפחות 40 יחידות דיור ומענה לצורכי ציבור. המסלול השני הוא מסלול תכנוני, שבמסגרתו הוקמה ועדת משנה ייעודית למועצה הארצית בעלת סמכויות של ועדה מחוזית, המוסמכת לאשר שינוי ייעוד מלא מתעסוקה למגורים בהיקפים העולים על 30%.
ביולי 2026 אישרה מליאת הכנסת את תיקון 170 לחוק התכנון והבנייה, אשר עדכן והרחיב את הרפורמה המקורית. תיקון זה האריך את תוקף הוראת השעה בשלוש שנים נוספות, כך שהיא תישאר בתוקף עד סוף שנת 2029, ובנוסף הרחיב את סמכויות ועדת המשנה הייעודית כך שתוכל לאשר שינויי ייעוד מהירים גם ממתחמי מסחר למגורים ולהפך.
הגדלת זכויות הבנייה בסמוך למטרו - וגביית מס בהתאם
המנגנון של הגדלת זכויות הבנייה בסמוך לתחנות המטרו וגביית מס ייעודי על עליית הערך הוצע במקור במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021–2022, אך פוצל ממנו לחוק עצמאי - חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב 2021 - שכלל את הקמת רשות המטרו ואת הסדרי המימון והמיסוי המרכזיים (כגון מס השבחת מטרו והיטל השבחה מופחת) שאושר בכנסת ב-4 בנובמבר 2021. בהמשך, במסגרת תיקון מס' 4 לחוק המטרו - שעסק בעיקר בהסדרי רישוי, תכנון, הפקעות ותשתיות,שאושר באוגוסט 2024, עודכנו שיעורי המיסוי כדי לעודד מימוש פרויקטים ולהפחית חסמים כלכליים.
ההסדר החקיקתי מעוגן בפרק ה' לחוק המטרו ("מימון"), ובמרכזו סעיפים 18 ו-19 לחוק. לפי סעיף 18, היטל ההשבחה הרגיל המשולם לוועדה המקומית הופחת מ-50% ל-40% מעליית שווי הקרקע במתחמי ההשפעה של המטרו. במקביל, סעיף 19 קובע גביית מס השבחת מטרו חדש המועבר ישירות לאוצר המדינה למימון הפרויקט: שיעורו עמד בתחילה על 35%, הופחת בתיקון מ-2024 ל-32%, וירד ל-20% בלבד עבור מי שיוציא היתר בנייה עד סוף שנת 2030 (סה"כ מס משולב של 60% במקום 72%).
היבט הזכויות והציפוף עצמו הוסדר תכנונית באמצעות תמ"א 70, שאושרה סופית בממשלה במאי 2025 ומגדירה שלוש טבעות השפעה סביב תחנות המטרו עם זכויות בנייה מוגדלות למגורים, תעסוקה ומסחר. בנוסף, סעיף 19ד לחוק המטרו קובע הקלה ייעודית למתחמי פינוי-בינוי באזורי המטרו, ומגביל את המס המשולב ( היטל השבחה ומס מטרו יחד) לתקרה של 50% מההשבחה בהתאם להחלטת הרשות המקומית, כדי לשמור על כדאיות כלכלית להתחדשות עירונית.
הפחתת 'עררי סרק'
הטיפול בצמצום "עררי סרק" בדיני התכנון והבנייה עוגן לראשונה באופן משמעותי בחוק ההסדרים לשנים 2023–2024, אשר אושר בכנסת במאי 2023. במסגרת זו תוקן סעיף 112 לחוק התכנון והבנייה, ונקבע כי ערר על החלטת ועדה מקומית עצמאית לוועדת הערר המחוזית לא יוגש עוד בזכות אוטומטית, אלא יותנה בקבלת רשות מיו"ר ועדת הערר. מטרת התיקון הייתה לאפשר ליו"ר הוועדה לסנן מראש עררים קנטרניים או חסרי עילה ממשית, ולמנוע עיכוב מיותר של פרויקטים לבנייה ולהתחדשות עירונית.
במקביל לתיקון החקיקה הראשי, הורחבו סמכויות יושבי ראש ועדות הערר לדחות על הסף עררים ללא צורך בקיום דיון מלא, ולהטיל הוצאות משמעותיות על מגישי עררי סרק. צעדים משלימים אלו עוגנו בתיקוני החקיקה הנלווים ובתקנות סדרי הדין בוועדות ערר (שקודמו לאחר מכן באתר תזכירי החקיקה הממשלתי). בכך הוענק לוועדות כלי הרתעה כלכלי ופרוצדורלי מיידי נגד שימוש לרעה בהליכי הערר.
בהמשך לכך, לקראת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026 (שנדונו ואושרו בתחילת 2026), נכלל בפרק התכנון והבנייה סעיף ייעודי נוסף שכותרתו "הפחתת 'עררי סרק'". כפי שדווח במרכז הנדל"ן, במסגרת זו קידם משרד האוצר תיקון לחוק התכנון והבנייה (הוספת סמכות לקביעת אגרות בפרק מוסדות התכנון והערר) המחייב תשלום אגרה כתנאי לפתיחת הליך והגשת ערר או התנגדות, אם כי חלקים מפרק זה רוככו או פוצלו במהלך הדיונים בוועדות הכנסת לקראת אישור התקציב במרץ 2026.
קביעות שיעור היטל ההשבחה על ידי הרשות המקומית
בחוק ההסדרים (תיקון מס' 133 לחוק התכנון והבנייה) אושר מנגנון חדש המאפשר לרשות המקומית לקבוע בעצמה את שיעור היטל ההשבחה שיחול בפרויקטים של פינוי-בינוי בתחום שיפוטה, מתוך שלוש מדרגות קבועות: 0% (פטור מלא), 25% או 50%.
כמה היטל השבחה נגבה בכל רשות
הרשות רשאית לחלק את שטחה לאזורים בגודל של 30 דונם לפחות ולקבוע לכל אזור את המדרגה המתאימה לו, כאשר בהיעדר החלטה אחרת נקבעה ברירת מחדל של 25%. החלטות הרשות תקפות לתקופה של 5 שנים, ולאחריהן עליה לשוב ולעדכן את השיעורים בהתאם לתנאי השוק המשתנים, כאשר לקראת פקיעת התוקף של ההחלטות הקודמות (ב-1 במאי 2027), הרשויות נדרשות להביא לאישור מחדש את בקשתן לחידוש שיעורי הפטור או ההיטל כדי למנוע חזרה אוטומטית לברירת המחדל.
ההסדר החדש עוגן במסגרת סעיף 3(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, ונכנס לתוקף ב-1 במאי 2022. על פי הוראות הסעיף, בעת קבלת ההחלטה על מועצת הרשות לשקול את ערכי הקרקע, הצפיפות הקיימת והמתוכננת וצורכי הפיתוח של האזור, וכן לפרסם הודעה מוקדמת לציבור לפחות 30 יום טרם הדיון וההכרעה. מנגנון זה מחליף את הצורך בקבלת פטור פרטני באישור שרי הפנים והשיכון כפי שהיה נהוג בעבר.
הרציונל המרכזי מאחורי התיקון הוא הגברת הוודאות התכנונית והכלכלית וביטול הצורך במשא ומתן פרטני וממושך מול יזמים, שלעיתים קרובות עיכב את קידום הפרויקטים.
דייר סרבן ועבירות בנייה
במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021–2022 (תיקון מס' 7 לחוק פינוי ובינוי), אושר בנובמבר 2021 (ונכנס לתוקף ב-18.11.2021) תיקון לסעיף 2(א1) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו–2006. התיקון נועד למנוע מבעלי דירות שביצעו חריגות בנייה לעכב פרויקטים של התחדשות עירונית כדי לשמר רווחים לא חוקיים.
לפי הסעיף שאושר, בית המשפט רשאי לגרוע ממניין החתימות הנדרש להגשת תביעה את זכויותיו של בעל דירה מסרב (המכונה בציבור "דייר סרבן"), אם הוכח שסירובו נובע מבנייה או שימוש שלא כדין ברכוש המשותף, בשטח הגובל לבניין, או מפיצול דירה ללא היתר. כדי להפעיל סמכות זו, התובעים נדרשים להציג ראיה לקיומה של עבירת הבנייה.
.
עידוד העירייה להוציא היתרי בנייה דרך הסכם מסגרת
מנגנון התמרוץ לעיריות להוצאת היתרי בנייה דרך הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית אושר במסגרת חוק ההסדרים לשנות התקציב 2021–2022 (חוק התכנית הכלכלית, התשפ"ב–2021), שפורסם ברשומות ב-18 בנובמבר 2021 בהמשך להחלטת ממשלה מס' 203 מאוגוסט 2021. המהלך עוגן בחקיקה באמצעות תיקון סעיף 4(ב)(6) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו–2016, אשר הסמיך את הרשות להתקשר בהסכמי פיתוח ולסייע לרשויות המקומיות בהקמת תשתיות. (ראו הטבות מס והסכמי מסגרת לעיל)
מה נפל ולמה
כשמדברים על חוקים שנפלו צריך להבחין בין הצעה שנדחתה, הצעה שהוסרה מהחבילה והצעה שפוצלה והמשיכה להתקדם. שתי דוגמאות מ־2026 ממחישות את ההבדל: מס הרכוש הוצא מהמסלול התקציבי, ואילו הרחבת מסלול ההסבה הגיעה לחוק נפרד.
ב־11 במרץ 2026 אישרה ועדת הכספים את פיצול פרק מס הרכוש, ובהמשך אותו יום אישרה המליאה את הפיצול. לפי הודעת ועדת הכספים, התקיימו ארבעה דיונים ממושכים, וההתנגדויות עסקו בין השאר בהשלכות קנייניות, בפטורים, בשומות ובמידת הבשלות של ההסדר. יו״ר הוועדה העלה גם קושי בהיערכות המערכת להיקף השומות הצפוי.
בהסבת תעסוקה ומסחר התוצאה שונה. הצעת ינואר כללה הארכה עד סוף 2030 עם אפשרות למשרד האוצר להאריך עד 2032. בחוק העצמאי שפורסם ב־29 ביולי 2026 נקבע לסוף 2029 ונוספה חובת דיווח שנתית על היישום. ההסדר פוצל, השתנה ואושר.
עיקרי השינויים:
- החזרת מס רכוש על קרקעות פנויות. האוצר ביקש להחזיר מס שנתי בשיעור של 1.5% על קרקעות לא בנויות (או כאלו שנוצלו בהן פחות מ-10% מזכויות הבנייה המותרות). במרץ 2026 אישרה ועדת הכספים לפצל פרק זה מחוק ההסדרים
- הסבת שטחי תעסוקה ומסחר למגורים ללא תכנון מחדש. הצעה שנועדה לאפשר ליזמים להמיר 30% עד 50% משטחי משרדים ומסחר בתוכניות מאושרות לטובת דירות מגורים בהליך מזורז. סעיף זה פוצל בהמלצת הייעוץ המשפטי לכנסת בשל מורכבותו התכנונית.
- שינויים בהסדרת דיור להשכרה ארוכת טווח. בטיוטות המוקדמות הוצעו צעדים לשינוי התמריצים והתנאים בפרויקטים של שכירות מוסדית ארוכת טווח, שספגו ביקורת חריפה מצד גורמים בענף הנדל"ן ונבלמו.
- הגדלת צפיפות הבנייה סביב תחנות המטרו. האוצר ביקש לקבוע הוראות מחייבות להגדלת זכויות הבנייה והצפיפות במתחמי המטרו, כחלק מניסיון לייעל את השימוש בקרקע ולממן את הפרויקט.
הצעות שנבלמו בשנים קודמות:
- פיצול דירות צמודי קרקע (חוק ההסדרים 2021–2022). האוצר ביקש לאפשר לבעלי בתים צמודי קרקע לפצל את הבית לשתי יחידות דיור עצמאיות בהליך מזורז וללא צורך בהיתר בנייה מלא. ההצעה נבלמה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשל התנגדות ראשי הרשויות המקומיות שטענו לעומס על התשתיות.
- סמכות לאוצר להמיר משרדים למגורים ללא הסכמת הרשות המקומית (חוק ההסדרים 2021–2022). בנוסח המקורי הוצע לתת לוועדות התכנון סמכות לאשר הסבת שטחי תעסוקה למגורים גם בניגוד לעמדת ראש העיר. הסעיף רוכך משמעותית ודרש לבסוף את הסכמת הרשות המקומית, מה שרוקן אותו מתוכן במקומות רבים.
- ביטול הרוב המיוחד הנדרש בפרויקטים של פינוי-בינוי (חוק ההסדרים 2021–2022). הוצע להוריד את הרוב הדרוש מדיירי הבניין לתביעת דייר סרבן ל-60% בלבד. לאחר דיונים סוערים בכנסת הועלה הרף חזרה ל-66% (שני שלישים), ונקבעו הגנות מחמירות יותר לקשישים.
- קיצוץ בסמכויות הרשויות המקומיות בהוצאת היתרי בנייה (חוק ההסדרים 2023–2024). האוצר הציע להעביר אוטומטית בקשות להיתרי בנייה שלא טופלו תוך פרק זמן קצוב למכוני בקרה פרטיים או לוועדות מחוזיות. הסעיף הוסר בעקבות שביתה ואיומים מצד מרכז השלטון המקומי.
- מיסוי רווחים מהשכרת דירות והטלת חובת דיווח גורפת (חוק ההסדרים 2023–2024). האוצר ביקש לחייב כל בעל דירה מושכרת להגיש דוח לרשות המיסים גם אם הוא פטור ממס, כדי להילחם בהון השחור. ההצעה נדחתה בוועדת הכספים בשל החשש מעומס בירוקרטי על אזרחים מבוגרים ובעלי דירה בודדת.
- שינוי חישוב היטל השבחה והפחתתו בפרויקטים של התחדשות עירונית (חוק ההסדרים 2021-2022). האוצר הציע לקבוע שיעור היטל השבחה אחיד ונמוך של 25% כברירת מחדל בפינוי-בינוי, כדי לייצר ודאות ליזמים. הרשויות המקומיות התנגדו בחריפות לפגיעה בהכנסותיהן והסעיף פוצל.
- שלילת הטבות מס ממשקיעים והגבלת הפטור ממס שבח (חוק ההסדרים 2025). כחלק מצעדי ההתכנסות התקציבית, הוצעו שינויים במדרגות הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים ובחישוב הפחת, שרוככו או הוצאו מחוק ההסדרים במהלך הדיונים בוועדת הכספים.
הביקורת על ההליך
הביקורת על חוק ההסדרים נוגעת לפער בין רוחב השינויים לבין הזמן העומד לרשות הכנסת והציבור לבחון אותם. בענף הנדל״ן, רפורמה יכולה לשנות לא רק את תקציב המדינה אלא גם זכויות קניין, סמכויות תכנון, יכולת התנגדות וחלוקת הכנסות בין הממשלה לעירייה. חיבור נושאים כאלה לחקיקה תקציבית מרוכזת עשוי לקדם טיפול מתואם בחסמים, אך גם להקשות על בירור ההשלכות של כל שינוי. לקסיקון הכנסת מציג את הטענה שלפיה ההליך עלול להיות חפוז ולא לאפשר דיון מעמיק וממצה.
מבחינת יזם או בעל דירה, השאלה המעשית היא מידת הוודאות שאפשר לייחס להודעה על רפורמה. הצעה עשויה להשתנות בוועדה, להתפצל, לקבל מועד תוקף אחר או לדרוש תקנות. את התחשיב העסקי ואת לוח הזמנים לפרויקט יש לבסס על הנוסח שפורסם, על תחולתו ועל ההחלטות הנוספות הנדרשות ליישום. שינוי מהיר אינו מבטיח הליך היתר מהיר, והסמכה בחוק אינה מבטיחה שהרשות כבר השלימה את ההיערכות. המעקב צריך להימשך גם לאחר אישור התקציב.
סיכום
לסיכום, חוק ההסדרים הוא איגוד של סעיפים רבים ממגוון עצום של תחומים, המוגש יחד עם התקציב השנתי, מתוך מטרה להסדיר את הוצאות התקציב ולבצע רפורמות.
חוק ההסדרים האחרון כלל מספר סעיפים המשפיעים על שוק הדיור, הנדל"ן וההתחדשות העירונית.
שאלות ותשובות
מה זה חוק ההסדרים?
חוק ההסדרים הוא שם מקובל לחבילת חוקים ותיקוני חקיקה שהממשלה מקדמת לצד תקציב המדינה. משרד האוצר מרכז אותה עם משרדי הממשלה, והכנסת דנה בנושאים בוועדות הרלוונטיות. בתחום הנדל״ן היא עשויה לשנות הליכי תכנון ורישוי, מיסוי ומימון. להצעה אין תוקף מחייב כשלעצמה; יש לבדוק את החוק שאושר ואת מועד תחילתו.
מה יש בחוק ההסדרים הנוכחי בנושא נדל״ן?
בחקיקת 2026 שנבדקה נכללו התאמות במכוני בקרה, ברישוי ארצי, בתשתיות ובפיצויי מטרו, וכן הרחבת שוק הערבויות הנוגעת גם לרוכשי דירות. ההצעה למס רכוש בשיעור 1.5% פוצלה במרץ. הרחבת מסלול הסבת תעסוקה ומסחר למגורים פוצלה ואושרה בחוק נפרד ביולי. רוב הדיירים וההיטל האזורי בפינוי־בינוי נשענים על חקיקה קודמת.
מתי חוק ההסדרים נכנס לתוקף?
אין מועד תחילה אחד לכל הוראות חוק ההסדרים. חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026") פורסם ב־31 במרץ 2026, אך נקבעו בו גם הוראות תחילה נדחות. למשל, לפרק הערבויות נקבעו שישה חודשים ממועד הפרסום, ולחלק מהוראות הפיקוח בפרק התכנון נקבע 1 בינואר 2027. בכל מקרה נדרשת בדיקת ההוראה והוראות המעבר הרלוונטיות.
למה רפורמות מועברות דרך חוק ההסדרים?
הממשלה מרכזת בחוק ההסדרים שינויים שנועדו ליישם את מדיניותה הכלכלית לצד התקציב. רפורמה בתכנון או במימון יכולה להשפיע על היצע הדיור, על פעילות המשק ועל הכנסות ציבוריות. הריכוז מאפשר קידום מתואם, אך מעורר ביקורת בשל עומס הנושאים ולוח הזמנים. ההצעות עדיין טעונות דיון ואישור בכנסת, וניתן לשנות או לפצל אותן.
האם כל מה שבחוק ההסדרים מתקבל בסוף?
לא כל מה שנכלל בטיוטה או בהצעת החוק מתקבל בנוסח הסופי. סעיפים עשויים להשתנות, להימחק או להתפצל לחקיקה נפרדת. בשנת 2026 פוצלה הצעת מס הרכוש, ואילו הרחבת מסלול ההסבה למגורים אושרה בהמשך בחוק עצמאי. לכן חשוב לברר גם מה קרה אחרי הפיצול, ולא להסתפק במעמד ההצעה ביום אישור התקציב.
איפה קוראים את הנוסח המלא?
את נוסחי ההצעות, דיוני הוועדות ומסמכי החוקים אפשר לחפש במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת. את החוק שאושר קוראים בפרסום הרשמי ברשומות; לנוסח משולב של החוק שתוקן אפשר להיעזר בנבו או בוויקיטקסט. יש לוודא שקוראים חוק סופי ולא הצעה, ולצרף לבדיקה את הוראות התחילה, המעבר והתיקונים שנחקקו לאחר מכן.
מקורות
- חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026 — הנוסח שפורסם ברשומות, 31.3.2026.
- תיקון 170 לחוק התכנון והבנייה — רשומות, 29.7.2026.
- ועדת הכספים: פיצול הצעת מס הרכוש, 11.3.2026.
- מליאת הכנסת: אישור הפיצול, 11.3.2026.
- לקסיקון הכנסת: חוק ההסדרים.
- משרד האוצר: הצעות חקיקה ודברי הסבר לתקציב 2026.
- מינהל התכנון: מורשה להיתר.
- מינהל התכנון: הגשת ערר תכנוני.
- החלטות התוכנית הכלכלית 2021–2022: מתווה הסכמי המסגרת.
- חוק פינוי ובינוי - נוסח משולב בוויקיטקסט.
- חוק התכנון והבנייה - נוסח משולב בוויקיטקסט.
- חוק מיסוי מקרקעין - נוסח משולב בוויקיטקסט.
- חוק המטרו - נוסח משולב בוויקיטקסט.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!














תגובות