בעל הנכס נפטר ואלמנתו דרשה לבטל ייפוי כח עליו חתם. מה החליט בית המשפט?
ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל תביעה לביטול ייפוי כח בלתי חוזר וקבע כי כאשר ההסכם שממנו שואב ייפוי הכח את כוחו בטל - מתבטל גם ייפוי הכח
עו"ד דניאלה בן ישי
ייפוי כוח הוא כלי משפטי שנועד לאפשר לצד שאותו הסמיכו לבצע פעולות משפטיות, בשם האדם ששלח אותו, בעניינים שנקבעו בייפוי הכוח, בהתאם להסכם שבין הצדדים. כאשר עסקינן בעסקאות במקרקעין, ייפוי הכוח ייחתם בפני נוטריון, אלא אם כן מיופה הכוח הינו עורך דין.
ייפוי כוח בלתי חוזר, הינו ייפוי כוח שניתן לטובת צד ג' ביחס לנכס מסוים להבטחת זכויותיו של הצד השלישי. ייפוי כוח בלתי חוזר, כשמו כן הוא – בלתי ניתן לביטול או להשבה לאחור. כל זמן שתנאי ההסכם עליו חתמו הצדדים נשמרים, תוקפו של ייפוי הכוח הבלתי חוזר ממשיך להתקיים כסדרו, אלא אם כן בית המשפט הורה על ביטולו. זאת, בניגוד לייפוי כוח רגיל שניתן לביטול, לפי ראות עיניו של מייפה הכוח. ייפוי הכוח הבלתי חוזר תלוי אפוא בתוכנו, כלומר, במה שנאמר בו, ולא בכותרתו.
במאמר זה, נסקור את פסק-דינו של ביהמ״ש המחוזי בתל אביב שניתן לפני כחודש, שדן בסוגיית ביטול ייפוי כוח בלתי חוזר, כשהעסקה שבמסגרתה נחתם ייפוי הכוח, בטלה.
נסיבות המקרה:
למנוח, מייפה הכוח, הייתה דירה בתל אביב שאותה הוריש לאשתו. בשנת 1997, המנוח חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר המסמיך עורך דין להיות השלוח שלו, כדי לבצע פעולות בשמו, ולחתום על כל מסמך המאפשר הצמדת חלקים מהרכוש המשותף לדירות השכנים, כלומר להצמיד את הגג בבית המשותף לדירותיהם. לטענת השכנים, ייפוי הכוח נחתם בתמורה לבניית מעלית ושיפוץ חיצוני של המבנה המשותף.
בשנת 2018, אלמנת המנוח הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד השכנים, בבקשה לפסק דין הצהרתי שיורה על ביטול ייפוי הכוח, כך שהשכנים לא יוכלו לבצע פעולות ברכוש המשותף מכוח ייפוי הכוח.
אלמנת המנוח טענה שאינה יודעת באילו נסיבות נחתם ייפוי הכוח כאמור. בנוסף, לא הציגו לה את ייפוי הכוח ופרטים נוספים לגבי הפעולות שננקטו בהסתמך עליו. ומכאן טענתה, כי נטל ההוכחה הינו על השכנים – להוכיח שחלקים מהרכוש המשותף הועברו אליהם כדין. יתרה מכך, עסקינן בעסקה במקרקעין המצריכה מסמך חתום בכתב, אשר לא נערך בענייננו. לטענת האלמנה, אם השכנים יטענו שייפוי הכוח עצמו מהווה את העסקה בכתב – הרי עסקה זו בטלה, מאחר שהם לא דיווחו עליה לרשויות המס.
השכנים טענו להתיישנות ושיהוי של למעלה מ-20 שנה מצד האלמנה בהגשת תביעתה רק בשנת 2018. בנוסף, לטענתם האלמנה אינה בעלת הדין הנכונה להגשת התביעה אלא בעלה המנוח, מכיוון שלא היא שחתמה על ייפוי הכוח, אלא בעלה המנוח הוא שחתם עליו. ומכאן שמדובר – "בהיעדר יריבות משפטית" בין הצדדים. מכאן, שבהיבט המשפטי על האלמנה לכבד את החלטת בעלה לחתום על ייפוי הכוח, והיא זו שצריכה להיכנס לנעליו. ולמעשה, לרשת את זכויותיו בנכס על כל התחייבויותיו, לרבות התחייבותו במסגרת ייפוי הכוח הבלתי חוזר. בעניין רשויות המס טענו השכנים, שהעסקה לא נרשמה כיוון שטרם הסתיימה, וכן כי גם אם לא תירשם, אין בכך להביאה לכדי סיכול העסקה.
החלטה:
בית המשפט המחוזי פסק שייפוי הכוח שנחתם ע"י המנוח בטל. ראשית, יובהר כי ייפוי הכוח המקורי החתום כלל לא נמצא, וייתכן כי הדיון בבית המשפט הינו תיאורטי בלבד. אך עקב החשש שמא יימצא ייפוי הכוח בעתיד, בית המשפט החליט לדון בתביעה, ולהכריע בדבר תוקפו של ייפוי הכוח. בית המשפט קבע, כי ייפוי הכוח בטל מטעמים שונים. בין היתר, מן הטעם כי נוסח ייפוי הכוח שהוצג, לא כלל את עסקת היסוד, לא צוינה התמורה בגינה נחתם ייפוי הכוח, ולא הייתה התחייבות של צד ג' אשר לטובתו נחתם ייפוי הכוח. מכאן, שיש חשיבות ומשמעות רבה לנוסח ולתוכן ייפוי הכוח. ובהיעדר כל סממן לעסקת היסוד, עלינו להבין מהי העסקה שמכוחה נחתם ייפוי הכוח, לוודא שהעסקה עודנה בתוקף, ושהעסקה מצמיחה זכות כלשהי שניתן לממשה באמצעות ייפוי הכוח.
בעניין טענות השכנים – בנוגע להיעדר יריבות בין הצדדים, נפסק שקיימת יריבות מצד האלמנה מפני ששמורות לה הטענות שבעלה המנוח היה רשאי להעלות. כמו כן, טענת ההתיישנות נדחתה – ייפוי הכוח נחתם בשנת 1997 ונועד לביצוע עסקה במקרקעין מוסדרים. התביעה הוגשה ע"י אלמנת המנוח בשנת 2018 בבקשה לביטול ייפוי הכוח. משמעות הבקשה כאמור, הינה ביטול מימוש זכות במקרקעין מוסדרים, ולכן, עפ"י חוק ההתיישנות תקופת ההתיישנות (25 שנים) טרם חלפה.
בענייננו, בית המשפט מתייחס לתביעה כבקשה לביטול שליחות, מפני שייפוי הכוח הבלתי חוזר מהווה מסמך המאשר לעורך הדין להיות השליח של המנוח ולפעול בשמו. חוק השליחות קובע שלא ניתן לבטל שליחות לטובת צד ג׳, ובענייננו השכנים. אולם, ייפוי הכוח הבלתי חוזר שואב את כוחו מההסכם בין הצדדים, וככל שההסכם ביניהם מבוטל, הרי שייפוי הכוח מאבד את חיותו ובטל גם כן. נפסק, שהיות שלא נערך הסכם בכתב, והסכם להעברת זכויות במקרקעין מחייב מסמך בכתב, הרי שהעסקה בטלה.
בנוסף, ההנחה היא שההסכם לא הושלם, היות שמטרת השכנים בהסכם הייתה לקבל את הסכמת כלל הדיירים בבית המשותף לביצוע עבודות הבנייה. הואיל ודבר זה לא קרה, הרי שהעסקה לא הושלמה. שהרי לפי חוק המקרקעין , הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה מחייבת הסכמת כלל בעלי הדירות. השכנים לא עמדו בהתחייבותם לפי ההסכם – בניית המעלית הסתיימה, טרם חתימת המנוח על ייפוי הכוח, ואילו שיפוץ הבניין טרם הסתיים, וככל הנראה אף לא עתיד להסתיים. מטעמים אלו, ניכר כי העסקה והתמורה לא הושלמו. ומשכך, ייפוי הכוח הבלתי חוזר בטל.
(תא (ת״א) 46491-02-18 וינגרטן נ׳ איסט ואח׳, (12.06.2022)).
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות