"כשלקוח הופך גם למשקיע ונהנה מהרווחים, הוא הופך לשגריר הטוב ביותר של המותג"

פרק נוסף של הפודקאסט "רכבת ההשקעות", בו מדי שבוע מנכ"ל מתארחים בכירים במשק ומומחי השקעות. והפעם: אסף גרינפלד, ממייסדי קבוצת הדסטארט ופלטפורמת Pannel, על המהפכה שמבקשת להפוך לקוחות למשקיעים, הנגשת השקעות פרטיות לציבור הרחב והסיבה שבגללה הוא מעדיף עסקים קטנים ובינוניים על פני סטארט אפים

שיתוף הכתבה
רכבת ההשקעות (מרכז הנדל"ן) רכבת ההשקעות (מרכז הנדל"ן)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

אם בעבר השקעות בחברות פרטיות היו נחלתם של גופי השקעה גדולים, משקיעים כשירים וקרנות הון סיכון, הרי שבשנים האחרונות נפתח שוק חדש שמבקש להנגיש חלק מההזדמנויות הללו גם לציבור הרחב. בפרק החדש של פודקאסט "רכבת ההשקעות" התארח אסף גרינפלד, ממייסדי קבוצת הדסטארט ופלטפורמת ההשקעות Pannel, וסיפר למיכאל לביא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-Capital Summit כיצד מימון המונים התפתח מהזמנת אלבום מוזיקה או מוצר חדש - לעולם שבו לקוחות יכולים להפוך לבעלי מניות בעסקים שהם אוהבים.

לצפייה: 

להאזנה: 

הסיפור של גרינפלד מתחיל לפני יותר מעשור, כשנחשף למודל של קיקסטארטר - פלטפורמת מימון המונים מבוסס תגמול. "נפעמתי מהרעיון שאפשר לחבר קבוצה של אנשים שכל אחד שם קצת כסף וביחד מגיעים לסכום גדול. וזה לא איזה גוף אחד גדול ושמנמן שמביא את כל הכסף ואז גם לוקח את כל ההייפ על האירוע", הוא מספר.

אלא שככל שהעמיק בתחום, הוא החל לשאול מדוע מי שמממן את המיזם אינו נהנה גם מהצלחתו הכלכלית. "התחיל אצלי עניין גדול מאוד. בתור אחד התומכים הראשונים שהשתתף בכמה וכמה קמפיינים, שאלתי למה אני לא אקבל טיפה מניות על העניין". 

קבוצת הדסטארט מפעילה כיום מספר פלטפורמות שונות. הראשונה היא Headstart, פלטפורמת מימון ההמונים המוכרת, שבה יוצרים, אמנים ויזמים מגייסים כסף באמצעות מכירה מוקדמת של מוצרים או שירותים. לצדה פועלת Giveback, המיועדת לגיוס תרומות, ופלטפורמות נוספות בתחומי האקטיביזם והחינוך הפיננסי.

אבל את עיקר תשומת הלב מושכת כיום Pannel - פעילות ההשקעות של הקבוצה, המחברת בין משקיעים פרטיים לבין עסקים קטנים ובינוניים. לדברי גרינפלד, הקבוצה רואה את עצמה כחברה בעלת אג'נדה עסקית-חברתית. "אנחנו מסתכלים על שורת הרווח לבעלי המניות בדיוק כמו על שורת האימפקט. אנחנו מודדים את עצמנו גם לפי הערך שאנחנו מייצרים לחברה הישראלית". 

בניגוד לפלטפורמות השקעה רבות שמתמקדות בחברות טכנולוגיה צעירות, גרינפלד דווקא בחר להתרחק מהתחום. "כל מי שמכיר את עולם ההון סיכון יודע שהדרך שבה סטארט-אפ מחפש מימון מתחילה בקרנות הטובות ביותר. אחרי אנג'לים, אחרי כולם, הוא יגיע בסוף לפלטפורמות השקעות המונים", הוא אומר. "זה אומר שסוג החברות שמגיעות בסוף הדרך הן לא בהכרח אלה שאנחנו רוצים להציג למשקיעים שלנו". 

במקום זאת, Pannel מתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים בעלי פעילות ממשית, לקוחות קיימים והכנסות. "העסק המושלם מבחינתנו הוא עסק שיש לו קהל לקוחות צרכני, בעולמות הריטייל, הייצור או היצוא. ברגע שאתה מחבר בין הלקוחות לבין העסק, נוצר קסם". אותו "קסם", לדבריו, הוא הפיכת הלקוח למשקיע. "נוצר לך מן צרכן-משקיע כזה. כשאתה עומד מול מדף בסופר ויש שם מוצר שאתה שותף בו, אנחנו לא צריכים לנחש לאן היד שלך תלך". 

לדברי גרינפלד, הדרך לפלטפורמה אינה פשוטה. ברבעון האחרון בלבד פנו אל החברה כ-200 עסקים שביקשו לגייס הון, אך רק שלושה מהם עברו את כל שלבי הסינון. "הערכת שווי חיצונית, ועדת השקעות, בדיקות נאותות והמון פינג-פונג מול החברה - בסוף אנחנו מדברים על אחוזים חד-ספרתיים נמוכים מאוד שעוברים", הוא מסביר. בין הקריטריונים המרכזיים נמצאים איכות ההנהלה, מצב העסק, מטרת הגיוס ורמת הבשלות שלו. "אנחנו מחפשים חברות שצריכות מימון לצמיחה ולהתפתחות, לא כדי לסגור בור תזרימי". 

לדבריו, מרבית החברות שמגייסות בפלטפורמה הן חברות רווחיות או קרובות לרווחיות. "אם אין אקשן של כסף שמשפר להן את הפעילות או מרחיב את יכולות הייצור - זה פחות מעניין אותנו". 

אחד הנושאים שחזרו לאורך השיחה היה תפקיד הקהילה בהצלחת ההשקעות. "זה לא עוד גיוס הון", אומר גרינפלד. "זה גיוס שהופך את הלקוחות שלך למועדון הלקוחות האולטימטיבי. אותו לקוח שהושיט יד למדף ייקח כנראה את המוצר שלך בכל מצב, כי הוא שותף". הוא מביא כדוגמה את שוקולד פנדה, מותג השוקולד הטבעוני שהחל את דרכו בקמפיין מימון המונים, ובהמשך עבר לגיוסי השקעה. "הם הבינו בדיוק מה זה כוח של קהילה. ממש הבינו". 

דוגמה נוספת היא רשת הסלולר MyPhone."הם השלימו גיוס ממש ימים ספורים לפני 7 באוקטובר. הגיוס והקהילה שנוצרה סביבו עזרו להם לצלוח תקופה מאתגרת מאוד. הם נכנסו לתהליך עם שבעה סניפים והיום הם כבר באזור ה-14". 

גרינפלד אינו מסתיר את החסרונות. מדובר בהשקעות שאינן סחירות, ואין אפשרות למכור אותן בלחיצת כפתור כמו מניה בבורסה. "כל אחד צריך לבחור את רמת הנזילות שמתאימה לו ואת החלק מההון הפנוי שהוא רוצה להקצות להשקעות כאלה", הוא אומר. עם זאת, הוא מאמין שהשוק יתפתח בעתיד גם לכיוון של מסחר משני. "שוק משני זה החלום הקטן שלי. באירופה כבר קיימים מנגנונים כאלה. בישראל הגוף היחיד שמפעיל שוק משני הוא הבורסה לניירות ערך". 

עד שזה יקרה, היציאה מההשקעה תלויה באירועים כמו מכירת החברה, גיוס משמעותי נוסף או מציאת רוכש פרטי למניות.

בסיום השיחה התבקש גרינפלד לתת עצה למשקיע המתחיל. "הייתי מעודד אותם לקרוא הכל", הוא אומר. "יש וובינרים עם היזמים, יש מצגות, יש דוחות ויש אנשים מקצועיים מאחורי הפלטפורמה. לשאול שאלות, ללמוד ולהעמיק". מבחינתו, זהו גם הרעיון שעומד בבסיס הפעילות כולה: "דמוקרטיזציה של הכלכלה היא בסוף מצב שבו יותר אנשים יכולים לקחת חלק במשחק הכלכלי - כתורמים, כמשקיעים, כיזמים או כשותפים. אנחנו רוצים לאפשר ליותר אנשים להיות חלק מזה".  


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:רכבת ההשקעותהשקעות נדל"ןדן קצ'נובסקיאסף גרינפלדמיכאל לביא

    הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

    וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  •  
    מחפש...