כמעט שנתיים בתוך המלחמה, בכחמישית ממוסדות החינוך בישראל יש "פערי מיגון", כאשר גם במקרה הזה, יש מי ששווה יותר. ת"א, למשל, פתחה את שנת הלימודים כאשר כל כיתות הגן שלה ממוגנות. אם לילד בגן בנתניה: "העירייה לא מוכנה להשקיע כסף". אם לילד ממטה בנימין: "דרשו שנשלם על המיגון בעצמנו. איך אני אמורה לשלוח אותו לגן? להסביר לו לשכב על הרצפה?"
יחד עם האוכלוסייה שהולכת ומצטופפת, גם צורת הבניה של בתי הספר הולכת להשתנות. לא עוד קבוצת מבנים נמוכים המתפרשת על פני שטח נרחב לצד חצרות רחבות ידיים, אלא רבי קומות שבהם תכנון יצירתי יצטרך לפצות על המרחבים שאבדו. מבני החינוך הראשונים בסגנון זה כבר נבנים בימים אלה: "בכל סביבה אורבנית אתה מתנתק מהקרקע, זו המציאות שבה אנחנו חיים"
משרד החינוך מתמודד באופן קבוע עם גירעון של 3,000 כיתות בית ספר וגן. התקציבים לבניית כיתות חדשות מגיעים באיחור, הקבלנים שמחויבים לבנות מבני ציבור עושים זאת לעתים תוך הפסדים, וכשמגיעים להתחדשות עירונית הבעיות מחריפות עוד יותר
