"אחרי כמעט שנה בחדר של 12 מ"ר, לאנשים מתחיל לחזור הצבע לפנים" 

לאחר כמעט שנה במלון בים המלח, ב-1.9.2024 עברו חברי קיבוץ כיסופים למגורי הקבע שלהם, בשכונת קרווילות שהוקמה ביישוב עומר הגובל בבאר שבע ממזרח. "מדובר בכ-80 משפחות המתגוררות בשכונת הקרווילות, לצד 6 משפחות נוספות השוכרות דירות ביישוב עצמו. " בערך 85% מהאוכלוסייה של כיסופים חיה כיום בעומר", אומר בני חסון, דובר הקיבוץ. משך הזמן שבו צפויה אוכלוסיית הקיבוץ להתגורר במקום עדיין לא ידוע לדבריו, "נהיה כאן עד שישקמו את כיסופים, גם ביטחונית, גם פיסית וגם נפשית".

החיים הזמניים שלנו: פרויקט מיוחד - שנה ל-7 באוקטובר: 
שנה אחרי: חברי כפר עזה חוזרים לנגב המערבי, אך עשרות משפחות עדיין לא מסוגלות
"זה היה מושב עם חיי קהילה חזקים, עכשיו מבחינת הבן הגדול שלי הסיפור נגמר, לא חוזרים"

לדבריו, "הקרווילות מזכירות היאחזות נחל. אלו בתים מאוד קטנים, משפחה עם שש עד שמונה נפשות קיבלה קרווילה של 100 מטר, עם שלושה-ארבעה חדרים ומרחב ציבורי מאוד קטן. זה לא פשוט, אבל זה יותר טוב מלחיות ממלון שם חיינו ב-12 מטר מרובע. לאנשים מתחיל לחזור הצבע לפנים, אבל זה לא פשוט". סך השטח שהוקצה לחברי הקיבוץ בעומר עומד על 38 דונם. "הכול צמוד אחד לשני, על דונם אחד יש 2-3 קרווילות, זה לא המרחבים שאנחנו מכירים בקיבוץ".

"הקיבוץ מתבסס על חקלאות והחקלאים נוסעים מעומר לקיבוץ הלוך ושוב. מי שהועסק בחברות ומשרדים שמחוץ לקיבוץ, מתקשה לחזור לעבודה אחרי כמות ימים בלתי סבירה שהיינו הרחק מכאן, חלק מהמשרות אוישו על ידי אנשים אחרים. ויש גם חברים שעדיין מחפשים את עצמם אחרי מה שעברנו"

על האווירה כיום בקרב החברים מספר חסון: "כולנו כמהים ברמה כזו או אחרת לחזור לכיסופים, שנמצא בתהליך של שיקום. עד שלא יסיימו לשקם את הקיבוץ התושבים לא יחזרו. אם מישהו באופן פרטי ירצה לחזור אף אחד לא יגיד לו לא, אבל כקיבוץ קיבלנו החלטה לעבור כגוף אחד לכיסופים". לגבי המשפחות שבחרו למצוא פתרונות מגורים עצמאיים מחוץ לעומר אומר חסון  כי "זו החלטה אישית שלו כל אחד מסיבותיו אבל זה לא הרבה, אנחנו רואים את זה בעיקר אצל בני המשק הצעירים שאין להם התחייבות משפחתית והם לא רוצים לעבור לגור בקרווילות".

"התמונות חוזרות אלינו, חלק החליטו לא לחזור עדיין למעגל העבודה"

בהתקפת הפתע של החמאס על יישובי העוטף בשבת השחורה, נרצחו 18 מתושבי קיבוץ כיסופים, מהם 12 חברי קיבוץ ו-6 עובדים זרים. חבר הקיבוץ שלמה מנצור בן ה-86, ממייסדי הקיבוץ, נחטף לעזה. יומיים לאחר הטבח חזר מנהל הרפת תושב אשקלון ראובן הייניק להאכיל את הפרות באישור הצבא, ונרצח על ידי מחבל שהסתתר במקום.

לדברי חסון, "רוב האוכלוסייה פה פגועה ברמה כזו או אחרת, וכל אחד חווה מצוקה בעקבות ה-7 לאוקטובר. יש לנו הרוגים וחטוף, והתמונות הללו חוזרות אלינו. אנחנו עסוקים מאוד בהנצחה והשכול ובמקביל אנחנו משקמים את הקיבוץ".

כחלק מעבודת השיקום מפעילים אנשי הקיבוץ מחדש את המערכות החברתיות והקהילתיות שלו. "מועדון החברים שלנו הפך לעוגן, הכול עדיין בהתהוות כי פרויקט ההקמה לא הסתיים. היה לנו חשוב להכניס את האנשים לקרווילות, ואחר כך לטפל בכל היתר הדברים. כרגע מתוכננים כמה אירועי תרבות, אנחנו מקיימים מפגש שבועי במטרה לשמוע ולהשמיע, אך עדיין לא מצאנו מקום אז אנחנו עושים את זה בזום".
 
ממה אתם מתפרנסים בימים האלה?
"קיבוץ כיסופים מתבסס על חקלאות. יש לנו מטע אבוקדו, חוחובה, לול פטם, רפת וגידולי שדה. החקלאים נוסעים מעומר לקיבוץ הלוך ושוב. מי ששוהה בקיבוץ הם בחלקם בני משק וחברי כיתת הכוננות, אבל אי אפשר לישון בכיסופים כי רוב הבתים מיועדים להריסה, וזה גם שטח צבאי סגור.

"מי שאינו עוסק בחקלאות והועסק בחברות ומשרדים שמחוץ לקיבוץ, מתקשה לחזור לעבודה אחרי כמות ימים בלתי סבירה שהיינו הרחק מכאן. חלק מהמשרות אוישו על ידי אנשים אחרים, ויש מי שחוזר לאותו מקום העבודה אבל לתפקידים אחרים. יש גם חלק מהחברים שעדיין מחפשים את עצמם אחרי מה שעברנו, חלק מתוך בחירה החליטו לטפל בעצמם, במשפחות שלהם ובילדים ולא לחזור למעגל העבודה. כל הדברים האלו הופכים להיות עומס כלכלי לא קטן".

המסגרות החינוכיות של הקיבוץ פועלות כיום גם הן בעומר. "ילדי הגיל הרך של כיסופים מתחנכים במבנים שגייסנו מעומר, באמצעות צוותים חינוכיים של כיסופים. ילדי בתי הספר היסודי לומדים בבית ספר בעומר. ילדי התיכון חלקם לומדים בעומר אך רובם לומדים בבתי ספר באשכול".