בכירה במשרד השיכון: "תוכנית שיקום הצפון לא יוצאת לדרך בגלל פוליטיקה"

"עברו 513 ימי מלחמה, שבהם יכולתי לבנות מדינה חדשה". כך אמר בשבוע שעבר משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות בוועידת מרכז הנדל"ן אילת, בפאנל שעסק בחזרתם של התושבים ליישובי קו העימות לאחר ה-7 באוקטובר. "מי שהחזיק את המדינה הזו זה לא הפקידות ולא הממשלה, אלו ראשי הרשויות. ישב  קודם חבר, ישי בן אלי (סגן בכיר לחשב הכללי, דנ"ק), אמר 'היום החזרנו תושבים'. על מה אתם מדברים? יכול להיות שאחרי 513 ימים אין תוכנית לצפון? מי מערבב אותנו? יו"ר הוועדה המחוזית דרום התפאר במה שקורה בדרום. בדרום פריחה ואצלנו הקפאה. וזה לא רק מנועי קיטור כמו נדל"ן, זה העסקים והיי-טק, ובצפון מערבבים אותנו. 15 מיליארד שקל שאושרו באוקטובר 2024, ועדיין יושבים במשרדי הממשלה".

על ההבדל בין המחוזות אמר: "כשהממשלה ראתה את גודל השואה בדרום, נתנו דגים, קחו כסף וסתמו ת'פה. הפן השני הוא שהפוקוס על הדברים היה צריך להיות שם, כי שם הייתה מלחמה. אצלנו צה"ל נכנס ללבנון רק בספמטבר 24'. תוך כדי התחלפו שלושה פרויקטורים בצפון, התחלפו כך וכך שרים, התוכנית מוכנה, רק תאשרו אותה. שיפסיקו לעבוד עלינו, מי  שעושה את כל הבלגן במדינה הם אלו שצריכים לקבל את ההחלטות בירושלים. לא בירוקרטיה, לא רגולציה, שלא יגידו מה לא, יגידו מה כן".

אסנת קמחי, סמנכ"לית בכירה לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון, הצטרפה לדברי דוידוביץ', "לצערי מה שמשה מתאר זו מציאות מדויקת. תקצבנו בסכומים מאוד גדולים לפני החלטות ממשלה, זה קרה ב-2024. הנחנו כבר בתחילת המלחמה תוכניות גם לשיקום וגם לצמיחה הדמוגרפית. השקום של היישובים הכפריים הוא הצמיחה הדמוגרפית שלהם. לצערי החלטות לא עברו בממשלה עדיין. יש אופק  להעביר את ההחלטה של היישובים במרחק של עד שני ק"מ על הגבול".

יו"ר פורום קו העימות משה דוידוביץ' (נאו מדיה)

עוד אמרה כי "מה שמונע את יציאת תוכנית שיקום הצפון לדרך זה פוליטיקה, וזה גדול עליי. לדעתי היה צריך להעביר את כל ההחלטה, גם אם תמומש בשלבים, וזה מבשר עדיין אופק. אבל אני אופטימית, זה יקרה בקרוב".

על חזרת התושבים לצפון אמרה קמחי: "יש לזה שני חלקים. יש מי שיחזרו הביתה כי זה הבית שלהם. נכון שהנושא הביטחוני מאוד משמעותי, אבל המלחמה לא נגמרה בדרום ו-92% מהתושבים כבר חוזרים. במנרה אמר לי ראש היישוב, 'אנחנו רוצים לחזור הביתה, ומחפשים מודל מהיר לחזרה'. במקביל, צריך לדבר על עוגנים למשיכת אוכלוסייה, לצמיחה דמוגרפית ואנחנו על זה. בצפון יש שונות מאוד גדולה, קשה להביא אוכלוסייה חדשה ליישובים על הגבול, אין ספק שהמנוע הוא הגרעין של הישוב והצמיחה הדמוגרפית".

בועז יוסף, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, אמר כי "ברמה התכנונית מציעים סל פתרונות אפשריים כדי שתושבים יחזרו לצפון. הכוננה שמנרה, בשאר ישוב ועוד היו שם תוכניות הרחבה,  קידמנו בצורה הכי מהירה ושלחנו להפקדה, ובקיבוץ מנרה אפשר לשים את הבתים הזמניים ובמקביל לבנות את הבתים שהרסו להם. אם רוצים לפתח את הצפון, אפשר לעבוד במקביל ולקצר עבודה בפועל".

על התקציב לתוכניות אמר כי "היתרון שיש לי שאנחנו עוסקים בתכנון ולא בתקציב, מישהו אחר צריך לפתור את הבעיות בתקציב, לפעמים זה הולך יחד, למשל בית החולים עכו, מזור, ומצאנו פתרון, שגם ייבנה בית חולים וגם נפתח את עכו במקביל".

"מאז 7 באוקטובר נוספו 2,000 תושבים לעיר שדרות"

חגי כהן, מהנדס העיר שדרות, התייחס להתפתחויות בעיר שדרות מאז המלחמה: "שדרות מורגלת כבר במצבים ביטחוניים, זה עולה ויורד בשנתיים שלוש האחרונות , 99% מהתושבים חזרו, העיר חזרה לתפקוד מלא בחודש מרץ, זה לא נגמר, בגלל המציאות המעורערת, תחושת הביטחון לא חזרה".

לשאלה מה עושים בנדון השיב כי "שדרות מתאפיינת  בקהילתיות ובחמש אצבעות לכל תושב, מקימים אגף ביטחון, סגן אלוף שיהיה ראש אגף, ויחידת מגן שתהיה בכוננות 24/7, כמובן מוקד  ביטחוני ושלוחה ביטחונית, שמירות ושערים והרבה מאוד קהילה, אנחנו רואים את זה עין בעין, גם תכנון טוב עם חדשנות שנותן ביטחון וגם כשרואים את השומרים מסתובבים. יש כוונות להקים הרתעות כאלו ואחרות מול הגבול עם עזה".

משתתפי הפאנל בוועידה (נאו מדיה)

ניר מסיקה, מ״מ ראש מערך בינוי, דיור ותשתיות במנהלת תקומה, אמר כי "המינהלת עצמה קמה בלי ספר הפעלה, אני חושב שהכלל הראשון של המינהלות שאנחנו עובדים עם המינהלות עצמן, אם זה הפתרונות של קהילות עצמן, מי רוצה להיות באתר עירוני ומי באתר כפרי וגם במתווה שיקום. גם אמרנו אל תלכו למס רכוש, אנחנו נעשה את המו"מ עבורכם והגדלנו את הפיצויים ב-400%, ואמרנו לתושבים מי שמוביל את השיקום זה אתם, כלמידה מקהילות אחרות באסונות טבע. לכל קהילה יש את הקצב שלה""אני מסתכל על אגף ההנדסה כמפתחי מוצר, וזה עובד, זה קורה בפועל, אנחנו מייצרים הרבה וריאציות של בינוי, פיתוח תעסוקה, 2,000 תושבים חודשים הגיעו מאז 7 באוקטובר. נמל יבשתי חדש, אזורי תעשייה חדשים ואקדמיה ומכללת ספיר גדלה לכל התחומים שלנו ומכללת רמון מגיעה אלינו, כל  מה  שקורה בחבל תקומה קורה בשדרות, עם שותפות עם היישוב הכפרי".

עו"ד נועה סרברו, ראש אשכול נדל''ן (תכנון ומקרקעין),ייעוץ וחקיקה,  משרד המשפטים: "אנחנו נמצאים בדיונים אינטנסיביים על הצעת החוק של תקומה. באוקטובר התקבלה החלטת ממשלה על הגדרת החוק לחבל תקומה, כאזור מיקוד לאומי, ולצד זאת נקבע החלטה שמוביל משרד ראש ממשלה ליישובים נוספים שנפגעו. אנחנו נמצאים בכנסת עם הצעת החוק ודוד ביטן מקדם בנחישות את הצעת החוק, על העוטף של העוטף, כי גם נציגי הממשלה רוצים לראות את המענה ההוליסטי, זו עבודה מתקדמת, ההצעה צריכה להיות מועברת למשרדי הממשלה בימים הקרובים".