12 מיליון שקל לאשקלון ו-6 מיליון לבת ים: אלו הערים שהרוויחו מקרן הארנונה

אשקלון ובת ים הן שתיים מהערים אשר הרוויחו בשנת 2024 סכומים משמעותיים בשל הקמת "קרן הארנונה" אשר מתגמלת רשויות אשר מרבות לבנות דירות מגורים, כך נחשף במהלך פאנל מיוחד שנערך השבוע במהלך "ועידת מרכז הנדל"ן אילת 2025", בפאנל "מלחמות הארנונה: מי מרוויח ממאבק העיריות על שטחי תעסוקה?", בהנחיית פרשנית חדשות 12 דנה ויס. על פי נתונים שהציגה נועה שוקרון,  רכזת פנים ושלטון מקומי באגף תקציבים, משרד האוצר, אשקלון זכתה בכ-12 מיליוני שקלים מכספי הקרן, ובת ים בכ-6 מיליון שקלים.

נזכיר כי "קרן הארנונה", שהחוק להקמתה נחקק ב-2023, נועדה לתמרץ ולתגמל רשויות שמרבות לבנות דירות מגורים באמצעות הפניית שיעור מסוים מכספי הארנונה הגבוהה הנגבית בכלל הרשויות המקומיות עבור שטחי מסחר ומשרדים, אל קרן משותפת אשר מחלקת מחדש את הכספים בין העיריות בהתאם להיקפי בניית המגורים. הקמת הקרן לוותה במאבק חריף נגדה מצד הנהגת השלטון המקומי, שטען להתערבות לא לגיטימית של המדינה בכספי הרשויות המקומיות.

"יצאו מכתבים בסוף שנת 2024 לכל הרשויות המקומיות, ולמרות כל הכותרות, הרשויות גם שיתפו פעולה. כל מי שהיה צריך לשלם שילם, וכל מי שהיה צריך לקבל את הכסף קיבל את הכסף", סיפרה שוקרון בפאנל. אנחנו בתהליך שהוא מתמשך. האפקט המשמעותי של קרן הארנונה הוא אפקט מצטבר. כל רשות מקבלת קרוב לאלפיים שקל לכל יחידת דיור שהיא בונה. השאלה המעניינת היא מה קורה פה עוד עשר שנים? האפקט הוא באמת מצטבר, ורשויות רואות את כל התהליך של תוספת יחידות הדיור והכסף שהם קיבלו, וכל רשות כבר תדע איך להתנהג באופן כזה שהיא תרוויח כסף מהקרן. השנה, באופן לא מפתיע, רשויות שאנחנו יודעים שהן תומכות דיור נהנו מהכסף הזה ובאמת קיבלו את התוספות. אשקלון לדוגמא, קיבלה באזור ה-12 מיליון שקלים. יש לנו את בת ים עם שישה מיליון שקלים. כלומר כל הרשויות שבשלוש השנים האחרונות באמת נתנו מאמץ משמעותי בעולם הדיור והגדילו את היצע יחידות הדיור שלהם, נהנו מההטבה הזו".

עם זאת, אמרה שוקרון, כי קרן הארנונה היא הצעה שמרנית. "אולי צריך לקחת את כל הכסף של הארנונה ולחלק אותו מחדש. אבל אנחנו כן ראינו לנכון לשמר את התמריצים הכלכליים להקמת אזורי תעסוקה ורשויות מקומיות שעובדות נכון עדיין מתוגמלות בארנונה על הדבר הזה.

יו"ר הוועדה המחוזית: "אני נאלץ לתת אתנן לרשות המקומית".

עו"ד מיכה גדרון, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, אמר כי "העובדה שרשות מקומית מפסידה על כל יחידת דיור, וההכנסות שלה מבוססות על התעסוקה, המסחר והתעשייה, גורמת לעיוות מוחלט של התכנון במדינת ישראל. מצד אחד מדינת ישראל רוצה עוד ועוד יחידות דיור. מצד שני, כאשר רשויות מקומיות מגיעות אליי למחוז, דבר ראשון הן טוענות את הטענה שאם אתה מאשר את יחידות הדיור האלה, אתה מוציא את הרשות המקומית מאיזון כלכלי והן נכנסות לקריסה. ואז אני נאלץ להגיד להן שאני עוסק בתכנון, לא באיזון הכלכלי שלהן, אז כבר כנקודת מוצא אני נמצא בסוג של עימות עם הרשות המקומית.

"בסוף אני נאלץ לתת להן אתנן בצורת עוד אזורי תעסוקה. 70 אחוז מהאזורים האלה לא יוקמו לעולם כי אין להם היתכנות כלכלית, הם יישארו על הנייר. אני לוקח שטחים יקרים שניתן לתכנן אותם למגורים. אני מחתים אותם במירכאות עם אזורי תעסוקה שספק רב מאוד אם יקומו כי אין להם היתכנות כלכלית, ואני מעוות לחלוטין את התכנון במדינת ישראל. לכן חייבים חייבים לעשות שינוי דרמטי.

ראש העיר יהוד מונסון אמנון סעד,  אמר כי "קרן הארנונה זה עניין של פוזיציה. אני עכשיו נמצא בהסכם גג, הולך להוציא בשנים הקרובות הרבה היתרים ואקבל הרבה כסף על זה. אבל מתישהו בעוד 10 שנים זה ייגמר. ואז אני אצטרך לתת לערים אחרות במקומות אחרים שמתחילות הסכם גג את הכסף הזה, שאני אצטרך אותו כדי לתת איכות חיים לתושבים".  עוד אמר כי "מסביב יש תחרות אדירה ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור, ולכן נכון לעכשיו נוח לי. נוח לי לקבל את הכסף הזה. בשנים הקרובות תהיה ממש זרימה של יותר כסף, אבל בגדול בשורה האחרונה. אם זה יהיה פתרון לטווח ארוך, אני לא מאמין שרשות שעובדת כל כך קשה כדי לייצר אזור תעסוקה טוב, כדי שתהיה איכות חיים לתושבים, צריכה בסוף תצטרך לחלוק את ההכנסות מהיוזמה שלה ומכך שעבדה קשה. אנחנו עובדים קשה באמת. יש לנו תחרות בבקעת אונו, ואפילו אנחנו, ראשי הערים, ניגשים ליזמים ומעודדים אותם. אז בטווח הארוך זה יקרוס. אין לזה היתכנות.

איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, אמר כי "הרשויות עצמן יודעות מה הן צריכות וצריך לתת להן את הסמכויות, להחליט מה הן צריכות לעשות בשטחים שלהן, ולא הוועדה המחוזית צריכה לקבוע להן אני פה מדבר דווקא אלינו, ראשי הרשויות שמאפשרים לאוצר לעשות מה שהוא רוצה, בין אם זה בחקיקה או בתקנה. כדי להכניס את היד לכיס או לתקציב של הרשויות המקומיות, ואני כאן בא בטענות לעצמנו. אנחנו פראיירים בני פראיירים שמאפשרים את המצב הזה. שהאוצר יכול לעשות מה שהוא רוצה בתקציבים, בהחלטות. אם היו ראשי הרשויות כולנו מתאגדים סביב הדבר הזה, הם לא היו מצייצים, לא פקידי האוצר ולא שר האוצר ולא היו עושים מה שהם רוצים. אני בתפיסת העולם שלי עומד חוצץ נגד התופעה הזאת של התערבות מלמעלה".
 
"החל מהשנה יוקנעם משלמת קנס"

רומן פרס, ראש עיריית יקנעם עילית, אמר כי הקרן אינה צודקת: "מה אומרים היום ליוקנעם? אנחנו ניקח מכם את הכסף וניתן לאלה שנכשלו. במקום ללכת ולבדוק למה נכשלו שם ולעזור להם להצליח, אז החליטו לבוא ולעודד את יוקנעם לבנות דירות למגורים. יוקנעם לא צריכה עידוד. יוקנעם השנה קיבלה סכום מאוד מאוד קטן באמת מקרן ארנונה וכבר מהשנה הבאה אנחנו מתחילים לשלם. למה? כי לא היו התחלות בנייה ביוקנעם כבר כמה שנים. לא כי לא רצינו, אלא כי כל מוסדות המדינה לקחו אותנו במשך 8 שנים דרך הוועדות ודרך הוותמ"ל ודרך מינהל התכנון ודרך כל מיני שרים שעשו עלינו פוליטיקה. קודם כל תמכו בתוכנית הבינוי, אחר כך הגישו ערר, אחר כך נכנסנו לקרנבל של הבחירות במשך 4 שנים וככה נוצר מצב שלא היו התחלות בנייה. עכשיו אנחנו לקראת חתימה על הסכם גג ומפתחים גם את אזור התעשייה והכל, אבל החל משנה הזאת נצטרך לשלם קנס. על מה? על זה שרצינו לבנות ולא איפשרו לנו לבנות?".

אדר' גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים בישראל ומהנדס העיר בית שמש, דווקא העניק גיבוי מפתיע לקרן. "התפקיד של המס הוא לתת שירותים והעירייה גובה אותו בשביל לתת שירותים לתושבים. רשויות מקומיות היום נמצאות בלחץ גדול מאוד מצד המדינה לפתח עוד ועוד ולבנות יחידות מגורים, כשאנחנו יודעים שכל יחידת מגורים היא גרעונית לרשות המקומית, ולכן בעצם הן חייבות לייצר איזה שהיא קונטרה לאירוע הזה.

"אני מהנדס העיר בית שמש, שגדלה בקצב מטורף בעשור האחרון, הכפילה את עצמה פעמיים. נבנות עוד ועוד יחידות, וזו אחת הערים שבאמת נכנסת תחת האלונקה. אנחנו מדברים היום על עיר שנושאת עיניים לכ-500 אלף תושבים. מצד שני זו עיר במדרג סוציו אקונומי 2. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לפתח בלי די, בלי שיהיה לנו איזשהו עוגן. הנייר סופג הכל, אפשר לצבוע בסגול (צבע המסמן בתוכניות אזור תעסוקה, ד"ב) שטחים בלי הפסקה. זה לא אומר שהשטחים האלה יתממשו אם אין להם היתכנות. יש המון שטחים שצבועים לתעשייה ותעסוקה וכנראה לעולם לא ייבנו".