משרד העבודה: עדיין קיים מחסור של 28 אלף פועלים בענף הבניה, המענקים לישראלים לא עזרו

עובדה ידועה היא שמלחמת חרבות ברזל פגעה בצורה קשה בענף הבנייה בישראל עקב עצירת כניסתם של העובדים הפלסטינים לאתרי הבנייה בתחומי הקו הירוק. הפסקת כניסתם של הפועלים הפלסטינים, כך על פי פרק עובדי הבניין בדו"ח התעסוקה לשנת 2024 שטרם פורסם ותמציתו הגיעה לידי מרכז הנדל"ן , "זעזעה את ענף הבינוי" כאשר שיעור המשרות הפנויות בענף, אשר עלה בחדות במהלך שנת 2024, הוא אחת העדויות למחסור החמור בעובדים בענף. על פי הדוח, שמפרסם משרד העבודה, בסוף 2024 עדיין חסרו בענף הבינוי כ-28 אלף פועלים. 

כמו כן, המחסור בעובדים התבטא בעיכובים בבנייה. כך מספר סיומי הבנייה היה נמוך בכ-16% ממספרם בשנת 2023. זאת ועוד, כמחצית מאתרי הבנייה לא היו פעילים בשיאה של המלחמה. אומנם שיעור זה הצטמצם במהלך השנה, אך ברבעון האחרון של 2024 עדיין עמד על כ-9%.  

על פי הדו"ח, בתחילת 2024 חסרו בענף הבינוי כ-92 אלף עובדים. הפתרון הראשון לצמצום המחסור בכוח אדם היה הבאת עובדים זרים נוספים. טרם המלחמה עבדו בענף הבניין כ-30 אלף עובדים זרים, ובעקבות המלחמה הגדילה הממשלה את המכסות כדי שעובדים אלו יחליפו את העובדים הפלסטינים שכניסתם נמנעה. מספרם בפועל אכן גדל בכ-33 אלף, מספר שצמצם את המחסור אך לא במידה מספקת.

פתרון נוסף שקידמה המדינה למצוקת כוח האדם הוא עידוד של עובדים ישראלים בענף על ידי מתן מענקים שיכלו להסתכם בכ-29 אלף שקלים עבור שישה חודשי עבודה. אולם הדו"ח חושף כי עד סוף שנת 2024 ניתנו מענקים כאלה למאות עובדים בלבד, כך שלא הייתה להם אלא השפעה מינורית על מספר העובדים הישראלים בענף. "בעקבות המענקים, וככל הנראה בעיקר בעקבות תמריצים אחרים שנוצרו בשוק", נכתב בדו"ח, "נרשמה עלייה במספר העובדים הישראלים בענף הבנייה, אך היא הסתכמה בכ-20 אלף עובדים בלבד. המחסור בעובדים צומצם במהלך השנה, אך בסוף 2024 עדיין חסרו בענף הבינוי כ-28 אלף פועלים".

העובדים היהודים לא מחליפים את הפלסטינים 

בעקבות המחסור החמור בעובדים עלה כאמור מספר המשרות הפנויות, אך העלייה לא הייתה אחידה בכל משלחי היד. בלטה במיוחד העלייה במספר המשרות פנויות של עובדים בלתי מקצועיים ועובדי שלד, שמספרן גדל פי שניים ויותר. מספר עובדי הבניין היהודים ותמהיל משלחי היד שלהם בשנת 2024 דומים לאלו שהיו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023.  נתון זה עולה בקנה אחד עם ההנחה שהעובדים היהודים, הנמצאים בעמדות מקצועיות וניהוליות יותר, תחליפיים פחות ביחס לעובדים הפלסטינים שנעדרו עקב המלחמה. במילים אחרות, בהיעדרם של העובדים הפלסטינים העובדים היהודים אינם ממלאים את מקומם, ועל כן תמהיל משלחי היד שלהם אינו משתנה באופן משמעותי.

לעומת זאת, בקרב העובדים הערבים הישראלים המצב שונה. במשלחי יד כגון פועלים בלתי מקצועיים ועובדי גימור – משלחי יד שעד כה נרשמה בהם ירידה במספר העובדים הערבים הישראלים – עלה מספרם ועלה שיעורם בכלל עובדי הענף הישראלים. מנגד, במקצועות שבהם נרשמה עלייה בעבר, כמו מנהלים, עובדי שלד ועובדי חשמל ואלקטרוניקה, חלה ירידה יחסית במספר העובדים הערבים הישראלים. על פי הדוח, ייתכן שנתונים אלו משקפים את הפערים המקצועיים בין העובדים הערבים ליהודים במשלחי היד הללו, כפי שהם מתבטאים בפערים בשיעור האקדמאים וברמות השכר. 

הדוח מציג גם את מצב הענף ערב המלחמה. על פי הנתונים שמפורסמים בדו"ח בשנת 2010 עבדו בענף הבינוי 221 אלף עובדים, מהם 73% ישראלים, 13% פלסטינים ו-13% עובדים זרים מחו"ל. מ-2010 ועד המלחמה גדל מספר העובדים בענף הבינוי בקצב מהיר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 הגיע מספרם לכ-360 אלף. נתונים אלו משקפים גידול שנתי ממוצע של 3.5%, בזמן שהגידול במספר העובדים (עובדים ישראלים, זרים מחו"ל ופלסטינים) בכלל ענפי המשק עמד בממוצע על 2.5% בשנה.

הגידול במספר העובדים לא היה אחיד בכל קבוצות האוכלוסייה. מספר העובדים הזרים מחו"ל בענף כמעט לא השתנה לכל אורך התקופה. מספר העובדים הישראלים בענף הבינוי גדל, אך בקצב של 2.5% בשנה – דומה לכלל ענפי המשק, אך נמוך יותר מקצב הגידול של כלל העובדים בענף זה. לפיכך שיעור הישראלים (ערבים ויהודים) בענף הבינוי עמד לכל אורך התקופה על כ-5% מכלל המועסקים בשוק העבודה הישראלי. הגידול המהיר יותר של מספר העובדים בענף הבינוי נבע בעיקר מהגידול המהיר במספר העובדים הפלסטינים – 8.9% בשנה בממוצע.