מו"מ מתקדם בין קק"ל לברנט: "500 דונם בשווי מיליארדים יועברו באופן מיידי"

משא ומתן מתקדם מתנהל בימים אלה בין קק"ל ובין טייקון הנדל"ן האמריקאי ובעלי חברת אקסטל גארי ברנט, ובמסגרתו צפויה קק"ל לוותר על זכויותיה באופן מיידי בכ-500 דונם במרכז ירושלים לטובת ברנט, וזאת בתמורה לקבלת בעלות בקרקעות עליהם בנויים כיום מבנים היסטוריים בעלי חשיבות לאומית, דוגמת מוזיאון ישראל, בית הכנסת הגדול, תיאטרון החאן ועוד. כך חשף הבוקר (א') לראשונה עיתון "כלכליסט". עוד על פי הטיוטה, יוארכו זכויות החכירה של כ-1,000 משפחות, המתגוררות כיום בבניינים על קרקע שבבעילות ברנט, ב-50 שנים נוספות, עד לאזור שנת 2100.

מדובר בפרק נוסף בסאגה הנמשכת זה קרוב לעשור, ואשר החלה עם מכירתן ב-2016 של קרקעות הכנסייה האורתודוכסית בשטח של מאות דונמים במרכז העיר ירושלים, בשכונות טלביה, ניות ועוד, ל"קבוצת ניות קוממיות" – קבוצת משקיעים פרטית בהובלת משפחת בן דוד. קרקעות אלה היו במקור בבעלות הכנסייה, ובשנת 1951, זמן קצר לאחר קום המדינה, הוחכרו לקק"ל על ידה לתקופה בת 49 שנה עם אופציה ל-49 שנים נוספות. לאחר תום התקופה הראשונה האריכה קק"ל את משך תקופת החכירה עד לשנים 2050-2052 (בהתאם למתחם).

בקרקעות אלה הוקמו לאורך השנים שכונות מגורים, שדייריהן משמשים כחוכרי משנה של קק"ל. מכירת הקרקעות על ידי הכנסיה לקבוצת ניות קוממיות הפתיעה את בעלי הדירות, שלאורך השים הניחו כי קק"ל תמשיך לחכור את  הקרקע, וכעת הבינו כי ישנה אפשרות לפיה בשנת 2049 יאבדו את הזכויות בדירותיהם. בינואר 2023 נחתמה עסקה נוספת במסגרתה רכש ברנט את הזכויות בקרקע מהקבוצה בראשות בן דוד תמורת 750 מיליון שקלים, עסקת הנדל"ן היקרה ביותר שנחתמה אי פעם בירושלים. במאי 2024 הצהיר ברנט כי התושבים יוכלו לרכוש בעלות מלאה על הקרקע עבור 5,000 שקל למ"ר בנוי, לעומת 45 אלף שקל למ"ר שהיה המחיר המקובל באותה עת. עם זאת חלק גדול מהתושבים דחה את ההצעה.

500 דונם יועברו לברנט לפיתוח מיידי

כעת על פי הטיוטה שנחשפה, קק"ל תעביר לחברת אקסטל של טייקון הנדל"ן הזכויות על כ-500 דונם מתוך כלל הקרקעות שאותן היא חוכרת, המוערכים בשווי של מיליארדי שקלים, באופן מיידי. כלומר לא יהיה עליו לחכות עד לסוף תקופת החכירה בשנת 2050, והוא יוכל למעשה להתחיל לקדם בהן תוכניות בנייה, בהיקף של אלפי דירות. בתמורה, ברנט יעביר לקק"ל את הזכויות בקרקעות שבהן כאמור בנויים מוסדות ציבור בעלי חשיבות לאומית, וכן יאריך את תקופת החכירה לדיירים המתגוררים בקרקע ב-50 שנים נוספות, אך זאת תמורת תשלום בגובה של כ-5.5% משווי הקרקע.

על פי הדיווח,  בחודשים האחרונים התקיימו מגעים קדחתניים בין דירקטוריון קק"ל בראשות יו"ר קק"ל יפעת עובדיה-לוסקי, לבין מנהלי אקסטל ישראל, ואלה הולידו מזכר הבנות שהוגדר חסוי, לפיו למען "הבטחת מעמדם של חוכרי המשנה, ולהבטחת גאולת חלק משמעותי מקרקעות אלה, עליהן נכסים ציבוריים, פארקים וגנים בעלי ערך ציבורי משמעותי, קק"ל תסיים את שלושת חוזי החכירה הראשית שלה במקרקעין".

הקרקעות כוללות את  עמק המצלבה, לא כולל השוליים המיועדים לפיתוח; גן צ'רלס קלור; מרכז מורשת מנחם בגין; תיאטרון החאן; פסגת גבעת התנ"ך, לא כולל שטחים המיועדים לפיתוח; מוזיאון ישראל; בית הכנסת הגדול; וחלק מהיכל שלמה, שיועברו לידי קק"ל. המזכר אינו מונע מאקסטל לקדם מיזמי פינוי־בינוי בקרקעות, אך דורש ממנה להגיע להבנות עם הדיירים הקיימים, עוד לפי ההסכם המתגבש, הדיירים יצטרכו לשלם 5.5% משווי הקרקע כדי להאריך את חכירת המשנה עד 2100.

אקסטל: "בעלי אינטרסים מקדמים עימות מיותר"
 
מחברת אקסטל נמסר בתגובה: "מבלי להתייחס לתוכן הדברים, אקסטל מקיימת שיח עם כלל הגורמים הרלוונטיים במטרה למצוא פתרון מוסכם שיבטיח win-win לכל הצדדים המעורבים. כבעלת הקרקע, אקסטל היא הגורם היחיד בעל היכולת להציע פתרון בטוח וקבוע שיחסוך לקק"ל הוצאה של מיליארדי שקלים מכספי ציבור להארכת חוזה החכירה, וגם יאפשר לחוכרים להישאר בבתיהם הנוכחיים מעבר לתום חוזה החכירה וכן לראות עלייה מיידית בערך הדירות שלהם, שירד באופן דרמטי בשנים האחרונות.

"אקסטל מציעה כבר כיום הצעה אטרקטיבית מאוד ישירות לחוכרים, שרבים מהם כבר קיבלו, והיא הפתרון האופטימלי המעניק בעלות על הדירה במהירות, בבטחה, וכפי שרבים כבר הבינו, גם עם התועלת הכלכלית המשמעותית ביותר, במסגרת תהליך התחדשות עירונית . בניגוד לבעלי אינטרסים שונים המבקשים לקדם עימות מיותר מסיבותיהם הפרטיות ותוך התעלמות מרווחת הדיירים, בין אם בחקיקה הפוגעת בקניין פרטי שרק תרחיק פתרון, ובין אם באמצעות עימות משפטי מיותר וארוך שנים, אקסטל פועלת ותמשיך לפעול לקידום הצעתה ולשיתוף פעולה והבטחת כל האינטרסים והזכויות על מנת להביא לפתרון הטוב ביותר".

מקק"ל נמסר: "קק״ל איננה מנהלת נושא מורכב זה בתקשורת וזאת בשל המורכבויות הרבות הקיימות. קק"ל מקדישה משאבים רבים, גם בימים אלה ממש, על-מנת להתמודד עם נושא מורכב זה  ולהגיע לתוצאה המיטבית, תוך הבנת ובחינת כלל המורכבויות והשיקולים השונים, לרבות השיקול הציבורי, ובראשם טובת הדיירים, חוכרי-המשנה".