"כשהתכנון משתנה לפי הממשלה – שכונות מתהפכות כמו סטייק שצולים מצד לצד"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח בנצי ראקוב, מתכנן ערים ומומחה לתכנון שכונות חרדיות, ואחד האנשים העסוקים והמשפיעים ביותר בתכנון המרחב החרדי בישראל. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן , והסביר לו מדוע הבעיות בהתחדשות עירונית במגזר הן לא טכנולוגיות, למה בעבר התנגד להקמת היישוב החרדי כסיף - ושינה את דעתו, ועל  האתגרים, הפתרונות והחזון לעתיד הדיור החרדי.

לצפייה: 

אחת השאלות המוכרות בדיון על התחדשות עירונית במגזר החרדי עוסקת ביכולת לבנות לגובה. ראקוב משתף ממצאי מחקר שערך במכון החרדי למחקרי מדיניות: "מעלית שבת היא בכלל לא הבעיה המרכזית. האתגרים העיקריים הם הלכתיים – סוגיות של דייר סרבן, קניין, זכויות ברכוש משותף, ואפילו סוגיות כמו עבירות בנייה". לדבריו, החקיקה הקיימת פשוט לא חלה במובנים ההלכתיים, וזה יוצר פערים מעשיים.

בצד הטכנולוגי, נראה שיש פתרונות, אך הבעיות העמוקות טמונות בתפקוד ובקהילתיות. "בבניין חרדי חדר המדרגות הוא לב הבניין", מסביר ראקוב, "כשהילדים יורדים בבוקר למוסדות, הם לא משתמשים במעלית. יש צפיפות, תחזוקה מאתגרת, והצורך בחללים שמייצרים קהילה".

באופן לא מפתיע, הסוגיה הביטחונית הפכה לגורם מעורר מודעות לחשיבות של חיזוק והתחדשות. "ישבתי עם רב חשוב והוא אמר – עזבו רעידת אדמה, בואו נדבר על חיזבאללה", אומר ראקוב. לדבריו, המלחמה השפיעה יותר מכל על ההבנה שצריך לפעול מיידית, גם במגזר החרדי, כדי לחדש מבנים.

בימים אלו עומד בנצי ראקוב בראש מינהלת ההקמה של קריית גת מערב – שכונה עם פוטנציאל ל-75 אלף יחידות דיור, שמיועדת לחרדים. "הוקמה מנהלת ייעודית בגלל שהקמה של שכונה חרדית זה משהו אחר", הוא מדגיש. ראקוב סבור שהקצאת 15%-20% מהדיור בקריית גת לאוכלוסייה החרדית לא מהווה איום, אם נעשית בתכנון נכון. על הדילמה בין שכונות חרדיות נפרדות בתוך ערים לבין הקמה של ערים חרדיות חדשות, עונה ראקוב בזהירות אך בבירור: "אם כל רשות הייתה מאפשרת 10%-12% אוכלוסייה חרדית, לא היינו מגיעים לאירועי הקצנה כמו בבית שמש. אבל כשהרשויות לא מוכנות – אין ברירה אלא לתכנן ערים נפרדות".

"אם כל רשות הייתה מאפשרת 10%-12% אוכלוסייה חרדית, לא היינו מגיעים לאירועי הקצנה כמו בבית שמש. אבל כשהרשויות לא מוכנות – אין ברירה אלא לתכנן ערים נפרדות"

במשך שנים התנגד ראקוב לעיר החרדית המתוכננת כסיף. הסיבה: המרחק מהערים החרדיות הגדולות והיעדר תעסוקה. אך כעת הוא משנה גישה. "כאשר מסתכלים על כסיף כחלק ממערך אזורי שכולל את תילה, קריית גת, נתיבות ואשדוד – פתאום יש היגיון. זה יוצר מעגלי כלכלה, תעסוקה וקהילה שלא היו קודם".

ראקוב ייסד את פורום המתכננים החרדים, קבוצה קטנה אך משפיעה של אנשי מקצוע מתוך הציבור החרדי. "אני מאוד מוטה תכנון למגזר החרדי. ראיתי איך שכונות נבנות על ידי אנשים שבאמת ניסו להבין את האוכלוסייה החרדית, אבל תכננו עבורה, לא איתה, וזה מאוד משפיע – כי כמה שתלמד על אוכלוסייה, אתה לא באמת חי אותה. החיים עצמם הם חיי קהילה, עם הרגלים, דינמיקה, תרבות". בהמשך, הוא נתן דוגמה לבעיה בתהליך שיתוף הציבור: "בדרך כלל, כשעשו שיתוף ציבור, פנו רק לגברים. אבל המשתמשות האמיתיות של המרחב הציבורי הן הנשים והילדים. כששמענו אותם ואותן – גילינו תמונה אחרת לגמרי". 

במהלך השיחה, חזר ראקוב שוב ושוב על החשיבות של חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. "החברה החרדית תצטרך כ-300 אלף יחידות דיור ב-20 השנים הקרובות. אם לא נבנה עכשיו תשתית מקצועית, נמשיך לנהל משברים". בסיום, הביע תקווה שהתכנון לא יהיה כלי פוליטי, אלא מקצועי. "יש כבר מפת דרכים. צריך שמקבלי ההחלטות ימשיכו לקדם את זה, לא משנה באיזו ממשלה. כשהתכנון משתנה לפי הממשלה – שכונות הופכות לסטייק שצולים מצד לצד".