בעקבות גירושין קבע ביהמ"ש: ההורים זכאים להשיב לידיהם מגרש שנתנו במתנה לבן ולכלתו

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בפסק דין של השופט רמי בז'ה, הכריע לאחרונה בסכסוך משפחתי טעון. זאת בעקבות תביעה שהגישו הורים נגד בנם וכלתם, במסגרתה ביקשו לממש מסמך התחייבות שנחתם לפני שנים כחלק מהסכם מתנה, לפיו יוחזר לבעלותם מגרש שאותו העניקו בעבר לבני הזוג כמתנה. השופט קיבל את עמדת ההורים וקבע כי מדובר במתנה הכוללת תנאי מפסיק – אם בני הזוג ימכרו את הבית שנבנה על המגרש שניתן להם, בעוד אחד ההורים עודנו בחיים, עליהם להשיב את הקרקע להורים ולקבל מהם רק את שווי הבית שנבנה עליה.

ההורים, ממפוני גוש קטיף, קיבלו מהמדינה מגרש לבנייה. בנם וכלתו, שנישאו בשנת 2005 והקימו משפחה בת שישה ילדים, בנו כעשור לאחר מכן את ביתם על חלק מהמגרש בהסכמת ההורים. לאחר סיום הבנייה, בשנת 2017 נחתם בין ההורים ובין בני הזוג הסכם מתנה, במסגרתו הועברו לבני הזוג זכויות החכירה במגרש והבית.

לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה 

באותה שנה נחתם גם מסמך התחייבות, לפיו במקרה של מכירת הנכס, להורים תהיה זכות קדימה לרכוש את הבית כנגד שווי הבנייה בלבד, או לחלופין לקבל את חלקם בשווי הקרקע מתוך כספי המכירה לצד ג'. עוד נקבע כי זכות זו תקפה כל עוד ההורים בחיים, אך אינה עוברת ליורשים.

בשנת 2023 פתחה הכלה בהליכי גירושין, כולל בקשה לפירוק השיתוף בנכס. ההורים ראו בכך הפרה של תנאי ההתחייבות ועתרו לבית המשפט: הם ביקשו לממש את זכות הקדימה, למנות שמאי שיעריך את שווי הבית בלבד, ולחייב את בני הזוג למכור להם את הנכס לפי שווי זה.

ביהמ"ש קבע כי כוונת ההורים הייתה ברורה: הקרקע שניתנה במתנה תישאר בשליטתם כל עוד הם בחיים, ובמקרה של מכירה – תחזור לידיהם. בנוסף נדחתה טענת הכלה בדבר עדיפות זכות הקדימה מכוח חוק המקרקעין , כאשר נקבע כי העלאת טענה זו נגועה בחוסר תום לב

הבן הצטרף לעמדת הוריו, אך הכלה טענה כי מדובר בצעד נקמני. לדבריה, מסמך ההתחייבות חל רק במקרה של מכירה לצד ג', ולא על פירוק שיתוף בגירושין. היא אף הוסיפה כי לפי חוק המקרקעין , זכות הקדימה של בן/בת הזוג גוברת על זכות קדימה חוזית שלא נרשמה בלשכת המקרקעין.

השופט: גם פירוק שיתוף הוא מכירה

השופט רמי בז'ה דחה את עמדת האשה. לדבריו, פירוק שיתוף במסגרת גירושין מהווה בפועל "מכר כפוי" – הנכס מוצע למכירה וכל השותפים מאבדים את בעלותם. מכאן שגם הליך זה מקים את זכות ההורים לממש את ההתחייבות. עוד ציין בית המשפט כי כוונת ההורים הייתה ברורה: הקרקע שניתנה במתנה תישאר בשליטתם כל עוד הם בחיים, ובמקרה של מכירה – תחזור לידיהם. בנוסף נדחתה טענת הכלה בדבר עדיפות זכות הקדימה מכוח חוק המקרקעין , כאשר נקבע כי העלאת טענה זו נגועה בחוסר תום לב.

בית המשפט קבע כי ההורים רשאים לרכוש את זכויות בני הזוג בנכס, כנגד תשלום שווי הבית בלבד בערכו העדכני, וכי הסכום יחולק שווה בשווה בין הבן והכלה. ההורים יישאו בעלות השמאי, והכלה חויבה לשלם 40 אלף שקל הוצאות משפט.

עו"ד דניאל פרידנברג (ישראל וייל)

עו"ד דניאל פרידנברג, מומחה לדיני ירושה ומשפחה, מסביר כי העברות נכסים מהורים לילדים נחשבות כמתנות, אלא אם נחתם הסכם הלוואה מפורש. "הפסיקה מקטלגת העברת זכויות בין הורים לילדים כמתנה, אלא אם מוכח אחרת ודרך המלך לשם כך היא חתימת הסכם הלוואה מפורש בין ההורים לילדים ובני זוגם. עם זאת, במקרים שבהם מדובר ברצון להעניק מתנה ורק להבטיח את שמירת הרכוש במקרה של פירוד, אין מניעה לערוך הסכמי מתנה אשר כוללים תנאים שגם אלה צריכים להיכתב באופן מדוקדק.

"במקרה הנוכחי קבע השופט בז׳ה כי ההסכם הברור גובר אף על זכות הקדימה של מכר לבן או בת הזוג בהתאם לחוק המקרקעין - טענה שהעלאתה מפי הנתבעת (הכלה לשעבר) זכתה לביקורת נוקבת ולחיובה בהוצאות משפט משמעותיות".