בית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי הרישום בטאבו אינו משקף את ההסכמות ההיסטוריות בין בני המשפחה, והורה לבטל את רישום הזכויות על שם חמישה יורשים ולהעביר שטח של 326.4 מ"ר לשלושה תובעים. השופטת גילה ברנע-ספרא נתנה משקל להסכמים ולמסמכים שנערכו לאורך השנים, ובעיקר לכך שהתובעים ואביהם החזיקו בקרקע ועיבדו אותה במשך יותר מארבעה עשורים: "יש להעדיף את הצדק המהותי על פני דרישת הרישום הפורמלית"
בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת האישה לבטל את הסכם הממון, אך קבע כי הפנטהאוז, ששוויו הוערך בעד 4.5 מיליון שקל, הוא נכס משותף; הבעל טען כי קיבל אותו במתנה מהוריו והסתיר אותו בשל "סוד משפחתי", אך הקלטות והעברות כספים הובילו את השופט למסקנה כי מדובר בעסקת רכישה
האב העביר ב־2009 את הקרקע במתנה לבנו הראשון ואף נרשמה הערת אזהרה, אך ב-2021 העניק חלק מאותן זכויות שוב במתנה לבן השני ולנכדתו ונרשמה הערה נוספת; הבן הראשון טוען שהעסקה הראשונה גוברת וכי ההעברה המאוחרת נעשתה בחוסר תום לב, בעוד הבן השני והנכדה טוענים לזיוף ותרמית במסמכים. כך הכריע בית המשפט
הסכסוך סביב משק חקלאי במושב עזריאל נמשך מעל שני עשורים: הבן הבכור טוען כי הוריו העניקו לו זכויות במתנה, אולם הזכויות לא נרשמו בלשכת המקרקעין, בעוד אחיו קיבל תצהירי מתנה סותרים. לאחר שביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי הבכור "זנח" את המתנה, המחוזי הכריע בערעור
לאחר שחתם על הסכם מתנה וייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הדירה לנכדתו, טען הסב כי לא התכוון לוותר על זכותו לחזור בו, וכי הנכדה התרחקה ממנו ונהגה כלפיו שלא בכבוד. הנכדה טענה מנגד כי ההתחייבות נחתמה מדעת ובתום לב, במסגרת יחסים חמים וקרובים. כך הכריע בית המשפט לענייני משפחה
ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי מסמך ההתחייבות שעליו חתמו ההורים ובני הזוג תקף גם במקרה של פירוק שיתוף במסגרת גירושין. המשמעות: ההורים, שנתנו לבנם ולכלתו מגרש במתנה, רשאים להשיבו לידיהם כל עוד אחד מהם בחיים – כנגד תשלום שווי הבית שנבנה על המגרש בלבד, כפי שייקבע בידי שמאי. בית המשפט דחה את טענות הכלה והבהיר כי מדובר במתנה עם תנאי מפסיק המאפשר להורים להחזיר לידיהם את הקרקע במקרה של שינוי במצב הזכויות
חודשים ספורים לאחר שחתם על הסכם מתנה במסגרתו העניק לאשתו את בית המגורים, הודיע הבעל על ביטול ההסכם לעו"ד שערך את ההסכם - אך הסתיר זאת מאשתו, תוך רישום הערת אזהרה בטאבו על שם ילדיו מנישואיו הראשונים. כשנודע הדבר לאשה - תבעה את הבעל. כך פסק בית המשפט
האם עסקת מתנה יכולה להתממש ללא הוכחות ממשיות לקיומה? כלה טענה כי הדירה שרשומה על שם אבי בעלה לשעבר, בה המשיכה להתגורר גם אחרי גירושיה, ניתנה לה ולגרוש שלה במתנה ונרשמה על שם חמה משיקולי מס. החם טען כי אין לה הסכם שכירות ודרש לפנותה. בית הדין לענייני משפחה פסק באופן נחרץ
בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה בתביעה שהגיש בעל נכס מתל אביב נגד שכנתו וקבע כי יש לבטל הערת אזהרה שנרשמה על שמה. בפסיקתו קבע השופט כי השכנה ניצלה משבר אישי קשה של בעל הנכס בעת קבלת המתנה וכי לאחר העברת הרישום על שמה איבדה בו עניין. את התנהלותה כינה "מחפירה"
הבת התגוררה במשך שנים בקרוואן הממוקם על מקרקעין השייכים להוריה, ורצתה לבנות שם בית קבע. ההורים הסכימו לרשום מחצית מן הזכויות על השטח על שמה, באמצעות עסקת מתנה. בעקבות סכסוך הם התחרטו, הבת עתרה למחוזי וניצחה. ההורים לא ויתרו ופנו לעליון, שהחליט לא להתערב לטובתם: "לא נגרם עיוות דין"
חברת ביטוח הגישה תביעה כנגד "עסקת מתנה" בה הועברו זכויות בנכס בין בן ואביו בטענה שנעשתה למראית עין, על מנת לסייע לבן להימלט מנושיו. בית המשפט קבע שהחברה עמדה בסף המוגבר הנדרש להוכיח שמדובר בעסקה כוזבת וקבע שהעסקה בטלה
