"הבנקאות הפתוחה מעבירה את הכוח מהבנקים לצרכן – וזו מהפכה של ממש"

בעשור האחרון התרחש מתחת לרדאר שינוי עמוק בשוקי ההון: אשראי חוץ־בנקאי, מגובה בטכנולוגיה ובנתוני עתק, צומח בקצב מסחרר. מאחורי הקלעים פועלים גופי ענק שמממנים את התהליך – קרנות השקעה, חברות ביטוח ופנסיה, שמזרימים מיליארדים לפלטפורמות הדיגיטליות של עידן הפינטק. 

מי שנמצא בלב השינוי הוא עידו ויגדור, שותף מנהל ב־Viola Credit, גוף שמנהל כיום 3.5 מיליארד דולר ופועל בישראל, לונדון, ניו יורק וסידני. בשיחה בפודקאסט "רכבת ההשקעות" הוא פורס את הדרך שהובילה אותו לעולם האשראי החדש, מסביר איך פועלות העסקאות שמאחורי פלטפורמות ההלוואות הדיגיטליות, ומשרטט את העתיד – שבו בנקאות הופכת לרקע טכנולוגי שקוף.

לצפייה: 

להאזנה: 

ויגדור החל את דרכו בארה"ב, עוד לפני משבר הסאב־פריים: "נחשפתי לראשונה לעולם האשראי מתוך קרן גידור אמריקאית. אז עדיין לא היה ברור שקיימת קטגוריה שלמה שנקראת 'פרייבט קרדיט'. עם הזמן ראיתי מה עובד ומה לא עובד, והבנתי שהעולם הזה הולך לגדול". ב־2010 שב לישראל, הצטרף לקבוצת ויולה וב־2016 הקים יחד עם שותפתו את Viola Credit. הקרן הראשונה גייסה פחות מ־100 מיליון דולר; היום, פחות מעשור אחר כך, היא מנהלת מיליארדים.

בתחילת הדרך, ויולה קרדיט סיפקה הלוואות סטנדרטיות לסטארט אפים. אבל אז הגיעה הפנייה המפתיעה: "ב־2014–2016 התחילו להגיע חברות שביקשו סכומים לא פרופורציונליים – 50 מיליון פאונד, 100 מיליון דולר. הבנתי שאנחנו כבר לא מדברים רק על מימון פעילות שוטפת של סטארט אפ, אלא על אשראי ללקוחות שלהם. זה היה רגע ההבנה שיש פה תעשייה חדשה".

אחת העסקאות הראשונות הייתה עם חברת Zettle האירופית, שנרכשה בהמשך בידי PayPal תמורת 2.2 מיליארד דולר. שם נולד תחום האשראי מגובה הנכסים, שמממן פלטפורמות אשראי חוץ־בנקאי.

אחד ההבדלים המהותיים בין אשראי בנקאי לאשראי טכנולוגי הוא מבנה הבטוחות. "בעולמות הטכנולוגיה אין ערבות אישית של בעלי החברה. הבטוחה היא החברה עצמה או תיק האשראי שהיא מחזיקה. זה בניגוד למקובל בבנקאות הישראלית, שבה כל בעל עסק נדרש לחתום ערבות אישית", מסביר ויגדור. הגישה הזו מאפשרת לחברות לגדול מבלי להעמיס סיכון אישי על היזמים, ולהשתמש באשראי בצורה יעילה יותר.

לצד טכנולוגיות חיתום מתקדמות, אחד הכוחות המרכזיים שמניעים את השוק הוא הרגולציה. "הבנקאות הפתוחה מעבירה את הכוח מהבנקים לצרכן. במקום שהמידע הפיננסי יישב בבנק, הוא עובר ללקוח, שיכול לאפשר לגופים אחרים להשתמש בו. זה מייצר תחרות אמיתית", אומר ויגדור. במדינות כמו אנגליה, ארה"ב ואוסטרליה המודל כבר רץ, ומאפשר פיתוח מוצרי אשראי חדשים. בישראל, לדבריו, התהליך עדיין תקוע: "השוק פה לא מספיק שקוף, ובלי רפורמות רגולטוריות קשה להניע את זה קדימה".

מאחורי הפלטפורמות עומדים משקיעים מוסדיים – חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופי ענק בינלאומיים. "אנחנו עובדים עם המוסדיים הגדולים בישראל, וגם עם חברות ביטוח ופנסיה אמריקאיות ואירופיות. בשנה שעברה הקמנו שותפות של חצי מיליארד דולר עם קרן אפולו, שמנהלת מעל 700 מיליארד דולר", מגלה ויגדור. לדבריו, היתרון של ויולה קרדיט הוא המומחיות בניתוח חברות טכנולוגיה לצד יכולות חיתום מתקדמות – שילוב שמוסדות פיננסיים גדולים מתקשים לפתח בעצמם.

ויגדור מאמין שבעתיד הקרוב האשראי יהפוך לשקוף: "אתה כבר לא תלך לבנק לבקש הלוואה. תקנה רכב, ובלחיצת כפתור תקבל את המימון בנקודת המכירה. תקנה מלאי לעסק, והמימון יוצע לך שם. אתה לא תדע אם זה הבנק שמאחורי זה או גוף אחר – החוויה תהיה חלקה ושטוחה". גם בישראל, הוא מעריך, המגמה תתרחב: "אני מקווה שנראה יותר חברות פינטק מקומיות שמחזיקות בדאטה ויודעות להציע מימון בלחיצת כפתור. דוגמה יפה היא רכישת 'חשבונית ירוקה' על ידי Morning – זו התשתית לעולם הבא".

החדירה של מוצרי אשראי לשווקים מוסדיים כבר יוצרת מסלולים חדשים גם למשקיעים כשירים – ולעיתים אפילו למשקיעים קטנים דרך פמילי אופיסים ופלטפורמות מתווכות. "יש היום יכולת להנגיש מוצרי אשראי מורכבים גם למשקיעים כשירים דרך מבנים חדשים. זה חלק ממגמה עולמית שמאפשרת לציבור ליהנות מהצמיחה של החוב הפרטי", אומר ויגדור.