התוכנית החדשה להרחבת בית שמש "דורסת" את המושב הסמוך: "לא ביקשנו להפוך לבני ברק"

תוכנית משרד השיכון להקמת שכונה חדשה - שכונה ו' - במזרח בית שמש, על שטח של כ־648 דונם, מעוררת התנגדויות רחבות. התוכנית משתרעת בין שכונות העיר הקיימות, בית העלמין, מושב זנוח וכביש 10, וחלה על שטחי השיפוט של עיריית בית שמש ומועצת מטה יהודה. היא כוללת הקמת 2,653 יחידות דיור, 88,889 מ"ר לתעסוקה, 11,730 מ"ר למסחר ו-244,335 מ"ר למבני ציבור.

המבנים מתוכננים לגובה של 9–12 קומות, ולצדם מבנה אחד עד 18 קומות, עם רחוב מסחרי מרכזי, מערך רחובות מקשר ושטחים ציבוריים פתוחים. מטרת התוכנית, כפי שנכתב במסמכיה, היא השלמת הרצף הבנוי של העיר עד דרך 3855 וחיזוק הכניסה המזרחית לעיר.

מאז שהופקדה התוכנית ביוני האחרון, הוגשו למעלה מ־80 התנגדויות המייצגות אלפי תושבים, בעלי זכויות, רשויות מקומיות וגופים סביבתיים. בין המתנגדים ניתן למצוא את מושב זנוח, החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, מועצת מטה יהודה, חברי מועצה בעיר ויותר מ־1,500 אזרחים. לטענתם, מדובר בתוכנית רחבת־היקף שאינה מסתפקת בהשלמת בנייה בשולי העיר אלא יוצרת מהלך של הרחבת בית שמש מזרחה, תוך פגיעה קשה במושב זנוח, בחקלאות המקומית ובשטחי היער.

תושבי זנוח, באמצעות עו"ד שחר פטל וועו"ד יואב אינגבר, טוענים כי מדובר ב"שלב, בדרך ל'בליעת' או 'חניקת' המושב על ידי העיר בית שמש; יצירת עומס תחבורתי בלתי סביר על המושב באמצעות כביש מחבר שיהווה עורק יציאה של תושבי בית שמש אל כביש 3855 דרך כביש הכניסה של המושב; הריסת היער המיוחד הירוק והפעיל שנמצא בגבולו הצפוני של המושב, חיסול החקלאות שצמודה למושב תוך פגיעה אנושה במטה לחמם של המתנגדים; והריסת מבנים חקלאיים רבים, ובהם לולים הכוללים גם מערכות סולאריות על הגגות, כרמים, מטעי זיתים וגידולי שדה עונתיים שונים".

מאז שהופקדה התוכנית ביוני האחרון, הוגשו למעלה מ־80 התנגדויות המייצגות אלפי תושבים, בעלי זכויות, רשויות מקומיות וגופים סביבתיים. בין המתנגדים ניתן למצוא את מושב זנוח, החברה להגנת הטבע, קק"ל, מועצת מטה יהודה, חברי מועצה בעיר ויותר מ־1,500 אזרחים

לטענתם, "התכנית מציעה בינוי גבוה ומבני ציבור בסמיכות למרחב הכפרי של מושב זנוח, תוך התעלמות מעקרון המתינות ומדירוג הבינוי הנדרש בממשק שבין כפר לעיר". הם מוסיפים כי התוכנית "מקודמת ללא תכנית כוללנית מאושרת לבית שמש, ונסמכת על מסמכים חסרי תוקף סטטוטורי מחייב", מה שמעמיד בספק את בסיס התכנון כולו.

"פגיעה בביטחון המזון של ישראל" 

גם מומחים סביבתיים מצטרפים למתנגדים. איריס האן, מתכננת סביבתית ולשעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע, מציינת כי מדובר בתוכנית שנבנית "בשיטת הסלמי". לדבריה, "התוכנית 'מתחזה' להיות תכנית 'אינפיל' פשוטה יחסית מבחינה תכנונית וסביבתית, שעיקרה השלמת בינוי בשולי העיר הקיימת. לא נדרש להעמיק הרבה כדי להבין כי מדובר בתכנית שאינה עומדת בפני עצמה. כל תכליתה, ההצדקה לה, וההגיון התכנוני היחיד שיכול להצדיק את קיומה - הוא היותה שלב ראשו בדרך להרחבה של בית שמש אל מעבר לגבול הטבעי המתבקש שלה – אל עבר חטיבת נוף חדשה, מזרחה לכיוון הרי ירושלים".

חברת מועצת העיר תמי זוסמן (באדיבות המצולמת)

האן מוסיפה כי התכנית פוגעת באופן חמור מאוד במושב זנוח, ולמעשה מתעלמת לגמרי מקיומו: "היא דורסת את הצביון הכפרי, הקהילתי והחקלאי עליו שמר מאז הקמתו, ובכך מוחקת את זהותו, חוסמת את אפשרויות הקיום והצמיחה שלו, וכתוצאה מרחיקה ממנו את דור העתיד שלו". היא מצביעה גם על השלכות לאומיות: "התכנית פוגעת באופן חמור במקורות הפרנסה של היישוב – מחסלת שטחים חקלאיים פעילים, לולים ומבנים חקלאיים וחוסמת כל אופק לפעילות חקלאית או לתיירות כפרית וחקלאית. הפגיעה בחקלאות היא גם פגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל, ועל כן פוגעת גם באינטרס הלאומי".

קק"ל מתנגדת לגריעת כ־200 דונם יער לטובת השכונה. "להוותה של קק"ל מקודמות תוכניות הפוגעות באופן חמור בכל שטחי היער הן ממערב לכביש 3855 והן ממזרח לו. אין לקבל מצב של הסכמה לגריעת היער ממזרח לכביש בשעה שמקודמות תוכנית לגריעת היער ממערב לכביש".

"לא ביקשנו להפוך את בית שמש לבני ברק" 

גם בציבור החרדי בעיר ישנה התנגדות לתוכנית. תמי זוסמן, חברת מועצת העיר, הגישה התנגדות יחד עם תושבים חרדים והבהירה: "לא ביקשנו להפוך את בית שמש לבני־ברק. בחרנו בבית שמש כדי לחיות בעיר עם צביון חרדי אך מתוכננת, בנויה היטב וירוקה". לדבריה, "מי קבע באופן עקום שבנייה לחרדים חייבת לבוא על חשבון הטבע? לא ביקשנו ולא מעוניינים בכך". לדבריה, "הופכים שטחי ציבור לבניינים, ובונים על פארקים ומרחבי נשימה. ואנחנו אומרים: די, חלאס! אנחנו מעוניינים לחיות בתנאים שפויים כמו כל אחד אחר: פארקים ומדשאות, טבע ואוויר נקי, ניקיון וטיפוח עירוני, תחבורה ציבורית יעילה ותשתיות".

תמי זוסמן, חברת מועצת העיר: "לא ביקשנו להפוך את בית שמש לבני־ברק. בחרנו בבית שמש כדי לחיות בעיר עם צביון חרדי אך מתוכננת, בנויה היטב וירוקה. מי קבע באופן עקום שבנייה לחרדים חייבת לבוא על חשבון הטבע? לא ביקשנו ולא מעוניינים בכך" 

עו"ד שחר פטל, המייצג את המשקים שנפגעים ישירות מהתוכנית, מסביר כי "היא מבקשת לשנות את הוראות תמ״מ 30/1 שמייעדות את השטח לחיץ יער בחלק המערבי, ומבקשת לשם כך את תמיכת הוועדה המחוזית, ומצד שני היא עוקפת את הוועדה המחוזית דרך הותמ"ל בכל הצד המזרחי, ולמעשה דורסת בכך את ההיגיון התכנוני של הוועדה המחוזית עצמה".

עו"ד שחר פטל (אריאל אריכא)

הוא מוסיף כי "התוכנית גם מתעלמת מהעובדה שאין לבית שמש תכנית מתאר כוללנית מאושרת, ומקדמת שימושים החורגים מכל עיקרון של תכנון סביר בשולי עיר. התוכנית פוגעת בזכויות קניין של חקלאים במושב זנוח, משלבת פגיעה נופית וסביבתית ניכרת – לרבות כריתת יער פעיל ומסדרון אקולוגי חשוב – ומייצרת מצג שווא של 'השלמת בינוי' בעוד בפועל היא מהווה שלב ראשון במהלך רחב היקף להרחבת העיר מזרחה".

בסיכום הדברים טוען פטל: "בהינתן מכלול הפגמים התכנוניים והמשפטיים החמורים, הכוללים בנוסף גם פגמים בתחבורה והיעדר בחינת חלופות ראויות – ובצירוף התנגדות חסרת תקדים מהציבור, ממועצות מקומיות, מארגוני סביבה ומתושבים מכלל המגזרים – עמדת מרשינו היא שיש לדחות על הסף את התכנית במתכונתה הנוכחית". 

המאבק על עתיד השטח הזה מחדד את הקונפליקט המתמשך בין צורכי הפיתוח והדיור של בית שמש, אחת הערים הצומחות בישראל, לבין הצורך לשמור על מושבים חקלאיים ותיקים, שטחים ירוקים ויער פעיל. בעוד העיר מבקשת להתרחב מזרחה, תושבים, מומחים וגופים סביבתיים מזהירים מפני אובדן צביון, מחיקת קהילות ותשתיות חקלאיות, ופגיעה בלתי הפיכה בערכי טבע ונוף.