סגנית יו"ר מטה התכנון: "התנגדנו לחוק הגדלת הממ"ד. תכנון באמצעות חקיקה הוא גרוע"

"מדינת ישראל צריכה לחשוב מחדש על תפיסת המיגון המבני שלה בכל מה שקשור לממ"דים. אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה שלא רק המדינה לא חושבת מחדש, אלא להפך היא אומרת 'בואו נתעדף את הממ"ד שנמצא בחזית הבניין שהוא הפתרון המיגוני הפחות טוב'. המדינה נותנת פיתיון ליזמים שהם לא יכולים לסרב לו". דברים אלה אמר אתמול (ד') מהנדס העיר תל אביב-יפו אודי כרמלי במהלך כנס "פסגת ההתחדשות העירונית 2025" שערך מרכז הנדל"ן בשיתוף מדלן בתל אביב, בפאנל שעסק בהפקת לקחי המיגון בעקבות מבצע "עם כלביא".

בפרט תקף כרמלי את החקיקה שאושרה לאחרונה להגדלת שטח הממ"ד מ-9 מ"ר ל-15 מ"ר, כולל חדר רחצה. "זה צעד פופוליסטי שנולד מהיסטריה, מבלי שהבינו את שרשרת האירועים שקדמה לו. היזם מרוויח עוד כמה מטרים וכנגזרת צריך להשקיע עוד כסף בעוד מרתף והורדת קווי מים באופן שמייקר את הדירה". עוד חשף כרמלי פרט מפתיע מימי המבצע: "כשאנחנו הסתובבנו בדיזינגוף סנטר וברכבת הקלה פגשנו מאות תושבים שבאו להתחבא שם למרות שיש להם ממ"דים. כשאומרים לאנשים שהם 99% מוגנים הם לא רגועים, הם רצו להשיג את הביטחון המקסימלי. אנחנו צריכים לחשוב על פתרונות מיגון בצורה אחרת".

שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, הודתה שגם  במטה התכנון התנגדו להצעת החוק להגדלת הממ"דים: "אנחנו מתנגדים לתכנון בחקיקה. תכנון בחקיקה הוא גרוע ולא איכותי אי אפשר ב-4 משפטים בחוק לתכנן את מדינת ישראל או אפילו רשות מקומית אחת. אנחנו בצורה עקבית מתנגדים לחקיקה הזאת. אבל הכנסת היא שקובעת ועשינו מאמצים כדי למזער את הנזקים. זה התחיל מממ"דים של 25. זה לא עובד בחקיקה".

לגבי השאלה האם יש לתעדף בימים אלה התחדשות בניינית להשגת מיגון מהיר, אמרה: "המתח בין תמ"א 38 לבין חידוש מתחמי הוא לא חדש. בתחילת הדרך התחלנו את הסיפור של התחדשות עם תמ"א 38. במטה התכנון הובלנו את התמ"א לסיום והדגש הנכון הוא התחדשות עירונית בצורה מתחמית. זה הפתרון המיטבי והאיכותי. יחד עם זאת, לא יכול להיות שפרויקטים שנמצאים לפני היתר לא יוכלו לבוא לידי מימוש. חשוב גם אותם לממש ולא למשוך אותם עוד 5-7 שנים".

חיים ברודיא ראש עיריית רעננה סיפר כיצד הגיע לרמה של 70% דירות ממוגנות בעירו: "ראיתי את הנולד לפני 5.5 שנים. אין ברעננה תמ"א 38 , רק פינוי בינוי ". עוד התייחס ברוידא ליחסי השלטון המקומי מול הוועדות המחוזיות: "ראשי ערים יודעים את העבודה שלהם, הם מחזיקים את המדינה. אנחנו עמוד השדרה. לא צריך את הפקידים שיישבו בירושלים או ברמלה ויגידו לי מה לעשות. לא יכול להיות שמישהו יחליט לנו פה 3,000 יח"ד פה 4,000 יח"ד שם. זה התהליך שמדינת ישראל צריכה לעבור כדי להתקדם. לכו למקומות היותר חלשים. תנו לנו 80% שליטה. רעננה עיר מסודרת. יודעים להסתדר מצוין. לא צריך שמרטפים".

צחי דידי מנכ"ל אביב- מליסרון : "אנחנו פעילים מאוד בתחום ההתחדשות העירונית בשלבי תכנון וביצוע וגם חברה מבצעת. מבחינה שיווקית הלקוחות שלנו מעדיפים שיהיה להם ממ"ד. אף אחד לא רוצה לצאת עם כותונת לממ"ק יחד עם השכנים באמצע הלילה. נכון שברמה התכנונית הממ"ק פחות מסבך את העניין, יש יותר מגרשים שאתה לא צריך לעשות וריאציות של תכנון, אבל ההעדפות של הציבור זה ממ"דים. מבחינתנו אנחנו רוצים שיהיו לנו כמה שיותר מטרים למכור. ראינו שהתוכניות החדשות נתנו תוספת של מטרים ונתנו פיצויים של מטרים, מה שנותן גמישות תכנונית גם לדיירים ושיכולים לעשות כל שינוי שרוצים וגם פחות מסבך את המרתפים. אבל דווקא עכשיו עם הגדלת הממ"דים אפשר יהיה לתכנן פה בניינים טובים יותר".

גיל שנהב מכנען-שנהב אדריכלים: "ברמת גן נפל טיל על פרויקט התחדשות עירונית שאכלסנו אחרי 15 שנות עבודה. באותו בוקר קיבלנו טלפונים מהדיירים: 'הזכוכיות נשברו, ארונות המטבח נשרו מהקירות, אבל אנחנו יצאנו בלי שריטה מהממ"ד'. זה היה הרגע הכי מספק בכל הקריירה שלי. התחדשות עירונית זה קודם כל פיקוח נפש אנחנו רוצים לעשות את זה טוב ומקצועי והכי מצוין שאפשר. הממ"דים הנוכחיים הם ממ"דים בתכנון של לפני 50 שנה. כמו שיש לנו כיפת ברזל יש לנו כיפת בטון. תעשיות ההיי-טק של ישראל צריכות לפתח את הממ"ד החדש שיותאם לאיומים החדשים. הממ"ד האישי של המשפחה הוא אולי לא הפתרון התיאורטי הטוב ביותר אבל כן הפתרון המעשי הטוב ביותר. אם אתה רץ לממ"ק ששכן שלך הפך למחסן ומתחיל לריב איתו, וצריך לרוץ לשם 3-4 פעמים בלילה זה כבר סיפור".
עוד אמר כי "הטילים וההפצצות זה אירועים דרמטיים. הרעידת אדמה אנחנו לא יודעים מתי היא תקרה. רחובות שלמים, שכונות שלמות לא מוגנים מפני רעידות אדמה. אז בואו נתכונן לפני הארוע של רעידות אדמה".

תומר אלפסי מנכ"ל תדהר ייזום: "אין יזם שיוותר על מטרים כדי לעשות מיגון טוב יותר. אבל בסוף דירה עם ממ"ד היא דירה עם פחות איכותית. אם ניקח את השיקולים הכלכליים ואיזה איכות של מוצר אנחנו בונים פה, המיגון מקבל את התיעדוף האחרון. צריך להזיז את המשוואה. לתת ליזמים את כל המטרים של הממ"ד ולבחור יחד עם האנשים המוסמכים את הפתרון הנכון לבניין. זה יכול להיות בקומה, בתת הקרקע. האילוצים שהם יוצרים אנחנו רואים ירידה של עוד קומה למי תהום זה משך זמן וביצוע ארוכים יותר שעולים ליזם יותר. צריך להסתכל על הביצוע ולהגיע לפתרון הנכון".

ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף, סא"ל משה שלמה, חשף כי בימים אלו מקדם פיקוד העורף שינויים בתקינת ממ"דים: "אנחנו מתחקרים את כלל מקרי הפגיעה. יש ועדה מייעצת בראשות הפיקוד עם נציגים מהשוק ומהאקדמיה. לא צפויים שינויים דרמטיים בממ"ד, כי הוא יודע לעמוד גם בפגיעה קרובה. אבל אולי נתאים את הממ"ד לתקנים שונים, למשל בעובי הבטון. בנוסף בוחנים את עומק הירידה של הקירות לתת הקרקע כדי לייצר עוד חניות. דבר נוסף זה פיתוח של חלונות ודלתות מותאמים יותר כדי שיזמים יוכלו לפנות את השטח שמחוץ לממ"ד ממגבלות".