נדחתה על הסף עתירה של התאחדות האדריכלים נגד מועצת אבן יהודה: "מוקדמת וערטילאית"

בית המשפט המחוזי בלוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה בתחילת השבוע את העתירה שהגישה התאחדות האדריכלים נגד מועצת אבן יהודה, שטענה לפגיעה בחופש העיסוק של אדריכלים צעירים והצבת חסמים בלתי סבירים להשתתפותם במכרזים לתכנון מבני ציבור. עוד חייב ביהמ"ש את ההתאחדות לשלם למועצה הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך 20 אלף ש”ח.

במסגרת העתירה טענה התאחדות האדריכלים כי תנאי המכרז לתכנון גני ילדים במועצה בלתי מידתיים ומדירים משרדים קטנים ואדריכלים צעירים. העתירה התמקדה במכרז שפרסמה המועצה בחודש מרץ 2025 למתן שירותי תכנון לגני ילדים – מכרז שנסגר בחודש מאי. תנאי הסף במכרז קובעים כי מציע יהיה משרד אדריכלים שבין השנים 2020–2024 תכנן לפחות שלושה פרויקטים של גני ילדים, מתוכם לפחות אחד בן שתי קומות, ובתקציב של לא פחות מ־4 מיליון שקל לפרויקט (לא כולל מע"מ), עבור רשויות מקומיות או תאגידים עירוניים.

להחלטה של בית המשפט המחוזי 

בנוסף, המועצה הבהירה במסמך שצורף כי תנאים דומים עשויים להיכלל גם במכרזים עתידיים. נקודה זו הפכה למרכז הדיון בעתירה. לטענת ההתאחדות, תנאים אלה מדירים בפועל משרדים צעירים וקטנים ופוגעים בחופש העיסוק. . בעתירה הועלו גם טענות נוספות כלפי תנאי המכרז, בהן הדרישה להנחה ממחיר נקוב, עמימות לגבי היקף העבודה והתמורה, ביטול ערבות בנקאית שלושה ימים בלבד לפני מועד הסגירה – ללא הארכה – והיעדר מסמכים קריטיים וכדומה.

מפסק הדין עולה שהפנייה הראשונה אל מועצת אבן יהודה הייתה ביום התכנסות ועדת המכרזים סמוך לפתיחת תיבת המכרזים ולפני דיון בהצעות. מועצת אבן יהודה, שיוצגה על ידי עו"ד קרן קדמי, טענה כי לעותרת אין זכות עמידה בעתירה, מאחר שלא השתתפה במכרז ואף לא פנתה לגורמים הרלוונטיים לפני פתיחת תיבת ההצעות. עוד ציינה המועצה כי העתירה הוגשה באיחור, לאחר שהמכרז כבר הוכרע ונבחרה הזוכה – האדריכלית מיכל שיין.

השופט: "עתירה מוקדמת, כללית ואקדמית" 

השופט דרור ארד-אילון קבע כי מדובר בעתירה תיאורטית וחסרת עילה: "בתמצית, העתירה אינה מתמקדת בהחלטה המנהלית בדבר הזוכה במכרז, ומנגד הפִּסקה שכונתה 'ההחלטה העיקרית' אינה החלטה מנהלית כלל ועיקר. ועוד: העתירה אינה מכוונת לשינוי החלטה קיימת כלשהי, אלא אך כמעין מהלך מניעתי בכל הקשור למכרזים עתידיים והליכי מעין מכרז עתידיים".

עוד ציין שעל אף שבעתירה נדרש ביטול ההחלטה האופרטיבית של הזוכה במכרז, בדיון נראה שההתאחדות נסוגה מבקשה זו: "עתירה מעין זו היא במובהק עתירה מוקדמת, כללית ואקדמית, בעניין מכרז ערטילאי שטרם פורסם (ולא ברור אם יפורסם ומה בדיוק יהא טיבו), ומעבר לכך, ברור שטרם מוצה בעניינה הליך מנהלי כנדרש. 

השופט דרור ארד-אילון קבע כי מדובר בעתירה תיאורטית וחסרת עילה: "בתמצית, העתירה אינה מתמקדת בהחלטה המנהלית בדבר הזוכה במכרז, ומנגד הפִּסקה שכונתה 'ההחלטה העיקרית' אינה החלטה מנהלית כלל ועיקר. ועוד: העתירה אינה מכוונת לשינוי החלטה קיימת כלשהי, אלא אך כמעין מהלך מניעתי בכל הקשור למכרזים עתידיים והליכי מעין מכרז עתידיים"

"במקרה שבעתיד יפורסם מכרז ובו תנאי סף דומים, אשר לשיטת מי מהמשתתפים בו (או גורם ציבורי כעותרת במקרה מתאים) ייפול בו פגם מנהלי כפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק, הרי  שאז תהא אפשרות לעתור נגד תנאי הסף האמורים. הלכה מושרשת היא, שזאת יש לעשות לאחר פרסומו של מכרז כזה ולאחר מיצוי הליכים, אולם לפני המועד להגשת הצעות במכרז ולמצער לפני הכרזה על זוכה במכרז".

בנוסף ההתאחדות ביקשה כי הדיון יועבר לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בטענה שהסוגיה נושאת אופי עקרוני. אולם השופט דחה את הבקשה וקבע כי לא מדובר בנושא בעל "חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת", כנדרש בחוק.

בית המשפט דחה את העתירה על הסף וחייב את ההתאחדות לשלם למועצה המקומית כאמור בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

ראש מועצת אבן יהודה: "עתירה מופרכת שנועדה לעשות יח”צ" 

ראש מועצת אבן יהודה, מתן כצמן, בירך על ההחלטה: “טענות התאחדות האדריכלים היו חסרות כל בסיס, ונועדו כדי להלך אימים ולסחוט כלכלית רשויות מקומיות בכל הארץ. המכרז נעשה בהתאם לכל אמת מידה משפטית ומקצועית, ולא היה לנו כל ספק כי הטענות בעתירה יידחו באופן מלא על ידי בית המשפט. היה ברור שזאת עתירה מופרכת שנועדה לעשות יח”צ לאיגוד, ולכן גם לא הסכמנו לשום הצעות פשרה והחלטנו ללכת עד הסוף בבית משפט.

"מועצת אבן יהודה תמשיך לקיים מכרזים בשקיפות, בהגינות, תוך שמירה על סטנדרט מקצועי בלתי מתפשר. אנו רואים זכות גדולה להגן על עקרון חופש המכרזים ולהילחם בסחטנות משפטית של איגוד האדריכלים עבור כל תושבי מדינת ישראל. אבקש להודות ליועצת המשפטית של המועצה, קרן קדמי ממשרד בראש-סומך, שהובילה את הטיפול בעתירה במקצועיות רבה". 

מהתאחדות האדריכלים נמסר: "אנחנו מאמינים ברשות השופטת ולכן נמשיך לערעור בעליון. בית המשפט עצמו כתב שהעתירה שלנו עוסקת 'במדיניות עתידית' – כלומר, בשאלה עקרונית הנוגעת לאלפי אדריכלים צעירים ולדמותו של השירות הציבורי בישראל. אך במקום להתמודד עם השאלה האמיתית – כיצד מתאפשרת מדיניות מכרזים שמדירה דור שלם של מתכננים צעירים – העדיף בית המשפט להסתתר מאחורי טכניקה פרוצדורלית.

"כך הופך עקרון הצדק למלכודת בירוקרטית: כולם מסכימים שיש בעיה, אך לאיש אין אומץ לטפל בה בזמן אמת. גם לא לבית המשפט. נראה שגם מערכת המשפט עצמה נדבקה במחלת הבינוניות – אותה מחלה שמעדיפה את הנוח על פני הצודק, את השגרה על פני האמת, ואת ה'לכאורה' על פני האחריות.

"כאשר בית המשפט כותב ש'אם יתפרסם מכרז מדיר נוסף בעתיד, ניתן יהיה לעתור מחדש' – הוא למעשה מודה בעקיפין שהעוול אמיתי וקיים. אלא שבינתיים — אין מי שיגן על הדור הצעיר של האדריכלים, שנדחק החוצה ממכרזים ציבוריים בשם הניסיון, ונותר בלי דרך לצבור אותו. מדובר בפגיעה ישירה בשוויון ההזדמנויות ובמרקם הציבורי בישראל. אנחנו נמשיך לעתור ולפעול בשם השירות הציבורי והמקצועיות, לא מתוך 'מדיניות עתידית' — אלא מתוך חובה ערכית, מוסרית ולאומית".