“אין דירה אחת פנויה בחבל תקומה – כולם רוצים לבוא ולהיות חלק מהסיפור הזה"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן , והפעם מתארח אביאל פנסאפורקאר, זגן ראש מנהלת תקומה. בריאיון לנמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן, מספר פנסאפורקאר, שנתיים אחרי אותו יום ששינה את ישראל לעד,  על אחד ממפעלי השיקום הגדולים בתולדות המדינה מאחוריו עומדת מנהלת תקומה, גוף ממשלתי שנולד מתוך הכאוס, במטרה להקים מחדש את הדרום — טוב יותר משהיה. הוא מספר על העשייה האדירה שנעשתה בשנתיים האחרונות, וגם על התפיסה שמובילה אותה: לא לשקם את מה שהיה – אלא לבנות מחדש, חזק, חכם ואנושי יותר.

לצפייה: 

להאזנה: 

פנסאפורקאר, בוגר תוכנית הצוערים לשירות המדינה ובעל ניסיון עשיר בשירות הציבורי, מספר כי אל תפקידו הגיע מתוך תחושת שליחות עמוקה. “אחרי צוק איתן חיפשתי דרך להשפיע באמת, והגעתי למטה הדיור בתקופת אביגדור יצחקי – זה היה בית ספר אמיתי לניהול מדינה,” הוא נזכר. משם המשיך לתפקידים בכירים במשרד השיכון ובמשרד ראש הממשלה, שם עסק בבניית תוכנית לשיקום אחרי אסונות – תוכנית שלימים תהפוך לבסיס למנהלת תקומה.

“ביום שאחרי השביעי באוקטובר לא היה לנו ספר הפעלה. היה צריך להקים את הכול מהיסוד – ארגון, תכנון, סמכויות, תקציבים. פשוט לבנות תוך כדי תנועה,” הוא מספר. המנהלת הוקמה ב־19 באוקטובר 2023, ימים ספורים אחרי האסון, בהחלטת ממשלה שנועדה לרכז את מאמצי השיקום ביישובי העוטף. תחת אחריותה – 62 אלף תושבים, 47 יישובים כפריים ועיר אחת – שדרות.

תקציב המנהלת עומד על 17.5 מיליארד שקל לחמש שנים, והוא נועד לא רק לשיקום ההרס, אלא גם לבניית עתיד טוב יותר. “המטרה שלנו היא לא להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לבנות חבל ארץ טוב יותר – חזק, משגשג ובטוח יותר. זו התקומה האמיתית, זו התשובה שלנו למכה הנוראית שחווינו,” אומר פנסאפורקר. השלב הראשון היה הומניטרי: למצוא פתרון מיידי לעשרות אלפי תושבים שפונו לבתי מלון. “לא יכולנו להשאיר משפחות בבתי מלון חודשים. בנינו בשישה אתרים 760 יחידות דיור בפחות משנה, ועוד אלף דירות ששכרנו – כדי שאנשים יוכלו לחיות, לעבוד ולנשום". 

אחד המהלכים החדשניים ביותר היה העברת האחריות לשיקום לידי הקהילות עצמן. “הבנו מהר מאוד שזה לא עוד תיק של מס רכוש. אי אפשר לשלוח שמאי לאדם שחווה טראומה בתוך ביתו. החלטנו שהיישוב עצמו יוביל את הפרויקט. זה שינוי מהותי – ‘פאואר שיפט’ אמיתי מהמדינה לקהילה,” הוא מסביר. במקום הליכי תכנון ובירוקרטיה ממושכים, נבנה מודל מיוחד שאפשר ליישובים לשקם בעצמם, ללא צורך באישורים רגילים. “פתרנו אותם מהליכי תוכניות, מהיתרים וממכרזים – כמובן תוך שקיפות ובקרה. זה חסך חודשים ארוכים של סחבת ואפשר להם לחזור הביתה מהר". 

הגישה הזו הניבה תוצאות מרשימות: חמישה מתוך עשרת היישובים שנחרבו חזרו לבתיהם כבר בקיץ האחרון. האחרים – בהם בארי, כפר עזה וניר עוז – בעיצומו של תהליך הבנייה, שצפוי להסתיים עד 2027.

"רשימות המתנה ביישובים" 

פנסאפורקאר מתאר מערכת יחסים יוצאת דופן בין משרדי הממשלה, המועצות המקומיות והקהילות. “ניהלנו ישיבות עם כל הגופים – האוצר, רמ"י, השיכון, מינהל התכנון , המועצות. כולם בחדר אחד. כשהמטרה ברורה וכולם עובדים יחד – אפשר להזיז הרים. ראינו את זה בשטח".  לדבריו, אחד הלקחים המרכזיים הוא שחיזוק השלטון המקומי ושיתוף הציבור הם מפתח להצלחה: “כשאתה מערב את התושבים בהחלטות, אתה לא רק מייצר אמון – אתה גם מקדם את הפרויקט. זה נכון לשיקום אחרי אסון, וזה נכון גם להתחדשות עירונית בשגרה". 

מלבד היישובים הכפריים, מנהלת תקומה שמה דגש מיוחד גם על העיר שדרות. “אנחנו לא מחליפים את העירייה, אלא מחזקים אותה. הם מכירים את השטח, הם יהיו שם גם אחרי שנלך", אומר פנסאפורקאר. התוכנית לשדרות כוללת השקעה של רבע מיליארד שקל בהתחדשות עירונית, 270 מיליון שקל נוספים במבני ציבור ותשתיות, ועוד 200 מיליון שקל בשכונות חדשות. “אנחנו רוצים לראות לא רק בניינים חדשים – אלא מערכת חינוך טובה יותר, תעסוקה, כלכלה מקומית חזקה. זה היעד שלנו". 

. “אנחנו שומעים על רשימות המתנה ביישובים. אנשים באים לשמוע, צעירים רוצים להצטרף. אין דירה פנויה בכל החבל!” הוא אומר. לפי התכנון, בעשור הקרוב צפויה אוכלוסיית חבל התקומה להכפיל את עצמה – מ־62 אלף ל־120 אלף תושבים. “יש לנו תקציבים של מאות מיליונים לפיתוח הקרקע ולהוזלת עלויות, כדי לאפשר צמיחה דמוגרפית אמיתית – אבל בדרך של הקהילות, כשהן מובילות את השינוי"

אחת ההפתעות הגדולות, לדבריו, היא הביקוש הגובר למגורים באזור. “אנחנו שומעים על רשימות המתנה ביישובים. אנשים באים לשמוע, צעירים רוצים להצטרף. אין דירה פנויה בכל החבל!” הוא אומר. לפי התכנון, בעשור הקרוב צפויה אוכלוסיית חבל התקומה להכפיל את עצמה – מ־62 אלף ל־120 אלף תושבים. “יש לנו תקציבים של מאות מיליונים לפיתוח הקרקע ולהוזלת עלויות, כדי לאפשר צמיחה דמוגרפית אמיתית – אבל בדרך של הקהילות, כשהן מובילות את השינוי". 

לקראת סיום הראיון, פנסאפורקאר מתייחס גם ללקחים הלאומיים: “אסונות ומשברים יקרו, לצערנו. צריך תכנון מוקדם – חקיקה, מכרזים, תשתיות, נהלים. זה חוסך זמן, כסף, ובעיקר סבל אנושי. תקומה קמה בלי שום תכנון מוקדם – אבל עכשיו יש לנו את הידע ואת הכלים ליום שאחרי כל אירוע עתידי".  והחזון שלו לעשור הבא? “אני מקווה שבעוד עשר שנים נראה חבל ירוק וצומח, קהילות חזקות, כלכלה משגשגת וביטחון אמיתי. זה לא רק שיקום – זו תקומה. זו התשובה שלנו לטרור: לבנות מחדש, טוב יותר".