"לממשלה לקח זמן להבין איך פועל קיבוץ. מצאנו עצמנו ממתינים כל ערב לתוצאות הצבעה"

הכנס, שנערך לציון הצטרפות משרד שלמה כהן ושות' למשרד נשיץ ברנדס אמיר , כלל דוברים בולטים כמו ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמי פלמור, פרוייקטורית ניר-עוז ומנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אסנת קמחי, סמנכ"לית בכירה לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון, כאמור דגנית סנקר, לשעבר מנכ"לית משרד העלייה והקליטה וראש מערך אדם וקהילה במנהלת תקומה, ועוד. 

בפאנל שהנחה עו"ד רותם ליכטנשטיין, שותף, נשיץ ברנדס אמיר , בנושא התמודדות הקיבוצים מול הרגולציה, מאז ה-7 לאוקטובר, הרחיבו הדוברים מחד על הטראומה הקשה שחוו קיבוצי העוטף ב-7/10, ומאידך על התושייה, הלמידה המהירה, ותהליכי השיקום שכבר מיושמים בשטח.  

אמי פלמור פרוייקטורית ניר-עוז ומנכ"לית משרד המשפטים לשעבר: "117 מחברי ניר עוז נעלמו ביום אחד, מתוך קהילה של פחות מ-400 איש. במצב כזה, מי יכול לנהל שיקום ולעשות את הסנכרון הנדרש בין קק"ל, קרן היסוד, משרד השיכון, ועוד עשרות גורמים? גם הכוונות הטובות של תקומה לא יכלו לטפל בזה מראש, ולהבין את סדר הגודל של האירוע. ניר עוז הוא קיבוץ שצריך להקים אותו מחדש".

עורכי הדין שלמה כהן, שרון אמיר, טל אליאסף ועומר כהן (D.V.A. Productions)

זיו מצליח, יו"ר הקיבוצים ניר יצחק וטללים ויו"ר פורום "הביתה": "עד ל-7/10 קיבוצים לא באמת דיברו עם המדינה. דיברנו עם הממונים על ענייני הכפר ועם רמ"י. תוך שלושה חודשים מהאסון גייסנו סביבנו צבא של אנשים שיודעים לדבר עם מדינת ישראל ונהיינו יעילים ברמה כזאת שכאשר שנפלו טילים על תל אביב פנו אלי להבין איך נכון לנהל מול הממשלה את תהליך השיקום".

דגנית סנקר: "לפני ה-7.10, הממשלה לא עבדה עם קיבוצים אלא עם המועצה. אחרי האירוע אנחנו, כמדינה, מתחילים לעבוד מול מנגנונים קיבוציים ולוקח זמן להבין איך הם בדיוק פועלים. בהתחלה חשבנו שאם סגרנו עם יו"ר קיבוץ משהו, זה סגור. לוקח לנו זמן להבין איך החלטות מתקבלות באמת, והיו אלפי החלטות לקבל: על פינוי, על מענה ביניים. מצאנו את עצמנו, כמעט בכל ערב, ממתינים לתוצאות של הצבעות על מנת לדעת איך להתקדם. יחד עם זאת חשוב לומר שאתם אימנתם את המדינה להיות יותר קרובה לאזרחיה. העבודה עם קיבוצים היא שיעור לפקידי הממשלה, הייתה פה התקרבות של הריבון, של הממשלה לאזרחים. אנחנו כממשלה קיבלנו שיעור מאלף מרבים מהיושבים פה בחדר".

"הכפר כאן כדי להישאר" 

בפאנל בנושא ניצול משאבי הקרקע שהנחה עו"ד רמי צידון, שותף, נשיץ ברנדס אמיר , הדוברים התייחסו להרחבת הקיבוץ ל-1,000 בתי אב במסגרת תמ"א 35 , הצורך לתת מענה דיור לצעירים, מתחמי שכירות בקיבוצים, מפעלים קיבוציים וסוגיות תעסוקה, כמו גם מתח מול רמ"י.

אסנת קמחי, סמנכ"לית בכירה לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון: "הכפר כאן כדי להישאר. להתיישבות הכפרית יש ערך אסטרטגי, לא מדובר באנשים שבאו לבנות בית על חצי דונם. להתיישבות הכפרית יש ערך ביישוב גבולות, בהגברת הביטחון התזונתי של ישראל, והממשלה מבינה זאת היטב. תמ"א 35 מאפשר לקיבוצים וליישובים כפריים לגדול עד 1,000 בתי אב. אני חושבת שההפנמה של האירוע הזה, שמאפשר לקיבוצים לגדול מצד אחד, אך גם לשמור על קהילתיות והייחודיות שלהם, זאת בשורה. לאחר הניסיון הלא מוצלח בעיני של הרחבות קהילתיות, קיבוצים כיום חוזרים להיות קיבוצים. זה נכון שיש התמודדויות בנושאי תעסוקה ושטחי מסחר. המתח מורגש גם ביחס למה שקורה בעיר הסמוכה וגם ביחס לרמ"י ולהחלטות שלה".

כנס המגזר הקיבוצי של נשיץ ברנדס אמיר (D.V.A. Productions)

איתמר בן דוד, מתכנן ערים ואיזורים, יו"ר ועדה מחוזית חיפה לשעבר: "אני מלווה מועצות אזוריות וקיבוצים עם תמ"א 35 , וזה תמיד מתחיל בעיניי בתכנון אסטרטגי. תוכניות הן למעשה סיפור שאתה מספר: צריך לבוא עם סיפור אותנטי ולהתחיל מאסטרטגיה. ישראל חלשה בתכנון אסטרטגי, בטח בעשור האחרון. בין היתר, מאחר ויש קשר בין איכות הממשל לאיכות התכנון: כאשר מתחלפים שרים ופקידי ממשלה, קשה מאוד להתוות תכנון מחושב וארוך טווח. בהקשר של תכנון בקיבוצים, ישנה מורכבות נוספת, מאחר והמילה 'קיבוץ' היא באופן חופף גם קהילה וגם פירמה, ומכילה בתוכה מרכיב עסקי.

"בהתאם לזאת, כאשר יורדים לתוכניות מפורטות, צריך להתייחס לעובדה שישראל מצטופפת, גם בשטחים קיבוציים, כך שגם על שטח תעשייה 30 דונם אפשר להגדיל תחזית, זכויות בניה , לשפר שווי מקרקעין ולפתח פעילות נוספת. בקליטה למגורים יש לשים דגש של שלביות. זאת, מאחר וכאשר ממלאים הרחבה בבת אחת, היא גם מזדקנת בבת אחת. בנוסף, חשוב לנצל את האפשרות שמעניקה תמ"א 35 בגיוון שטחים ולשלב מתחמים להשכרה, בייחוד בקיבוצים באזורי ביקוש, שם נכון לחשוב מראש על מתחמים המתוכננים להשכרה".