"מעלית שבת? קבלנים צריכים לעשות היום פעולות נוספות כדי לא לאבד את הפלח הדתי"

במדינה קטנה ובעלת גידול חד באוכלוסייתה כמו ישראל, היה זה רק עניין של זמן עד שמגדלי מגורים יהפכו לצורת מגורים נפוצה. כעת נראה שהזמן הזה הגיע. זה התחיל בגוש דן, התפשט במהירות למעגלים סביב, והפך לצורת הבנייה המקובלת ביותר למגורים גם בירושלים: מגדלי מגורים בגובה של 20 ו-30 קומות, עם או בלי בנייה מרקמית של עד 10 קומות לצדם, הופכים להיות נוף מקובל בסביבה האורבנית בישראל.

הבנייה לגובה, על אף שהיא הכרחית, יוצרת מורכבות הלכתית עבור הציבור הדתי, במיוחד בכל הנוגע לשמירת השבת והחגים. הסוגיות הידועות יותר הן נושא מעלית השבת ומרפסות הסוכה שיוצרות התנגדות עזה מצד הציבור הדתי ו/או החרדי לרכוש דירות בגובה, וגם מקשה על קידום של מיזמי התחדשות עירונית בערים החרדיות כמו בני ברק. 

אולם הבעיה בבנייה לגובה רחבה יותר מאשר רק מעליות שבת ומרפסות סוכה. הבנייה המודרנית, בפרט כאשר מדובר על בנייה לגובה, הופכת עם השנים לחכמה וטכנולוגית יותר, ומשלבת מערכות שונות "מאחורי הקלעים" כמו משאבות לחץ מים, שימוש בחיישני תנועה כדי לחסוך בחשמל, מערכות הסקה על ותת-ריצפתיות, הדחת אסלה אלקטרונית, פינוי אשפה אלקטרוני, בקרת כניסה דיגיטלית, מערכות מים חכמות ומערכות חימום מים. מערכות אלו עלולות, ללא התאמות מתאימות, לגרום לדייר לחלל שבת, מבלי שהדייר בכלל יודע על קיומן.

הבנייה המודרנית הופכת עם השנים לחכמה וטכנולוגית יותר, ומשלבת מערכות שונות "מאחורי הקלעים" כמו משאבות לחץ מים, שימוש בחיישני תנועה כדי לחסוך בחשמל, מערכות הסקה על ותת-ריצפתיות, הדחת אסלה אלקטרונית, פינוי אשפה אלקטרוני, בקרת כניסה דיגיטלית, מערכות מים חכמות ומערכות חימום מים. מערכות אלו עלולות לגרום לדייר לחלל שבת, מבלי שהדייר בכלל יודע על קיומן

למעשה רוב הציבור הדתי אינו מודע לכך שאותן מערכות, שהכרחיות בבנייה לגובה עלולות לפעול באופן שאינו תואם את ההלכה, שכן יזמים וקבלנים אינם תמיד מתאימים אותן לכך. במצב הקיים כיום רוכש הדירה הדתי עומד בעיה כפולה - מי שמודע למורכבות ייאלץ להימנע מרכישת דירה, על אף שהיה מעוניין בה, כיוון שזו אינה מותאמת עבורו, ומי שאינו מודע לבעיה עשוי לחלל שבת שלא במתכוון, או לגלות את הבעיה רק לאחר הרכישה וייאלץ להתגורר בדירה שאינה מתאימה לאורח חייו.

נקודת תורפה בפיר האשפה 

אחד הארגונים המרכזיים בישראל שמנסים להתמודד עם הבעיות והאתגרים שהחיים המודרניים בכלל, והבנייה לגובה בפרט, מציבים בהקשר הדתי, הוא מכון צומת (צוותי מדע ותורה). מכון צומת קיים כ-48 שנים והוא כולל צוות של כ-20 עובדים, רובם מהנדסים ורבנים שעוסקים בסוגיות הלכתיות, השפעת הטכנולוגיה ומציאת פתרונות לבעיות שהיא מציפה. בראש המכון עומד הרב מנחם פרל שמכהן בתפקידו כשמונה שנים. בשיחה עם מרכז הנדל"ן מסביר פרל כי "הטכנולוגיה, לפחות מזווית הראייה שלנו, באה לשרת אותנו ביום יום. גם בשבת, אבל קודם כל ביום יום, ואנחנו מחבקים אותה באהבה ומשתדלים לראות איך היא לא סותרת את השבת או הלכה אחרת, לראות איך אנחנו מסתדרים, שבאמת יהיה אפשר גם להשתמש בה בשבת". 

הרב מנחם פרל עם חברים במכון צומת (באדיבות מכון צומת)

מי קהל היעד שלכם?
"אנחנו פונים בעיקר לציבור הדתי-לאומי, הדתי הכללי והמסורתי, ופחות לציבור החרדי. זה לא סוד שיש פוליטיקה גם בעולם הדתי, ובחלק לא מבוטל של הציבור החרדי, בעיקר הליטאי, מעלית שבת איך שהיא לא תהיה, היא תמיד תהיה פסולה כי היא נוסעת, ולכן הם נמנעים. לא מעט מהרבנים שלהם מצטטים רבנים מהדור הקודם בהקשר של מעלית שבת, וזה לא רלוונטי. בקושי המציאו את המעלית אז, זה היה דבר חדש שרק נכנס לעולם. אנשים, במיוחד בעולם הדתי-החרדי, מסתגרים בפני טכנולוגיות חדשות, טלפונים ומחשבים. זה מרתיע אותם והם עדיין לא השתחררו מזה. עכשיו, מה זה 'מתאים' או 'לא מתאים'? אם זה לא סותר איזשהו סעיף בספר החוקים הדתי שלנו לפי 'שולחן ערוך' אז זה מתאים. למה לא נקבל אותו באהבה ובשמחה? יש לא מעט פוסקים חרדים שכן שתומכים בזה, אבל מעט מאוד בגלוי". 

הרב מנחם פרל: "הטכנולוגיה, לפחות מזווית הראייה שלנו, באה לשרת אותנו ביום יום. גם בשבת, אבל קודם כל ביום יום, ואנחנו מחבקים אותה באהבה ומשתדלים לראות איך היא לא סותרת את השבת או הלכה אחרת, לראות איך אנחנו מסתדרים, שבאמת יהיה אפשר גם להשתמש בה בשבת".

הפיתוח המוכר ביותר של צומת בתחום הבנייה הוא כרטיס בקרה למעלית שבת, אשר נמכר לבניין יחד עם אישור הלכתי כי המעלית שתפעל בהתאם לקידוד היא מעלית שבת הפועלת בהתאם לכללי ההלכה. עוד כולל השירות המוענק ביקור שנתי של מפקח מטעם צומת, שבודק כי פעילות הכרטיס ומעלית השבת המופעלת על ידו תקינים.

"המוצר הכי מוכר, הכי ידוע והכי ותיק שלנו בעניין הזה הוא מעלית השבת", מעיד פרל. "הכלל הבסיסי הוא שכל הפעלה חשמלית אסורה בשבת, כך מקובל בציבור הדתי לכל גווניו. מעלית שבת עוצרת בכל קומה ומתמודדת גם עם סוגיות אחרות כמו החיישנים בכניסה לדלת, שינויים בהפעלת המשקל, ותזמון סגירת הדלת, באופן שלא יפגע באחד המשתמשים. היום ישנן אלפי ואולי אף עשרות אלפי מעליות שבת ברחבי הארץ והעולם שפועלות עם אישור ליווי שלנו. אני חושב שאנחנו היחידים שיש לנו גם אישור של מכון התקנים". 

מעלית שבת היא סוגיה ידועה. אילו עוד טכנולוגיות שקיימות כיום בבניין מגורים מודרני הן בעייתיות עבור הציבור הדתי?
"אחד הנושאים המאתגרים זו התאורה בלובי ובחדרי המדרגות. אם לפני 30 שנה הייתי צריך ללחוץ על כפתור קפיצי לשם הדלקת האור ובשבת לא הייתי לוחץ והולך בחושך, אז היום אני רק נכנס לחדר המדרגות או ללובי, והתאורה כבר נדלקת מעצמה. הכניסה לבניין היא בהרבה מקומות עם קודן חשמלי ואינטרקום. יש מקומות שבהם האוכלוסייה ברובה היא שומרת שבת ואז משאירים את הדלת פתוחה, אבל זה לא תמיד אפשרי. לא רוצים שייתקע איזה הומלס בחדר המדרגות. יש גם את מערכות האזעקה, ברזים עם חיישנים ומערכות בקרת אנרגיה".

גם תחום פירי האשפה מהווה לדברי פרל סוגיה לא פשוטה: "מה שקורה היום עם הפיר אשפה זה שאדם זורק את האשפה ומפעיל את המדחס, אם לא מיד אז אחרי לפחות 6 השלכות של שקיות אשפה. יש שם איזה חיישן שמונה את מספר ההשלכות בתחתית הפיר. על מנת לפתו זאת אנחנו מצמידים כרטיס לפיר האשפה שהוא מעין טיימר. יש לנו גם שעון אסטרונומי שיודע תמיד מתי שבת ומתי חג לפי נ.צ לפי המיקום שלו במפה. לכן מרגע ההתקנה, פעם אחת ולנצח, הפיר מפעיל את המדחס בזמנים קבועים בלי שום קשר אם אדם זרק אשפה או לא זרק אשפה. אנחנו מעריכים לפי גודל הבניין ומספר המשפחות כמה אשפה אמורה להיות שם ובמקום כל 6 שקיות, אנחנו דואגים שזורק האשפה לא משפיע על פעולות המדחס ושהמדחס יעבוד כל פרק זמן קבוע". 

"רוצים שהדרישה תבוא מהשטח"

מלבד הסוגיות הטכנולוגיות-הלכתיות, אחד האתגרים שעמם מתמודדת העמותה הוא כאמור אתגר המודעות – הן לבעיות הכרוכות בבניינים מודרנים עבור שומרי מצוות, וגם לכך שחלק ניכר מהבעיות הוא פתיר. "השקענו קצת בפרסום אבל אנחנו עמותה והיכולות שלנו בתחום הזה מאוד מצומצמות. אנחנו לא עושים מהתחום הזה רווחים משמעותיים. אני רואה שיש התקדמות כי פונים אלינו כל הזמן, שנבוא לאשר בניינים. האם פונים באותו סדר גודל כמו מעליות שבת, התשובה היא לא. אני חושב שהמודעות תבוא העם הפרסום ועם הזמן. 

"כן יש עבודה כרגע להעלות את המודעות בקרב הציבור, כדי שהציבור יהיה זה שידרוש מהקבלן, שכבר תתחיל להיות דרישה מהשטח. כמו שהיום כל בניין יודע שהוא צריך לשים מעלית שבת, אז כבר יהיה ברור לקבלן שהוא צריך לעשות עוד פעולות כדי לא לאבד את פלח הרוכשים הדתי. זה תהליך ארוך שאמור, לעניות דעתי, לתפוס תאוצה בתקופה הקרובה ולהיות עניין שיאתגר גם את הקבלנים. אם הקבלן לא מודע לנושא הזה, אז אין לו שום סיבה לעשות זאת. צריך לזכור שככל שהמודעות גדלה, לרוכש הדירה יהיה קשה יותר למכור דירתו בבוא היום, אם היא לא מותאמת לשבת.

"כן יש עבודה כרגע להעלות את המודעות בקרב הציבור, כדי שהציבור יהיה זה שידרוש מהקבלן, שכבר תתחיל להיות דרישה מהשטח. כמו שהיום כל בניין יודע שהוא צריך לשים מעלית שבת, אז כבר יהיה ברור לקבלן שהוא צריך לעשות עוד פעולות כדי לא לאבד את פלח הרוכשים הדתי. זה תהליך ארוך שאמור, לעניות דעתי, לתפוס תאוצה בתקופה הקרובה ולהיות עניין שיאתגר גם את הקבלנים"

האם מבחינת הקבלן התוספות הללו לא מעלות את מחיר הבניה, וכתוצאה מכך גם את מחיר הדירה לצרכן?
"אתחיל מהסוף. לא רק שהתוספות הללו כמעט לא מייקרות את הבניה, מי שלא יתקין אותן עלול להסתבך. בוועידה שעשינו בבנייני האומה לפני כשבועיים דיבר אחד הקבלנים שעובדים איתנו די צמוד - ציפחה אינטרנשיונל שבונה הרבה ברחבי הארץ. הוא אמר שהעלות הכוללת של ההתאמות היא בסדר גודל של 20-25 אלף שקלים לבניין, לא משנה איזה גובה. זו עלות זניחה, זה יוצא 400-500 שקל לדירה. מספיק שהפועלים שבתו יום אחד או משאית מלט הגיעה בשעתיים איחור, וכבר הפסדת את אותו סכום. זה לא משהו שמייקר דירה בכלום.

"אבל אם רוצים לעשות את זה אחרי שהבניין מוכן, אז זה כמעט בלתי אפשרי, כי צריך להשיג הסכמה של כל הדיירים ואז לפעמים להחליף את המשאבה, להחליף את המערכת של פיר האשפה, להחליף את המערכת החשמלית של התאורה במדרגות, וזה כבר עלויות באמת מטורפות". 

עד כמה הקבלנים משתפים היום פעולה עם המכון?
"יש קבלנים שמשתפים פעולה - מיוזמתם או בדחיפת לקוחות, כולל כמה חברות מרכזיות שיצא לנו לעבוד איתן כמו אזורים, אפריקה ישראל , ציפחה, חידוש עירוני, אמנה ועוד. לצערנו זה לא מספיק נפוץ עדין, אם כי אנו מאמינים שלאט לאט, עם ההבנה בקרב הציבור הדתי שאלה צריכים להיות תנאי סף בעת ההגעה לרכישת דירה, אזי יותר ויותר קבלנים יכניסו את זה לחלק מהליך התכנון והבניה".

היום החוק דורש שתותקן מעלית שבת בכל בניין שבו יש לפחות 2 מעליות. האם יש צורך לדעתך בהרחבת החקיקה לשאר האלמנטים שציינת?
"⁠מכיוון שמדובר בעלויות זניחות בעת הליך התכנון והבניה, אני סבור שהיה נכון להתערב בכך, לפחות  ברמת תקנות. היום החוק דורש שכל בניין מגורים שיש בו שתי מעליות, אחת מהן תהיה במנגנון מעלית שבת. אם היא אכן תופעל כמעלית שבת, כן או לא, זה יחליט ועד הבית. אבל על פי החוק חייב להיות שם מנגנון כזה כדי לאפשר גם למי ששומר שבת לגור שם. כיוון שהחוק דורש  את זה, אז בנושא הזה פונים אלינו הרבה קבלנים . אבל אין את זה היום לא במשאבות, לא בחימום מים ולא בכל דבר אחר".