האקסיומה היא שחייבים לעלות לגובה בארץ, בגלל הצפיפות, המחסור בקרקע וגידול האוכלוסייה. ואכן בעשור הקרוב צפויה ישראל לקפוץ מגורדי שחקים של 50–60 קומות למגדלים של 100 ואף 120 קומות, שישלבו מגורים, משרדים, מסחר, מוסדות ציבור, גינות שמיים, בתי ספר ומערכות אגירת אנרגיה. האדריכלים מדברים על “עיר ורטיקלית” מלאה, אך מצביעים גם על אתגרים: עלויות אחזקה גבוהות, פערים חברתיים בין קומות, ושאלות לגבי איכות חיים בגבהים חסרי תקדים
הרב מנחם פרל עומד בראש מכון צומת, ארגון העוסק בהתאמת החידושים הטכנולוגיים לציבור הדתי - תחום שהפך רלוונטי מאין כמותו לענף הבנייה עם התעצמות הבנייה לגובה. לטענתו, בעוד שסוגיית מעליות השבת תופסת את מרבית תשומת הלב, כוללת הבנייה המודרנית אינספור "מוקשים" עבור הציבור הדתי - מפירי אשפה, דרך תאורת חדר המדרגות ועד קודן הכניסה. בראיון ל"מרכז הנדל"ן" הוא קורא ליזמים לפנות למכון לייעוץ: "מדובר בעלויות זניחות בשלב הבניה, אך גם בדברים שאחרי שהבניין מוכן כמעט בלתי אפשרי לשנות"
מהפרבור והתלות ברכב הפרטי, דרך שכונות מגדלים אחידות ועד ההזנחה של מרכזי הערים – לקראת יום כיפור, מיטב האדריכלים בישראל מצביעים על הכשלים שעיצבו את המרחב העירוני שלנו ומציעים את הדרך לתיקון
מדוע מדינות שאין להן הרבה מה להציע בתחרות מול המדינות המפותחות, בוחרות דווקא במגדלים גבוהים כדי לשפר את הסטטוס שלהן? • והיכן נמצאת ישראל על "מפת המגדלים העולמית"
לצד היתרונות הרבים של מגדלים המגורים והמשרדים, הם טומנים בחובם גם חסרונות רבים - בעיקר עבור תושבי הבתים הסמוכים הנמוכים מהם • צפו בתמונות
היזמיות, חברת ריט 1 וחברת ס.ע.ן זהב, מתכננות להקים בצומת רעננה את Infinity Park, שישתרע על פני 55 דונם • שיא המהלך: לאחר עזיבת אמדוקס למשכנה החדש
מתברר שעוד ועוד מתכננים משתמשים בחללים הריקים כדי 'להגביה' את המגדלים, לא תמיד לצורך ממשי • האם התופעה עשויה להתרחש גם כאן, בישראל?
