סוף לפעילות באפריקה: שיכון ובינוי מכרה את אחזקותיה בניגריה תמורת 42 מיליון דולר

קבוצת שיכון ובינוי חתמה אתמול (ב') על הסכם מחייב למכירת מלוא החזקותיה (כ-97%) בחברת Reynolds Construction Company (RCC), שבאמצעותה נוהלה פעילות הקבוצה בניגריה, לחברה קבלנית מקומית שאינה קשורה לחברה. עם השלמת העסקה לא תיוותר לשיכון ובינוי פעילות בניגריה, מה שמסמן את סיומה של תקופה ארוכה של פעילות הקבוצה באפריקה. החברה הדגישה כי בשלב זה אין ודאות לגבי מועד השלמת העסקה, שתלויה בקבלת האישורים הנדרשים.

במסגרת ההסכם ישלם הרוכש לחברת הבת של שיכון ובינוי , SBI, כ-42.3 מיליון דולר (כ-136 מיליון שקל). סכום זה ישולם עם השלמת העסקה, לאחר עמידה בתנאים מתלים הכוללים, בין היתר, הסדרת חובות וקבלת אישור רשות התחרות בניגריה. ביולי דווח ששיכון ובינוי חתמה על מזכר הבנות למכירת פעילותה בניגריה בסכום יותר מכפול: 100 מיליון שקל. 

כבר כעת הופקדו 6.5 מיליון דולר (כ-21 מיליון שקל) בחשבון נאמנות בלונדון, וסכום נוסף של 10 מיליון דולר (32 מיליון שקל) צפוי להיות מופקד בחודשים הקרובים, כך שסך ההפקדות יעמוד על 16.5 מיליון דולר (כ-53 מיליון שקל)  עד להשלמת העסקה. אם ההסכם יבוטל שלא באשמת הרוכש, יוחזרו הכספים לרוכש.

טרם חתימת העסקה נחתם גם הסכם להסדרת חובות (פירעון) בין RCC ל-SBI, בגובה של כ-41.2 מיליון דולר (כ-133 מיליון שקל), אשר ישולמו במספר תשלומים עד אפריל 2028. בנוסף, התחייבה SBI להשלים את תהליכי סגירת הפעילות של RCC ולהבטיח שחרור ערבויות קיימות, תוך שמירה על פעילותה של SBI תחת שיכון ובינוי לפחות עד אפריל 2030.

לפי הערכת החברה, עם השלמת ההסכמים צפוי תזרים מזומנים נטו לאחר מס בטווח של 67–77 מיליון דולר (כ-216–249 מיליון שקל לפי שער של 3.23 שקל לדולר). הרווח החשבונאי הצפוי מהעסקה, לאחר מס, יעמוד על 37–47 מיליון דולר (כ-120–152 מיליון שקל). עם זאת, בשל רישום קרן הפרשי תרגום בסך 107 מיליון דולר, צפוי להירשם הפסד חשבונאי כולל במסגרת סעיף "פעילות מופסקת" בהיקף של 60–70 מיליון דולר (כ-194–226 מיליון שקל), אך ללא השפעה על ההון העצמי הכולל של החברה.

שיכון ובינוי החלה בפעילותה בניגריה לפני כ-20 שנה. החברה הניגרית הסתבכה בפרשיות שחיתות לפקידי ממשל. באוקטובר 2024, בית המשפט המחוזי אישר הסדר טיעון במסגרתו שיכון ובינוי שילמה סכום כולל של כ-260 מיליון שקל (קנס וחילוט רווחים) לנושים. עם השנים היה קושי לשיכון ובינוי לגבות את החובות מהממשל בניגריה בשל חילופי שלטון ופיחות במטבע הניגרי.