יו"ר מטה התכנון הלאומי אלנתן: "ב-2026 אנחנו צופים מבול של מורשי היתר"

יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, התייחס היום (ג') ליישום רפורמת הרישוי העצמי, והציג תחזית אופטימית: "לפני שנה הרפורמה יצאה לדרך באופן הדרגתי, ובנובמבר האחרון הפכה לחובה מלאה. לקח זמן עד שחברות הביטוח, הוועדות המקומיות והאדריכלים למדו את המערכת החדשה, אבל כיום יש כבר למעלה מ־250 אדריכלים שקיבלו הסמכה להיתר, הרבה יותר ממה שחשבנו בתחילה. אנחנו מתחילים לראות את הניצנים הראשונים של הרפורמה בשטח, וב־2026 אנחנו צופים מבול של מורשי היתר". הדברים נאמרו במהלך הכנס השנתי ה-13 לתכנון ובניה של משרד אגמון עם טולצ'ינסקי, שנערך בשפיים.

עוד הוסיף כי גם הרשויות המקומיות, שחלקן הביעו הסתייגות בתחילה, מצטרפות לקצב החדש: "בית שמש, לדוגמה, התנגדה בהתחלה, אבל לאחר שנכנסנו להסביר וללוות את התהליך: היום הם מאשרים היתרים טיק טק. הרפורמה נועדה להקל מאוד על הרשויות ולא להעמיס עליהן, ואנחנו רואים שהשטח מגיב בהתאם".

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, הציג את נקודת המבט של השלטון המקומי, המתמודד עם עומסי תכנון קיצוניים: "אנחנו קורסים תחת אלפי בקשות להיתרים. הוועדות המקומיות מורכבות מאנשים שלא תמיד מבינים בתחום, וכל אחד יכול להגיש ערר בלי לשלם שקל ולתקוע פרויקט לשנתיים. אם המדינה הייתה נותנת תמריץ של 30 אלף שקל לכל היתר – ראשי ערים היו רצים לאשר תכניות".

האדריכלית ארנה אנג’ל, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים, קראה לשינוי תפיסתי רחב במערכת התכנון: "הגענו למחלת בירוקרטיה קשה, ובמקביל המדינה הופכת למכוערת. שכונות נראות אותו דבר, בלי צל, בלי נשמה. צריך לדבר סוף־סוף על איכות. הרישוי העצמי הוא לא רק שינוי טכני, הוא תקווה לתרבות תכנונית חדשה, מבוססת אמון, אחריות ושיתוף אמיתי בין הרשויות לאדריכלים. בהמשך התייחסה אנג’ל גם לסעיפים הבעייתיים בחוק ההסדרים: "מה שהכי מדאיג: הכוונה להקל על בנייה בחופים. את הים שלנו, המשאב הציבורי הכי יקר שיש לנו, אסור לקחת".

מנכ"ל הרשות להתחדשות לשעבר נגד האוצר

במהלך הכנס מתח מנכ"ל הרשות הממשלתית לשעבר אלעזר במברגר ביקורת על משרד האוצר ואמר כי "בשנה וחצי האחרונות, בחסות המלחמה, הרגשתי שהצוות הנוכחי של אגף תקציבים לא נמצא איתי בתעלות. המלחמה לדעתי היא לא תירוץ מספיק טוב להפסיק תהליכים שהתחילו".

כאשר נשאל במברגר על ידי מנחה הפאנל, עו"ד ישי איציקוביץ, על יחסיו עם משרד האוצר במהלך כהונתו, שהסתיימה לפני כחצי שנה, השיב כי "יש באגף התקציבים שני סוגים של אנשים: אלה שרואים עצמם אחראים לפיתוח התחום ואלה ששומרים רק על הקופה הציבורית. בשנים האחרונות המלחמה שאבה את הקשב, אבל זה לא תירוץ לעצור תהליכים שהוכיחו את עצמם. אם הסבסוד לפרויקטים בפריפריה לא יחודש, כולנו נשלם את המחיר".

נושא נוסף שבו עסקו רבים מהדוברים בכנס היה החייאתו של מס הרכוש, במסגרת חוק ההסדרים המתגבש כעת. נחמה בוגין , יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, ביקרה את הנוסח הנו"אם יחזירו את המס, הוא חייב לחול רק על קרקעות זמינות לבנייה. אי אפשר להעניש יזמים שנתקעים בבירוקרטיה". עוד אמרה כי "לא ייתכן שפקידי רשות המסים יקבעו את שווי הקרקע בעצמם במסגרת גביית מס הרכוש. זה מצב של חתול ששומר על השמנת, והציבור הוא זה שנפגע". הדברים נאמרו בהתייחס לפרסומים לפיהם במסגרת חזרתו של המס, תקבע רשות המסים בעצמה את שווי הקרקע, בין היתר באמצעות שימוש באינטליגנציה מלאכותית.

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס אף הוא לנושא מנקודת המבט של היזמים: "הקבלנים לא יושבים על קרקעות סתם, אם לא בונים, זה כי אין תשתיות או שיש חסמים. אנחנו רוצים ודאות וכלים לעבוד, לא מסים חדשים שירחיקו השקעות. הציבור לא קונה, הקבלנים לא בונים ואנחנו תקועים בעולם שלישי בירוקרטי בלי תכנית אפילו לשנה הקרובה".

"הממשלה חייבת לדבר עם השלטון המקומי"

שר הפנים לשעבר, ח"כ משה ארבל, דיבר על מצוקת הדיור והפערים בין המרכז לפריפריה: "אנחנו נפגשים בשנה מאתגרת, עם מצוקת דיור מתמשכת, אך לצד הקושי יש גם הזדמנות לחשוב אחרת. יש גידול של 2% בשנה באוכלוסייה, שיעור שאין באף מדינה מערבית אחרת, ולכן אנחנו חייבים לייצר פתרונות בקנה מידה לאומי". 

ארבל אף מתח ביקורת על היעדר התיאום בין הממשלה לרשויות המקומיות, וציין כי הפער הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לעיכובים בתכנון ובבנייה: "אנחנו רואים שוב ושוב מקרים שבהם רשות מקרקעי ישראל מקדמת מכרזים הרבה לפני שהרשות המקומית מביעה את הסכמתה. זה יוצר עוגמת נפש, בזבוז משאבים ועיכוב ביישום מטרת־העל: פתרונות דיור לציבור. הממשלה חייבת ללמוד לדבר עם השלטון המקומי, לא מעליו. רק באמצעות שיתוף פעולה אמיתי בין שני הצדדים נוכל להבטיח תכנון יעיל, מהיר ומותאם לצרכים של התושבים בשטח".