מתחם ראשון שנפגע מטיל איראני הגיע לרוב דרוש: קרסו תבנה מגדל של 35 קומות ברמת גן

חברת קרסו נדל"ן הגיעה לרוב דרוש (85%) לביצוע פרויקט התחדשות עירונית במתחם שבו נפל טיל איראני במרכז רמת גן במהלך מבצע עם כלביא בחודש יוני האחרון. הפרויקט, ברחוב שדרות ירושלים פינת רחוב תרצה, מקודם יחד עם החברות שקד וש.ב.ן, ובמסגרתו יהרסו חמישה בניינים הכוללים 50 יח"ד ובמקומם צפוי לקום מגדל מגורים בגובה של כ-35 קומות שיכלול כ-150 יח"ד. בנוסף צפוי לקום במתחם מבנה ציבור בגובה חמש קומות. 

טרם נפילת הטיל פעלו קרסו נדל"ן (יחד עם חברת שקד) וחברת ש.ב.ן  בנפרד לקידום פרויקטים עצמאיים באזור נפילת הטיל. במקביל להן פעלו באזור עוד שתי חברות יזמיות: קבוצת כנען וקבוצת אבני דרך . אלא שבעקבות נפילת הטיל ארבע החברות התאחדו, בדחיפת ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, תחת פרויקט אחד, עדיין ללא תב"ע. איחודן של ארבע החברות היזמיות מתהווה בשני מתחמים שונים בשטח כולל של 9 דונם: הראשון בו פועלות בו קרסו נדל"ן וש.ב.ן והמתחם השני בו פועלות קבוצת כנען וקבוצת אבני דרך אשר צפויות להקים מגדל מגורים נוסף.

בסמיכות לפרויקט מתוכננת לקום תחנת מטרו בקו M2. הסמיכות לטבעת המטרו מובילה למורכבות נוספת של הפרויקט שכן בשל השפעת קו המטרו על הבנייה, העירייה ציפתה, עוד בטרם נפילת הטיל, לראות באזור תכנון מתחמי ולא בנייני, מה שעיכב את ביצוע הפרויקט. נפילת הטיל וההרס העצום שנוצר בעקבות הנפילה הובילו את העירייה לדחוף את היזמים להתאחד תחת תוכנית אחת.

"הבנו שהעירייה מכניסה את כולנו לתוך בלנדר אחד" 

"היכולת לרתום את כולם לתוך תהליך אחד היא באמת לא קלה", מספר חמי שאול, מנהל חטיבת מגורים בוטיק בקרסו נדל"ן. "התחברנו, חלק בכוח וחלק בטוב. רק כאשר הטיל נפל הבנו שהעירייה מכניסה את כולנו לתוך בלנדר אחד. במסגרת מערכות יחסים והיכרויות בשוק ישבנו עם שאר החברות, היינו תמימי דעים שזה אינטרס משותף וידענו לחבור קודם כל לאדריכל אחד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא לתכנון התב"ע עם כל המרכיבים שלה. אני מניח שיהיו פה עוד כל מיני תהליכים של איזונים בין ההקצאות הציבוריות להפרשות הציבוריות לכל המהלכים שאנחנו מכירים אותם, בטח בהתחדשות עירונית, ואנחנו יודעים לעשות את זה במשותף".

שאול סיפר עוד על התהליך בפרויקט המורכב שמצריך גמישות רבה. "ראש העיר כינס אותנו לפגישה על מנת להבין מי חתום אצל מי, מי מוביל איפה, מי נמצא, מי לא נמצא. כל העסק הזה התחיל להתגבש להבנה שצריך פה שיתוף פעולה בין היזמים. ראש העיר אמר שהוא בעד שהפרויקט יהיה כמה שיותר נרחב. הוא יזם שיחות זום עם כולם ופרש את האג'נדה שלו. הוא ציפה שאנשים יהיו אחראיים, לא לבוא עכשיו עם דרישות של תוספת 25 מ"ר. הוא אמר את זה בצורה ברורה ועל השולחן. הוא אמר שהעירייה תיתן גיבוי מלא אבל מצפה מהתושבים הירתמות מלאה ולא להתחיל לשחק בכל הקטעים שאנחנו מכירים בהתחדשות עירונית". 

איך מס רכוש נכנס לסיפור הזה?
"הסיפור מורכב. תחשוב שחלק מהדיירים מפונים מהבית כי הוא לא ראוי למגורים כבר חצי שנה והם מקבלים שכר דירה ממס רכוש. מס רכוש מצד אחד אמור לשפץ את הבניינים שנהרסו ועדיין עומדים ומצד שני אמור לממן בנייה של בניינים חדשים שנהרסו. זה בעצם הקונפליקט שנמצא על השולחן בין העירייה למס רכוש. העמדה העקרונית של ראש העיר היא שהאיראנים עשו לנו חלק מהעבודה כי כבר הורידו את הבניינים.

"נניח שמס רכוש אמור עכשיו להביא 30 מיליון שקל כדי להקים את הבניינים מחדש. אומר ראש העיר, 'תביאו את הכסף, אפשר לעשות פרויקט יותר רזה, פחות מאסיבי כי יש פה כסף מבחוץ'. בא מס רכוש מצד שני ואומר לו 'אם אתה הולך פה לעשות התחדשות עירונית אז תעשה את מה שהתכוונת לעשות בלי קשר לטיל האיראני ותחסוך למדינה את הכספים האלה'. עמדת מס רכוש היא לצמצם את ההוצאות של המדינה. ובהקשר של התחדשות עירונית, מס רכוש יתמוך במתווה שמצמצם  את ההוצאות"