כפר סבא מובילה באיכות החיים, חולון בירידה, ואיפה העיר שלכם ברשימה?

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (ב') את המדד לאיכות חיים ב-18 הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. הדוח נשען על 56 מדדי איכות חיים, ומתוכם 38 מדדים משותפים שאפשרו השוואה ישירה בין כל הערים. המדדים המשותפים שנכללו בהשוואה בין הערים בין היתר הם: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך והשכלה, תוחלת חיים ועוד.

לצורך ההשוואה, הערים חולקו לשלוש קבוצות לפי ציון כולל במדדי איכות החיים. בקבוצה הגבוהה נמצאות כפר סבא, רמת גן, הרצלייה, רחובות, פתח תקווה, נתניה ותל אביב–יפו. בקבוצה הבינונית נמצאות בית שמש, ראשון לציון, חיפה, באר שבע, בני ברק וחדרה. בקבוצה הנמוכה נמצאות חולון, אשדוד, אשקלון, בת ים וירושלים. 

כפר סבא מובילה ברוב מדדי איכות החיים - מתוך 49 מדדים זמינים מצבה טוב מהממוצע הארצי ב-39 מדדים. התושבים מביעים שביעות רצון רבה מהעבודה (98.1% לעומת 91.9% בממוצע ארצי), מהפארקים והשטחים הירוקים בעיר (84.3% לעומת 61.9%), וסובלים פחות מרעש חיצוני המפריע בדירה (22.7% לעומת 30.7%). בנוסף, בשנת 2024 לא נרשמו בעיר הרוגים בתאונות דרכים.

לצד זאת, כפר סבא חלשה יותר מהממוצע הארצי בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית (24.1% לעומת 40.3%), בשיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון (1.8% לעומת 0.8%), וברמת תחושת הבדידות בקרב התושבים (24.8% לעומת 21%).

במקום השני, רמת גן בולטת במיוחד בתחום התעסוקה והחינוך. מתוך 54 מדדים זמינים מצבה טוב מהממוצע הארצי ב־42 מדדים. העיר בולטת במיוחד בשיעור תעסוקה גבוה מאוד (98.1% לעומת 60.8% בממוצע ארצי), בתוחלת חיים גבוהה יותר (84.9 שנים לעומת 83.4), ובשיעור זכאות גבוה לבגרות (76.4% לעומת 55.5%). 

רמת גן (שאטרסטוק)

לצד זאת, רמת גן מתמודדת עם רעש חיצוני גבוה יותר באזורי המגורים (39.6% לעומת 30.7%), נשיגות דיור נמוכה יחסית (21.7% לעומת 29.1%), ושיעור גבוה יותר של אבטלה ממושכת (29.4% לעומת 21.2%).

הרצליה במקום השלישי, מציגה תמונה של עיר אמידה ואיכותית מבחינת תנאי המגורים. העיר בולטת בהכנסה חציונית גבוהה במיוחד של משקי בית (29,517 ש"ח לעומת 18,837), בצפיפות דיור נמוכה יחסית (0.63 נפשות לחדר לעומת 0.83), באמון גבוה במערכת הבריאות (91.3% לעומת 81.9%), ובשיעור גבוה של מועסקים שתפקידם תואם את תחום לימודיהם (79% לעומת 73%). לצד זאת, תושבי הרצליה מדווחים יותר מהממוצע על תחושת דיכאון (37.9% לעומת 29.7%), על חוסר שביעות רצון ממשך ההגעה לעבודה (58.3% לעומת 45.5%), ונשיגות הדיור בעיר נמוכה יותר (21.7% לעומת 29.1%).

במקום הרביעי ניצבת רחובות, בה תושבי העיר מביעים שביעות רצון גבוהה במיוחד מאזור מגוריהם (96.4% לעומת 85.6% בממוצע ארצי), מאופיינים בשיעור גבוה מאוד של בעלי השכלה על־תיכונית והשכלה גבוהה (91.5% לעומת 53.8%), וחשים יכולת גבוהה יותר להשפיע על מדיניות הממשלה (17.5% לעומת 11.6%). לצד זאת, איכות מי השתייה בעיר נמוכה מהממוצע הארצי במונחי חריגות בקוליפורמים (2.1% לעומת 0.5%), ורמת האמון במערכת המשפט נמוכה יחסית (33.5% לעומת 42.2%).

פתח תקווה עלתה השנה לקבוצת הערים עם ציון כולל גבוה במדדי איכות חיים וניצבת במקום החמישי. העיר מציגה נתונים טובים במיוחד בשביעות רצון גבוהה מהניקיון באזור המגורים (74.7% לעומת 58.3%), שיעור נמוך יותר של משקי בית המוציאים 30% ומעלה מהכנסתם על דיור (28.2% לעומת 34.6%), ושביעות רצון גבוהה מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים (77.7% לעומת 68.4%). 

לצד זאת, שביעות הרצון מהעבודה בעיר נמוכה מעט מהממוצע הארצי (88.6% לעומת 91.9%), שיעור המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים גבוה יותר (340.6 לעומת 282.8 לכל 100 אלף נפש), ותחושת היכולת להתמודד עם בעיות נמוכה משמעותית מהממוצע (44.1% לעומת 71.7%).

גם נתניה עלתה לקבוצת הערים עם ציון גבוה במדדים והגיעה למקום השישי. העיר בולטת בעלויות שירותי דיור נמוכות יחסית כחלק מההכנסה החודשית (12.2% לעומת 23.9% בממוצע ארצי), בשביעות רצון גבוהה של המועסקים מהכנסתם (83.6% לעומת 66.9%), וברמת אמון גבוהה יותר בממשלה (35.5% לעומת 25.8%). לצד זאת, תושבי נתניה מדווחים יותר מהממוצע על תחושת אפליה (28% לעומת 22.9%), ואיכות מי השתייה נמוכה יותר במונחי חריגות בקוליפורמים (1.7% לעומת 0.5%). 

תל אביב–יפו סוגרת את הקבוצה הגבוהה במקום השביעי. העיר בולטת בשיעור נמוך יחסית של אבטלה ממושכת (15.6% לעומת 21.2% בממוצע ארצי), ברמת מעורבות אזרחית גבוהה במיוחד (45% לעומת 15.4%), בהכנסה כספית גבוהה (187.8 אלף ש"ח לעומת 115.6) ובהכנסה כלכלית גבוהה (266.6 אלף ש"ח לעומת 136.4). בנוסף, העיר מתבלטת בשיעור גבוה של תושבים המעורבים בפעילות התנדבותית (40.9% לעומת 28.3%). 

מנגד, העיר סובלת מרעש חיצוני גבוה יותר המפריע בדירות (44.8% לעומת 30.7%), נשיגות הדיור בה נמוכה מאוד (10.8% לעומת 29.1%), ושיעור משקי הבית המוציאים 30% ויותר מהכנסתם על דיור, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (50.8% לעומת 34.6%).

בראשל"צ מרוצים מהירוק, חדרה מצטיינת בדיור בר השגה 

בקבוצת הערים הבינוניות ניתן לראות תמונה מגוונת יותר. בית שמש בולטת באמון בממשלה (35.7% לעומת 25.8%) ובציפיות חיוביות לעתיד (68.3% לעומת 56.6%). עם זאת, העיר סובלת מאמון נמוך במערכת הבריאות (61.8% לעומת 81.9%) ועלות שירותי הדיור גבוהה יותר מהממוצע הארצי (29.1% לעומת 23.9%).

בראשון לציון מציינים שביעות רצון משטחים ירוקים (75.1% לעומת 61.9%), ותחושת אפליה נמוכה (16.7% לעומת 22.9%). אך עם זאת, העיר מציגה תוצאות נמוכות ביחס להכנסה מהעבודה (55.3% לעומת 66.9%), ציפיות נמוכות לעתיד (37.9% לעומת 56.6%) ויכולת נמוכה להתמודד עם בעיות (37.1% לעומת 71.7%).

חיפה מצטיינת במעורבות אזרחית גבוהה (24.5% לעומת 15.4%) ובשביעות רצון טובה מתחבורה ציבורית (57.0% לעומת 40.3%). עם זאת, העיר נחלשה במדדים של שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים (48.3% לעומת 58.3%) ושביעות רצון מהאיזון בין עבודה לחיים פרטיים (61.3% לעומת 68.4%).

באר שבע מובילה בשביעות רצון מהדירה (93.2% לעומת 88.5%) ובזמינות דיור בר-השגה (48.7% לעומת 29.1%). עם זאת, העיר מציגה נתונים גבוהים של עודף משקל בקרב ילדי כיתה א׳ (27.8% לעומת 17.6%) ובמעורבות אזרחית (7.2% לעומת 15.4%).

מנגד, בבני ברק המדדים של עודף משקל בקרב ילדי כיתה א׳ נמוכים יותר (21.3% לעומת 30.6%), היא מציגה נתונים מרשימים ביכולת להתמודד עם בעיות (94.2% לעומת 71.7%) ותחושת הערכה מבני המשפחה (97.5% לעומת 85.5%). לעומת זאת, שיעור הזכאות לבגרות נמוך במיוחד (8.7% לעומת 55.5%), כך גם האמון במערכת המשפט (10.1% לעומת 42.2%) ואבטלה ממושכת (33.4% לעומת 21.2%).

חדרה מצטיינת במדדים של דיור בר השגה (42.1% לעומת 29.1%) וצפיפות דיור נמוכה (0.71 נפשות לחדר לעומת 0.83). מנגד, העיר נחלשה במדדים של הכנסה חציונית מעבודה של משק בית (14,046 ש"ח לעומת 18,837 ש"ח) ותחושת דיכאון (36.8% לעומת 29.7%).

חולון ירדה השנה, באשקלון רמות נמוכות של דכאון

בקבוצה הנמוכה נמצאות הערים המתמודדות עם האתגרים הגדולים ביותר. חולון ירדה השנה לקבוצה זו, אף שהיא נהנית מעלויות דיור נמוכות יותר (15.7% לעומת 23.9%) ותמותת תינוקות נמוכה (1.5 ל־1,000 לידות חי לעומת 2.7). מנגד, מצבה פחות טוב במדדים של שביעות רצון מאזור המגורים (78.8% לעומת 85.6%) ואמון כללי בזולת (29.0% לעומת 38.3%).

אשדוד מובילה בנגישות למחשב ובאיכות מי השתייה, אך מצבה פחות טוב ב־29 מדדים, כמו מעורבות בפעילות התנדבותית (14.3% לעומת 28.3%), שביעות רצון מהאיזון בין עבודה לחיים (55.9% לעומת 68.4%) ושביעות רצון מהחיים (84.9% לעומת 91.1%).

אשקלון מצטיינת ברמות נמוכות יחסית של בדידות ודיכאון, אך מצבה פחות טוב ב־29 מדדים, כמו אחוז הפסולת שהועברה למִחזור (7.5% לעומת 24.4%) ושיעור ההשכלה העל־תיכונית וההשכלה הגבוהה (39.5% לעומת 53.8%).

בת ים בולטת בתחבורה ציבורית טובה ובזמני הגעה נוחים לעבודה, לעומת זאת, מצבה פחות טוב ב־31 מדדים, כמו שביעות רצון מהדירה (77.4% לעומת 88.5%), תוחלת חיים נמוכה יותר (81.4 שנים לעומת 83.4) ושביעות רצון מהמצב הכלכלי (51.8% לעומת 66.1%).

ירושלים נמצאת גם היא בקבוצה הנמוכה - מצד אחד, העיר מובילה באיכות מי השתייה ומציגה שיעורים נמוכים יחסית של מקרי סרטן חדשים. מצד שני, העיר חלשה מהממוצע הארצי בהכנסה החציונית של משקי בית (12,904 ש"ח לעומת 18,837), בתחושת היכולת להשפיע על מדיניות הממשלה (8.2% לעומת 11.6%), ובשיעור האבטלה הממושכת (33% לעומת 21.2%).

יחד עם זאת הלמ"ס מדגישה כי מצבה של ירושלים מורכב יותר עקב ההטרוגניות הרבה של העיר, בין האוכלוסייה היהודית לערבית, שיוצרת פערים עמוקים בתוך ירושלים עצמה.