הפרדת הבעלות בדירות שהעניק קדישמן לילדיו עלתה להם ביוקר: זה הסכום שייאלצו לשלם

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעת עיריית תל אביב נגד שני ילדיו של הצייר והפסל זוכה פרס ישראל מנשה קדישמן, האמן בן ציון קדישמן והשחקנית מיה זהב קדישמן שקין, שביצעו הפרדת בעלות בדירות שקיבלו מאביהם. למרות טענתם כי מדובר בהעברה "ללא תמורה" בין קרובים, פסק השופט גיא הימן כי מדובר במימוש זכויות המצדיק תשלום היטל השבחה מיידי. האחים יחויבו בהיטל השבחה של מעל 130 אלף שקף כולל הצמדה וריבית.

במוקד המחלוקת המשפטית מצויות שלוש דירות בתל אביב שהעניק האב לשני ילדיו. במשך שנים היו השניים רשומים כבעלים משותפים של הדירות. אך בשנת 2017 החליטו האחים להפריד כוחות ולייחד את הבעלות: האחות קיבלה בעלות בלעדית בדירה אחת, והאח קיבל בעלות בלעדית בשנייה.

לפסק הדין של בית משפט השלום 

העירייה ראתה במהלך זה "מימוש זכויות" ודרשה תשלום היטל השבחה . מנגד, האחים טענו כי סעיף 1 לחוק התכנון והבנייה פוטר מהיטל העברה "ללא תמורה מאדם לקרובו", ולכן יש לדחות את התשלום עד למכירה עתידית לצד ג'. יש לציין שתשלום בגין השומה יצא כבר ב-2018, והתביעה עצמה  הוגשה ב-2024, בין השאר בשל עיכובים בדואר וסירוב של האחים לשלם באותה טענה. אך השופט דחה את טענת האחים על שיהוי בתביעה וכן את טענותיהם לגבי השומה עצמה, כיוון שהוגשו בשלב מאוחר של ההליך.

השופט דחה את עמדת האחים וקבע כי ההסכם ביניהם אינו "מתנה" אלא עסקת חליפין, בנימוקים הבאים: "מקריאת ההסכם, כמו גם ממכתבו של בא-כוחם של הנתבעים לעירייה… עולה בבירור כי מדובר בהעברה הדדית של זכויות. זכויותיה של מיה בדירה האחת מועברות לבן ציון, אחיה, בו זמנית ובאופן משולב עם העברת-זכויותיו של בן ציון  בדירה השנייה למיה. גם המכתב הנוסף לעירייה… מתאר העברה הדדית 'בין אחים של זכויות שהתקבלו בירושה/מתנה''. כלומר ההעברה לא הייתה חד-צדדית. זכויות האחות בדירה אחת הועברו לאח רק כנגד העברת זכויותיו בדירה השנייה אליה.

"ההסכם בין האח והאחות יצר-גם-יצר חיובים הדדיים ומקבילים, כאשר זכויות בדירה האחת מועברות נגד וכתנאי להעברתן בדירה השנייה. ההסכם גילם יתרון ברור למתקשרים והוא מימוש של אינטרס כלכלי מובהק - המתגשם במעבר ממצב של בעלות במשותף וכפיפות להוראותיו של… חוק המקרקעין למצב של בעלות בלעדית ואפשרות של כל אחד לעשות בדירתו כראות עיניו, ללא צורך להידרש עוד להסכמתו של קרוב-משפחתו

"אף אם ההסכם הוא לפירוק-שיתוף ולהעברת-זכויות שהתקבלו במתנה או בירושה, אף אם הוא נועד להתאים את רישום-הבעלות וההחזקה במקרקעין ואף אם לא הועברו במסגרתו תשלומי-איזון - ברי לכל כי האח והאחות התעשרו ונהנו מן המוסכם במובן הפיננסי ולא ניתן לראות את העברת-הזכויות כאילו נעשתה 'ללא תמורה''. כלומר המעבר מבעלות משותפת (המחייבת הסכמה של הצד השני לכל פעולה) לבעלות בלעדית, מהווה "התעשרות פיננסית" ואינטרס כלכלי מובהק.

השופט הסתמך  בין השאר על הלכה שקבע השופט תאודור אור כבר ב-1996 שלפיה מתנות בין קרובים המותנות זו בזו אינן נחשבות להעברה ללא תמורה. מעבר לשאלה המהותית, נדחו כאמור גם הטענות הפרוצדורליות.

התביעה התקבלה במלואה. האחים חויבו לשלם לעיריית תל אביב את היטל ההשבחה בצירוף הצמדה וריבית, בסך 130,096 ש"ח . בנוסף, הוטלו עליהם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של כ-18,000 ש"ח. את העירייה ייצגו עו"ד דודי רד ועו"ד ניסים אזולאי