"בינה מלאכותית תאריך את תוחלת החיים, אין לי ספק שהדור שלנו יעבור את גיל 100"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי של בנק אוף אמריקה ואחד הישראלים הבכירים בוול סטריט, רגיל להסתכל על השווקים לא דרך הדוחות הרבעוניים, אלא דרך השאלה הגדולה בהרבה: לאן העולם הולך. בפרק של "רכבת ההשקעות" הוא הציג תפיסה כמעט הפוכה לזו שמלווה את שוק ההון במשך עשורים: פחות הסתמכות על מודלים היסטוריים, יותר ניסיון להבין את מגמות העל שמשנות את הכלכלה, העבודה, החינוך, התשתיות וההשקעות.

לצפייה: 

להאזנה: 

"כל השווקים, כל הווריאציות, כל המודלים, קורסים אחד אחרי השני", אמר ישראל. "זה לא רלוונטי לחלוטין. היום מכפילים, שזה מודלים לינאריים, או DCF או מוניטרי פיסקלי, לחלוטין לא עובדים. ומי שמנסה להיצמד אליהם פשוט מתרסק".  לדבריו, העולם עבר מקצב שינוי אקספוננציאלי לקצב מהיר עוד יותר, כזה שבו העתיד כבר אינו עניין של עשורים. "אין טווח ארוך בזמן קצר. כל מה שחשבנו שפעם זה טווח ארוך קורה כאן ועכשיו. הטווח הקצר ההיסטורי מת. הטווח הארוך הוא הטווח הקצר". 

בלב השיחה עמדה כמובן הבינה המלאכותית. בעוד שבשווקים רבים עדיין עולה השאלה האם הזינוק במניות הטכנולוגיה הוא בועה, ישראל נחרץ: "זה ממש לא בועה. זאת המהפכה הכי גדולה שאני רואה שהאנושות ראתה. היא תהיה יותר גדולה מהאינטרנט או מהטלפון הסלולרי או מהחשמל או מכל מה שראינו". 

הסיבה, לדבריו, היא שה-AI משנה את אחד היסודות שעליהם נבנתה האנושות: עלות הידע. "הבינה המלאכותית לוקחת את עלויות הידע לאפס. העלות של כל החיים שלנו, ההיסטוריה שלנו, הכלכלה שלנו, החברה שלנו, בנויה על דבר אחד - להשיג ידע. והבינה המלאכותית בפעם הראשונה מורידה את העלויות לאפס".

 "אנחנו רואים איך בינה מלאכותית מתחילה להאריך את תוחלת החיים", הוסיף. "יש כבר מחקרים, יש תרופות, יש דיאגנוסטיקה, יש דברים שעובדים. תוחלת החיים הולכת לעלות משמעותית. אין לי ספק, אנחנו הדור שנעבור את גיל 100". 

אחת הטעויות הנפוצות, לדבריו, היא לזהות את הבינה המלאכותית עם הצ'אטבוטים בלבד. "להגיד שבינה מלאכותית זה ChatGPT זה להגיד שבנינו את האינטרנט בשביל שיהיה לנו ספוטיפיי, או שבנינו את המהפכה הסלולרית בשביל שנוכל להזמין אובר. זה אפליקציות. מה שבינה יוצרת הוא כל כך הרבה יותר גדול מהסיפור הזה". 

השינוי הזה צפוי לפגוע עמוקות בשוק העבודה, אך ישראל מדגיש כי השאלה אינה האם מקצועות ייעלמו, אלא אילו כישורים יהפכו ללא רלוונטיים. "חד וחלק אני אצטרך עורכי דין. האם אני צריך עורך דין שבונה לי חוזים ומסכם לי תזכירים ומסכם לי את דיוני בתי המשפט? לא. היום בלחיצת כפתור אחת אני אעשה את זה בצורה הרבה יותר חכמה והרבה יותר טובה. האם אני צריך עורכי דין שיעשו לי משא ומתן ויופיעו בבתי המשפט? חד וחלק כן". 

לדבריו, העובדים שיישארו רלוונטיים הם אלה שיבינו במהירות אילו יכולות עליהם לפתח. "כל אחד, לא משנה באיזה תפקיד הוא, חייב לשאול את עצמו: בעבודה שאני עושה, איזה תכונות אני אצטרך בעתיד ואיזה תכונות אני לא אצטרך בעתיד. העבודה הולכת להישאר, אבל אם אני לא אזוז מספיק מהר עם התכונות החדשות, אני אאבד את מקום עבודתי". 

המשמעות מגיעה גם אל מערכת החינוך והאקדמיה. ישראל מספר כי בסקרים עדכניים, תואר אוניברסיטאי כבר אינו נתפס כיתרון ברור כפי שהיה בעבר. "לפני שנתיים הסקיל הראשון שהיית צריך היה תואר אוניברסיטאי. בסקר שנעשה לפני חצי שנה זה ירד למקום 13. היום זה מוגדר על ידי יותר ויותר ארגונים שהתואר האוניברסיטאי ההיסטורי הוא שלילי ולא חיובי". במקום זאת, הוא מצביע על כישורים אחרים: היכרות עם מודלי AI, חשיבה ביקורתית, כישורים חברתיים ואתיקה. "אם אני מגייס אדם עם כישורים חברתיים מעולים או בוגר מספר אחד של אוניברסיטת הרווארד, זה ברור לחלוטין את מי אני מגייס". 

משם עברה השיחה לרובוטיקה, שלדברי ישראל כבר משנה בפועל את התעשייה. "הרובוטיקה הייתה קיימת עשרות שנים בעולם. הרובוטיקה הייתה טיפשה. עד הרגע שהבינה המלאכותית יכולה בפעם הראשונה להיכנס לעולם הזה, ללמוד בזמן אמת, להשיג דאטה ולנתח אותו בזמן אמת. פה השינוי הגדול". 

הדוגמה הבולטת ביותר היא המפעלים החשוכים בסין - מפעלים שפועלים ללא בני אדם ולכן גם ללא תאורה. "בסין יש היום מגמה של להחשיך מפעלים. מפעלים שעובדים רק עם רובוטיקה ואוטומציה. אני לא צריך אור. אין אור במפעלים". 

במונחי השקעה, ישראל מסמן את התשתיות שמאחורי המהפכה: שבבים, אנרגיה, רשתות תקשורת, דאטה סנטרים, מים וחומרי גלם נדירים. "אנחנו צריכים הרבה מאוד אנרגיה, אבל לא אנרגיה פסיבית. אני צריך אנרגיה זמינה, מהירה ועצמאית. מדינות עוברות לאנרגיה עצמאית, שזו אנרגיה חלופית".  לדבריו, גם המים הופכים למשאב קריטי. "כל 40 פקודות של ChatGPT שותות ליטר של מים. בעולם יש 100 מיליארד פרומפטים ביום. אתה יכול לחשב כמה מים כרגע הולכים". 

אבל אם AI היא המהפכה הנוכחית, ישראל טוען שהמהפכה הבאה כבר בדרך - מחשוב קוונטי. "המחשוב הקוונטי לא ישנה את חיינו, הוא יוסיף ל-AI. אבל הוא הולך להיות בעשרות מונים יותר גדול, חזק ומשמעותי לחיים שלנו ממהפכת ה-AI".  לדבריו, השינוי הזה קרוב בהרבה מכפי שנהוג לחשוב. "לפני 18 חודש הקונצנזוס בענף היה 2035. היום אנחנו יודעים 2028. לוחות הזמנים התקצרו בקצב פשוט מבהיל". 

את העשור הבא הוא כבר מגדיר במונחים כמעט היסטוריים: "העשור הבא הולך להיות עשור הסינגולריות. נקודת הסינגולריות, אותה נקודה שכל המודלים נשברים והכל מתחיל מחדש, קורה בעשור הבא".