הקרב על הפאדל: מרכז הספורט ביקש להסב מגרשי טניס לטובת הטרנד החדש, השכנים התנגדו

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, בראשות עו"ד הלל גלקופ, קיבלה חלקית את ערר שהגישה חברת "איי פול ניהול והפעלת מרכזי ספורט ושחייה", ודחתה את מרבית התנגדויות נציגויות בעלי הדירות הסמוכים, בנוגע להיתר הסבה במרכז הספורט ברחוב התנאים בשכונת נווה אמירים בהרצליה.

במוקד ההליך עמדה בקשת החברה המפעילה את המתחם, להסב מגרשי טניס קיימים למגרשי פאדל - ענף ספורט חדש יחסית הצובר פופולריות גוברת בשנים האחרונות. ועדת הערר נדרשה לשאלה האם תוכנית 1205 משנת 1975, המייעדת את השטח ל"מרכז ספורט" הכולל בין היתר "מגרשי טניס ומשחקים", מאפשרת גם שימוש במגרשי פאדל.

להחלטה של ועדת הערר

במהלך 2025 הוגשה הבקשה להסבת המגרשים, הכוללת החלפת משטחי המשחק והקמת גדרות זכוכית היקפיות. הוועדה המקומית הרצליה אישרה את הבקשה באותה שנה, בכפוף לכך שהמגרשים ימוקמו בתוך קווי הבניין וכי גובה הגדרות לא יעלה על 4 מטרים - בהתאם להיתר הקיים.

חברת "איי פול" הגישה ערר על המגבלות שנקבעו, בטענה כי הקמת מגרשי הפאדל אינה מחייבת היתר בנייה נפרד וכי מדובר בשימוש תואם תוכנית. מנגד, נציגויות בעלי הדירות התנגדו למהלך וטענו כי מדובר בשימוש שונה העלול ליצור מטרדי רעש משמעותיים, שאינו תואם את ייעוד הקרקע המקורי.

יו"ר ועדת הערר המחוזית הלל גלקופ (באדיבות ועדת הערר, בר ויקימדיה)

החברה טענה כי פאדל הוא וריאציה מודרנית של טניס, וכי יש לפרש תוכניות ותיקות באופן דינמי בהתאם להתפתחויות בענפי הספורט. מנגד, השכנים טענו כי המתחם יועד לשימוש שכונתי בלבד, ודרשו להגביל את הכניסה אליו לתושבי האזור וכן לצמצם את שעות הפעילות. ועדת הערר קבעה כי הקמת מגרשי פאדל מותרת עקרונית במסגרת ייעוד של "מרכז ספורט", מאחר שמדובר בענף המשתייך למשפחת משחקי המחבט בדומה לטניס, ועל כן הוא נכלל בפרשנות הסבירה של התוכנית.

בהחלטתה ציינה הוועדה כי "פאדל הוא ענף ספורט המבוסס על משחק מחבט, המשלב מאפיינים של טניס ושל סקווש… והוא משתלב באופן טבעי במסגרת מרכז ספורט מן הסוג שהתוכנית ביקשה לאפשר". עוד נקבע כי מאחר שהתוכנית אושרה לפני שהפאדל היה ענף מוכר בישראל, אין זה סביר כי ביקשה לשלול פעילות מסוג זה. עם זאת, הוועדה קבעה כי הקמת קירות הזכוכית והקונסטרוקציה ההיקפית מהווה עבודת בנייה המחייבת היתר כדין, ולא רק שינוי פנימי של המגרשים כפי שטענה החברה.

בנוגע לטענות הרעש נקבע כי יש להשיב את הדיון לוועדה המקומית לצורך קבלת חוות דעת אקוסטית וקביעת מגבלות מתאימות על שעות הפעילות ותנאי השימוש, במטרה לאזן בין פעילות ספורטיבית לבין איכות חיי התושבים. עוד קבעה הוועדה כי הפרשנות שלפיה המתחם מוגבל ל"דיירי השכונה" בלבד אינה מגבילה בפועל את קהל המשתמשים, אלא מתארת את אופיו השכונתי של המרכז.

בנוסף, הוועדה מצאה כי ההחלטה הקודמת התבססה על הנחות שגויות בנוגע לקווי הבניין, והורתה על החזרת הנושא לוועדה המקומית לצורך בחינה מחודשת בהתאם להוראות התכנון הרלוונטיות. בסיכומו של דבר, ההיתר לא בוטל, אך הדיון הוחזר לוועדה המקומית להשלמות תכנוניות בנושאי רעש, קווי בניין והיקף הבינוי. לאחר מכן יובא העניין להמשך בחינה בהתאם למסגרת התכנונית המחוזית.

בקשת נציגות הדיירים להארכת מועד להגשת ערר נדחתה, בין היתר משום שנקבע כי אינה מהווה ישות משפטית עצמאית המוסמכת להגיש ערר. ההחלטה התקבלה פה אחד וללא צו להוצאות. 

את חברת "איי פול" ייצג עו"ד דניאל מקליס, את הוועדה המקומית הרצליה ייצג עו"ד אסף הראל, ואת נציגויות הדיירים ייצג משרד הרטבי בורנשטיין בסון ושות'.