לא רק משרדים ומגורים: המהפכה שעובר אחד מענפי הנדל"ן הצומחים בישראל

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

במשך שנים נבנו מרכזים לוגיסטיים הרחק מהעיר, על מגרשים גדולים באזורי תעשייה מרוחקים שלא עניינו אף אחד באופן עיצובי. אבל לפי טלי דראל, שותפה במשרד V5 אדריכלים (V5 Architects), המודל הזה משתנה בקצב שלא היה מוכר בתחום עד לפני כמה שנים.

"היום אנחנו כבר לא מתכננים מחסנים", היא אומרת. "אנחנו מתכננים מערכות לוגיסטיות מורכבות שצריכות לתת מענה לעולם שהשתנה. הצרכן רוצה לקבל את המוצר מהר יותר, הקרקע יקרה יותר, והערים צפופות יותר. כל אלה מחייבים אותנו לחשוב אחרת".

הדמיה של מרלו"ג בית שמש, V5 אדריכלים

מהמגרש הגדול לתכנון אנכי

השינוי הבולט ביותר שדראל מתארת הוא המעבר ממבני ענק חד-קומתיים למרכזים קומפקטיים ורב-מפלסיים, הממוקמים קרוב הרבה יותר למרכזי אוכלוסייה. "פעם חיפשו בעיקר קרקע זולה וגדולה. היום מחפשים קרבה לעיר. המשמעות היא שכל מטר הופך יקר יותר, ולכן אנחנו נדרשים למקסם את הקרקע באמצעות תכנון מדויק, פתרונות אנכיים וניהול חכם של תנועת הסחורות".

הפרויקט שמשרד V5 תכנן באזור התעשייה בבית שמש ממחיש את הגישה הזו. מדובר במרכז לוגיסטי על שטח של כ-4.5 דונם, הכולל שני מרלו"גים עצמאיים בשני מפלסים נפרדים, כל אחד עם גישה, תפעול וחצר פריקה משלו. המודל מוכר שנים במדינות כמו יפן, סינגפור, הונג קונג ודרום קוריאה, אך בישראל רק עכשיו מתחיל לתפוס תאוצה. "ככל שמחירי הקרקע ממשיכים לעלות והערים ממשיכות להצטופף, אין לנו ברירה אלא לחשוב לגובה".

לא קופסת בטון

אחד השינויים שדראל מדגישה נוגע לנקודת ההתחלה של התכנון. "התכנון כבר לא מתחיל מהמדפים, אלא מהתנועה. איך המשאית נכנסת? איפה היא פורקת? איך העובדים נעים? איך מונעים מפגשים בין תנועת סחורות לתנועת אנשים? כל החלטה משפיעה על היעילות של המבנה כולו".

אדריכלית טלי דראל, שותפה משרד V5 אדריכלים. צילום: סאם יעקובסון

דווקא המגרשים הקטנים, היא מסבירה, הם אלה שמציבים את האתגרים המורכבים ביותר. "לתכנן מרלו"ג גדול על מגרש גדול זה יחסית פשוט. האתגר האמיתי מתחיל כשצריך להכניס את כל הפונקציות הלוגיסטיות למגרש קטן, מבלי לוותר על יעילות תפעולית".

V5 אדריכלים, הדמיה: ארט סטודיו

לצד הפתרונות התפעוליים, השינוי גם אדריכלי לחלוטין. "המרלו"ג החדש כבר לא יכול להיות קופסת בטון אטומה. הוא צריך להיות חלק מהמרחב העירוני, עם חזית אדריכלית איכותית, משרדים נעימים ולעיתים אפילו מסחר בקומת הקרקע". משמעות הדבר, לדבריה, היא השקעה גדולה הרבה יותר באור טבעי, באוורור, באקוסטיקה ובאיכות החללים. "אלה כבר לא מבנים שמשרתים רק סחורות. הם משרתים גם אנשים".