משקיעים מיליארדים בחוות שרתים בלי לקוח מראש: "ביום שנפעיל את השאלטר יהיה לקוח"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מהפכת הבינה המלאכותית מזניקה את הביקוש לחוות שרתים, אבל האם מדובר בהזדמנות השקעה או בבועה מתפתחת? בפרק החדש של פודקאסט "רכבת ההשקעות" אירח דן קצ'נובסקי את דניאל אפרתי, מייסד ומנכ"ל חברת NED, ואת שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל ושותפה מייסדת בחברה, לשיחה על מיליארדי השקלים שזורמים לתחום, המחסור בחשמל, התשואות האפשריות והסיכונים. השניים סיפרו גם על קמפוס חוות השרתים שהם מקימים בנתניה, בהשקעה כוללת הצפויה לעלות על 7.5 מיליארד שקל, כולל ציוד המחשוב של הלקוחות.

לצפייה: 

להאזנה: 

כשדניאל אפרתי חזר לישראל מארצות הברית בשנת 2020 והודיע למשפחתו שהוא מתכוון להקים חוות שרתים, התגובה הראשונה הייתה בעיקר תמיהה. באותה תקופה התחום כמעט לא היה מוכר בישראל, והפעילות המקומית התבססה בעיקר על חדרי מחשב בבנייני משרדים ובמבנים אחרים. אפרתי, שהגיע מעולם הבנקאות להשקעות ונחשף לתחום בארצות הברית, זיהה הזדמנות. דרך היכרות משפחתית הגיע לשלי לנצמן, והשניים יצאו לדרך משותפת.

כיום החברה שהקימו, NED, פועלת בתחום ההקמה והתפעול של חוות שרתים בישראל, לצד פעילות באירופה, בשותפות עם קבוצת ההשקעות הבריטית נוי גרופ, בעלת השליטה בחברה. הפרויקט המרכזי שלה הוא קמפוס בנתניה, שהוקם בשיתוף קבוצת לוינשטיין, בהספק מתוכנן של 64 מגה-ואט ובשטח של כ-30 אלף מ"ר. לדברי אפרתי, החלק הראשון צפוי להיפתח בפברואר הקרוב.

ההשקעה בפרויקט ממחישה את היקפי הכסף בענף. לדברי אפרתי, עלות הקמת התשתיות בנתניה עומדת על כ-1.5 מיליארד שקל, בעוד שההשקעה בציוד המחשוב שיוצב במתחם מוערכת בכ-6 מיליארד שקל נוספים. החברה מקדמת גם שני מתחמים בדרום הארץ, מתוך תפיסה שלפיה יש להקים חוות שרתים באזורים שבהם קיימת זמינות חשמל שאינה מנוצלת במלואה.

"התפיסה העסקית שלנו היא לבנות ללא לקוח"

אחת השאלות המרכזיות בשיחה נגעה למודל העסקי: כיצד מקימים תשתית במאות מיליוני שקלים לפני שנחתם הסכם עם לקוח? אפרתי הסביר כי בניגוד לנדל"ן מסורתי, חוות שרתים אינן מוכרות בעיקר שטח, אלא קיבולת חשמל. הלקוח משלם בהתאם להספק שהוקצה לו, גם אם בפועל אינו מנצל את כולו. לדבריו, התשואה על חוות שרתים יכולה לנוע בין 8% ל-13%, בהתאם לרמת הסיכון ולשלב שבו מצטרף הלקוח. יזם שמבטיח לעצמו לקוח מראש עשוי להסתפק בתשואה נמוכה יותר, בעוד שמי שמקים את המתקן ללא התחייבות מוקדמת נוטל סיכון גדול יותר, אך עשוי ליהנות מתשואה גבוהה יותר.

"התפיסה האנרגטית שלנו היא לבנות ללא לקוח", אמר אפרתי. הוא הסביר כי האסטרטגיה מבוססת על הביקוש הגבוה שנרשם בשוק הישראלי בשנים האחרונות, אך הבהיר כי אין ודאות שהמצב יימשך גם בעתיד. לנצמן הוסיפה כי החברה נמצאת בקשר רציף עם חברות הענן והבינה המלאכותית הגדולות, וכי בפרויקט בנתניה כבר מתנהלים מגעים מתקדמים עם לקוח. לדבריה, המחסור בהיצע מאפשר לחברה להתקדם בהקמה גם לפני השלמת ההתקשרות המסחרית.

אחד החסמים המשמעותיים ביותר בענף הוא זמינות החשמל. אפרתי טען כי לישראל יתרון יחסי במחירי האנרגיה לעומת אירופה, עם פער של לפחות 40% בחלק מההשוואות, לצד מיקום גיאוגרפי שעשוי להפוך אותה לצומת משמעותי להעברת מידע בין יבשות. עם זאת, עצם קיומה של אנרגיה אינו מבטיח שניתן יהיה להקים חוות שרתים בכל מקום. לנצמן התייחסה למגבלות על הקצאת החשמל ולמהלך רגולטורי שנועד לאפשר הקצאות בהיקף של עד 200 מגה-ואט. "בלי חשמל אין לנו קיום לדאטה סנטרים", הדגישה.

אתגר נוסף הוא המיגון. הקמפוס בנתניה נבנה כמתקן תת-קרקעי ממוגן, שנועד להבטיח רציפות תפקודית גם בתרחישי קיצון. לדברי אפרתי, הקמת חוות שרתים ממוגנת מייקרת את הבנייה בכ-20%, אך לקוחות מוכנים לשלם את התוספת כדי להגן על ציוד מחשוב ששוויו עשוי להיות גבוה פי כמה מעלות התשתית.

האם הבועה עומדת להתפוצץ?

לקראת סיום השיחה עלתה השאלה שמעסיקה כיום משקיעים רבים: האם הכסף העצום שמוזרם לחוות שרתים עלול ליצור עודף היצע? אפרתי אינו סבור שמדובר בבועת ביקוש. לדבריו, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית צפויה להמשיך להגדיל את הצורך בתשתיות מחשוב, גם אם הענף יחווה מחזורי עליות וירידות. לנצמן הציגה עמדה מסויגת יותר ביחס לשחקנים החדשים שנכנסים לתחום, והעריכה שחלק מהיזמים שמזהים בו הזדמנות לרווח מהיר יתקשו להתמודד עם המורכבות התפעולית והטכנולוגית.

לדבריה, לא מספיק להחזיק בקרקע ובחיבור לחשמל. מפעיל חוות שרתים נדרש להבטיח זמינות רציפה, לעמוד בלוחות זמנים מחייבים ולהתאים את המתקן לטכנולוגיות שמשתנות במהירות. חברות שלא יצליחו לעמוד בדרישות הללו עלולות להיפלט מהשוק.

מאחורי השותפות העסקית עומדים גם שני מסלולי קריירה שונים. אפרתי עזב את עולם הבנקאות לטובת היזמות, ואילו לנצמן עברה לאחר 24 שנים במיקרוסופט להקמת חברה שבה היא שותפה להחלטות מהשלב הראשון. "יש משהו בחדוות היצירה של משהו שאתה אחראי עליו מקצה לקצה", סיכמה לנצמן את המעבר. מבחינת השניים, המבחן הגדול עוד לפניהם: להפוך את ההשקעות העצומות בתשתיות לעסק פעיל, רווחי ועמיד לאורך שנים.