איך מזהים שכונה מתפתחת לפני שהמחירים קופצים?

האם יש רמזים שמגלים ששכונה הולכת להיות הדבר הבא? איך יודעים מתי ואיפה לרכוש, ומתי המחיר כבר כולל את כל הפוטנציאל?

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
עומר גד ליבלינג. קרדיט: רמי זרנגרעומר גד ליבלינג. קרדיט: רמי זרנגר

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

כמעט כל משקיע וכל רוכש דירה רוצה לקנות בשכונה לפני שהיא "מתפוצצת". בפועל, רובם מזהים אותה מאוחר מדי, אחרי שנפתחו בה בתי קפה, אחרי שהמחירים קפצו ואחרי שכל מתווך כבר מכנה אותה "השכונה הבאה".

בשלב הזה הפוטנציאל כבר מגולם במחיר. הרווח האמיתי נמצא בשלב מוקדם יותר, כשהסימנים עדיין שקטים, כמעט משעממים, ואפשר למצוא אותם במסמכים לפני שרואים אותם ברחוב. הם נחלקים לשלושה סוגים, תשתיות, תכניות עירוניות ודמוגרפיה.

שוק הנדל"ן מתמחר גם את המידע על מה שעתיד לקרות. כשמטרו, רכבת קלה או תוכנית בנייה גדולה מוכרזים בפומבי, חלק גדול מהשפעתם כבר נקלט במחירים, ומי שרוכש בשלב הזה משלם על העתיד מראש והסיכון נשאר מלא. הפער הרווחי נמצא בין השלב שבו התהליך כבר נקבע לבין השלב שבו השוק מתחיל להאמין בו. לכן, כדאי לחפש איפה כבר החלו תהליכים שהשוק עדיין לא מתמחר במלואם, מעבר לשאלה - איפה עלו המחירים?

שלושה סימנים שמופיעים לפני המחירים

הסימן הראשון הוא תשתיות, וכדאי להבדיל בהן בין הצהרה לביצוע. תחבורה ציבורית מסילתית היא הסימן המוכר ביותר, ולכן גם המטעה ביותר. קו רכבת קלה שמופיע על מפה רחוק עדיין מקו שפועל בפועל. כדאי להבדיל בין שלבי ההתקדמות, שהם תכנון עקרוני, אישור תוכנית, מכרז, תחילת עבודות והפעלה. כל שלב מצמצם את אי הוודאות, ולכן כל שלב מוסיף למחיר. החלון שחשוב לזהות הוא הזמן שבו אפשר להיכנס לפני שהמחיר מגלם את השלב הבא.

תשתיות כוללות גם כבישים חדשים או מחלפים שמקצרים את הנסיעה למרכזי תעסוקה, בתי ספר וגני ילדים חדשים, פארקים ושדרות שנסללות, שיקום אזורי תעשייה סמוכים ומרכזים מסחריים שמוקמים. כל אלה מעידים שהרשות המקומית משקיעה בשכונה, ורשות שמשקיעה בדרך כלל ממשיכה.

הסימן השני הוא תכניות עירוניות, ושם מתחבאים הכסף והזמן. זה הסימן שהציבור הרחב כמעט אינו בודק ושמאי מקרקעין בודק ראשון. כל מי שרוצה להבין את עתידה של שכונה צריך לברר אילו תכניות חלות עליה, והאם יש תוכנית מתאר חדשה, המסמך שקובע את ייעודי הקרקע ואת היקפי הבנייה, שמעלה את צפיפות הבנייה. עליו לברר גם באיזה שלב נמצאת כל תוכנית. תוכנית שהופקדה, כלומר פורסמה להתנגדויות הציבור, תוכנית שאושרה ותוכנית שקיבלה היתרים הן שלוש רמות שונות של ודאות, והרבה תוכניות מתנהלות שנים ואינן מתממשות לעולם.

כדאי לבדוק גם אם הרשות מקדמת באזור פינוי בינוי או התחדשות בניינית. כשמקדמים מתחמים שלמים, השכונה משנה את אופייה, כי בניינים ישנים מוחלפים במגדלים ובתשתיות מתאימות. עוד כדאי לבדוק מה קורה במכרזי רשות מקרקעי ישראל , והאם יזמים גדולים רוכשים קרקע באזור. יזם שמשלם מחיר גבוה על קרקע מאמין בשכונה בכסף אמיתי. יש לבדוק גם את מדיניות הוועדה המקומית, אם היא מאשרת תוספות זכויות ברצון או נאבקת בכל בקשה. שתי שכונות עם אותה תוכנית על הנייר יכולות להתפתח בקצב שונה לחלוטין בגלל גישת הוועדה.

הסימן השלישי הוא דמוגרפיה, כלומר מי עובר לגור בשכונה? שכונה היא אנשים, ושינוי באנשים קודם לשינוי במחירים. כניסה של זוגות צעירים ומשפחות עם ילדים קטנים מעידה על שכונה שנתפסת כאפשרית לבניית חיים, ולכן כדאי לשים לב לגיל הרוכשים והדיירים. כדאי להסתכל גם על היחס בין בעלי דירות לשוכרים ועל השינוי בשכר הדירה, כי עלייה בשכירות לפני עלייה במחירי המכירה היא סימן מוקדם מוכר.

גם השינוי בעסקים ברחוב מגלה משהו, כמו קפה שכונתי, מכון פילאטיס ומאפייה בוטיק שמחליפים חנות לחומרי בניין. זה אינו אינדיקטור מדעי, אבל הוא משקף ביקוש אמיתי של אוכלוסייה חדשה. סימן נוסף הוא נפח העסקאות. עלייה בכמות העסקאות, גם בלי עלייה מיידית במחיר, מעידה על עניין גובר, ונתוני העסקאות של רשות המסים זמינים לכל אחד.

איך מזהים שכונה שרק נראית מבטיחה?

כל סימן בנפרד יכול להטעות. שכונה עם תוכנית נהדרת אך בלי תשתיות תיתקע, שכונה עם תשתיות אך בלי ביקוש תישאר ריקה, ושכונה עם דמוגרפיה צעירה אך בלי אופק תכנוני תגיע מהר לתקרה. הפוטנציאל האמיתי מופיע כששלושת הסימנים מתכנסים באותה שכונה באותו זמן.

כדאי לחפש גם סימני אזהרה, כמו תוכנית שמתעכבת שנים בוועדות, יזמים שנכנסו ויצאו מהאזור, מחירים שעלו הרבה יותר מהשכרה באזור ופער גדול בין המחיר המבוקש למחיר העסקאות בפועל. כשהשיחה בשכונה עוסקת רק ב"מה יהיה פה בעוד חמש שנים", כדאי לשאול מה כבר קורה בה עכשיו.

הטעות הנפוצה ביותר היא להתאהב בסיפור. מי שרוכש כי שמע שבשכונה תהיה רכבת קלה עלול להתעלם מכך שיכולות לעבור עשר שנים עד ההפעלה, ושעלות ההמתנה כוללת ריבית, הון שאינו עובד ואי ודאות. טעות שנייה היא לבדוק רק את המחיר, בלי להשוות את מחיר המטר המשוקלל לאורך זמן מול אזורים סמוכים. טעות שלישית היא להסתמך על תוכנית שלא נבדקה, כי לא כל זכות שמופיעה בתוכנית ניתנת למימוש, ולעיתים היא כרוכה בהיטל השבחה , התשלום לרשות המקומית על עליית ערך הנכס, בתנאים או בדרישות לשטחי ציבור. טעות רביעית היא לשכוח שפוטנציאל אינו ודאות, ושמי שמשקיע צריך לבנות תרחיש גם למצב שבו הכול מתעכב.

את השכונה שנמצאת במגמת עלייה מזהים לפי הצטברות של סימנים אמיתיים. מי שבודק תשתיות, תוכניות ודמוגרפיה לפני שהשוק מתעורר ומעריך נכון את הזמן שיידרש, יודע לשלם מחיר סביר על פוטנציאל אמיתי. שמאי מקרקעין מאפשר לבדוק את זה בצורה מסודרת, לפני שמתחייבים.

עומר גד ליבלינג הוא שמאי מקרקעין ושותף במשרד ז'אק ליבלינג שמאות מקרקעין

 

 


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:שכונה מתפתחתמחירי הדיורהשקעהתשתיותתכנון ובנייהדמוגרפיהרשות מקרקעי ישראלהתחדשות עירוניתשמאות מקרקעיןהיטל השבחהרשות המיסיםתוכנית מתאר