מהלך השבוע: עיר קטנה צריכה לדעת איך לעקוץ

השבוע פרסמנו כי ניתוח של נתוני התחלות הבנייה של הלמ"ס מעלה ממצא מפתיע, ולפיו דווקא רעננה – עיר בינונית של כ-80 אלף תושבים – הובילה את בניית שטחי המסחר ב-2022. בכך היא עקפה ענקיות עתירות אוכלוסייה כמו תל אביב, ירושלים ואשדוד. לכאורה הממצא מפתיע, אך כשמנתחים אותו לעומק – יש בו הגיון.

אחת מתופעות הלוואי של פיצול היתר בשלטון המקומי בישראל – 257 רשויות, מהן 202 בעלות אופי עירוני, היא פיצולם של מרחבים אורבניים רציפים לכמה רשויות מקומיות באופן מלאכותי. בהקשר זה נהוג להזכיר בעיקר את גוש דן, שבו באזורים מסוימים עשוי הולך הרגל בהליכה בת כמה דקות לחצות גבולות בין שלוש רשויות מקומיות וכלל לא להיות מודע לכך.

אך בעוד שהגבולות נראים מלאכותיים, כספי הארנונה שבהם זוכה הרשות - בעיקר עבור שטחי תעסוקה ומסחר – הם ממשיים מאוד. כך התפתחה בעשורים האחרונים מלחמה בין עשרות רשויות גובלות על הקמתם ואכלוסם אזורי תעסוקה ומסחר, מתוך שאיפה למשוך הן את כוח העבודה שגר באזור אל המשרדים שיוקמו בתחומן, והן את כוח הקנייה של תושבי האזור אל הקניונים ורחובות המסחר.

דברים אלה נכונים לגבי גוש דן, אך לא פחות מכך לגבי אזור השרון הדרומי, שחמש הערים המרכיבות אותו – הרצליה, רעננה, כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון, צמודות זו לזו והיו יכולות להיות בקלות עיר אחת בת כ-400 אלף איש. אך מאחר שהן חמש רשויות נפרדות, המלחמה על אזורי התעסוקה והמסחר ביניהן מתקיימת במלוא עוזה.

הרצליה היתה הראשונה להתעורר עם הקמת אזור תעסוקה מהגדולים בישראל כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ושאר הרשויות לא נשארו חייבות - כל אחת עם אזורי המסחר והעסקים שלה. ובל נשכח - אלה משרתים את האוכלוסיות של כמה מהערים החזקות בישראל.

נתוני התחלות הבנייה בייעוד מסחר שמתפרסמים כעת מלמדים כי עיריית רעננה למדה את הטריק. היא מבצעת את המהלכים הנדרשים כדי למשוך את כוח הקנייה של האזור לתחומה, וצפויה בעקבות כך לשפר משמעותית את יכולותיה הכלכליות. על כך מגיעה לה הערכה רבה.