"אי אפשר שענף כל כך מרכזי במשק ימשיך להסתמך על פועלים פלסטינאים. הקבלנים התמכרו אליהם"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח בו ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ששוחח עם נמרוד בוסו, עורך אתר מרכז הנדל"ן , על מצב הענף במלחמה, האם ההחלטה להביא עובדים זרים במהירות נכונה, על הוויכוח עם הרשויות המקומיות סביב פתיחת אתרי בנייה, וגם על המצב של חנן מור. 

לצפייה: 

להאזנה: 

"אנחנו מייצרים ממ"דים ומיגוניות בקצב מטורף, של 24 שעות ביממה, התאחדות הקבלנים סיפקה 17 מיגוניות לאחת המועצות האזוריות בדרום כדי לשים בכניסה ליישובים לטובת כיתות הכוננות", סיפר סרוגו. "הסקטור העסקי נרתם גם לספק צרכים צבאיים טקטיים, לא רק מזון ואוכל וזה פשוט מדהים. ויש גם עכשיו חברות תשתית שעובדות בצפון תחת אש עם חשש להתקפות טילים, חברות תשתית מתקנות כבישים כי הטנקים עברו עליהם והם לא שמישים. ענף הבנייה כמו בכל מלחמות ישראל לוקח חלק פעיל בהגנה ובמיגון של מדינת ישראל".

הענף על הכתפיים שלך, והספקת לחוות מגפה עולמית, מלחמה שהיא אולי האירוע הקשה בתולדותינו וגם מחאה מטורפת.
"לא עצרתי לחשוב על מה שעברתי, אני קרוב לחמש שנים בתפקיד וזה לדעתי אחד התפקידים הכי חשובים בכלכלה הישראלית, עם הרבה מאוד אחריות. ויצא שבקדנציה שלי קרו דברים מאוד משמעותיים, מערכות בחירות לא נגמרות, הקורונה, והמחאה והמלחמה עכשיו. זה מאוד קשה אבל כנראה שמישהו מכוון את הדברים מלמעלה. אני לא מתחרט, נהנה מהתפקיד וחש המון סיפוק ויש הרבה הישגים. מעמדה של התאחדות הקבלנים עלה לגבהים בתקופתי וזה מדהים כמה אנחנו מצליחים להשפיע".  

סרוגו התייחס למצב הענף והעביר ביקורת על ראשי ערים ועל המדינה. "מדברים כבר על החזרת עובדים פלסטינים, ואני צופה שיהיה שוב מאבק מול הרשויות המקומיות כשעובדים מיו"ש יחזרו לעבוד בארץ. ישראל תצטרך הרבה חשבון נפש, לא רק במערכות הצבאיות והפוליטיות. העם מאוחד ומתווה דרך של אחדות שלא קיימת ברשויות הארציות והמקומיות. ראשי הערים עצמם גורמים נזק ל-40 אלף דירות שנמצאות על סף היתר עם ממ"דים שנדרשים מאד כיום.

"החברה הערבית בימים אלה לדעתי מגלה אחריות גדולה מאוד. בישראל יש גם את הלאום הערבי ואי אפשר להתייחס אליהם כאזרחים סוג ב'. יש סכנות תמיד, גם ביומיום. הגישה של ראשי ערים לא להכניס ערבים לעיר זו חוסר מנהיגות ולא כך מחזירים את הביטחון".

"ברור שהענף הוא קטר שמוביל את המשק, גם בקורונה הוגדרנו ענף חיוני ולכן המצב גרוע בהרבה עכשיו מאשר בקורונה. לא יכול להיות מצב שבו ראש עיר סוגר אתרי בנייה בגלל - וזו הסיבה האמיתית - תחושת חוסר הביטחון כאשר עובדים ערבים ישראלים באתר בנייה, סמוך לבית ספר או גן ילדים. ברורה לי תחושת חוסר הביטחון, הם מחזיקים גרזן שמשמש אותם לעבודה או טרקטור וכולם מפחדים. אבל מהכפר של העובד מגיעים גם העובדים בסופר פארם או באיכילוב. החברה הערבית בימים אלה לדעתי מגלה אחריות גדולה מאוד. בישראל יש גם את הלאום הערבי ואי אפשר להתייחס אליהם כאזרחים סוג ב. יש סכנות תמיד, גם ביומיום. הגישה של ראשי ערים לא להכניס ערבים לעיר זו חוסר מנהיגות ולא כך מחזירים את הביטחון". 

לדבריו, לקראת שובם של העובדים הפלסטינים, "הממשלה חייבת להתייחס לזה ברמה המערכתית ולא להשאיר אותנו להתמודד לבד עם הרשויות. צריך מתווה שיש בו סריקה ברורה על העובדים של השב"כ, חייבים לפתור את העניין של ראשי הערים ולא רק לבוא אליהם בטענות. למשל משמר אזרחי, כיתות כוננות, לתת להם כסף וכך להחזיר את הביטחון ולא סגירת אתרי בנייה. לוודא שאין שב"חים וכאן המדינה אחראית. לשפר את האבטחה סביב אתרי הבנייה וכך הביטחון ישתפר ואני מקווה שראשי הערים ישתכנעו ונחזור לשגרה".

"הפכנו לשם עולמי בתיעוש הבנייה וטכנולוגיות מתקדמות" 

על ההחלטה של הממשלה להביא 10,000 פועלי בנייה זרים בהליך מהיר מחוץ להסכמים הבילטראליים, אומר סרוגו: "זו דרמה. הממשלה ראויה להערכה בעצם הנכונות שלה להביא עובדים בצורות יותר מהירות, שגם מגבירות את הסיכון עם העובדים. ברור שאי אפשר להסתמך על עובדים פלסטינים בענף כל כך חשוב. צריך להרגיל את הקבלנים להעסיק גם עובדים אחרים. חייבים לשנות את סדרי הגודל לפחות ל-50 אחוז זרים ו-50 אחוז פלסטינים. רוב אתרי בנייה לא עובדים וחייבים עובדים. הממשלה השכילה לקבל החלטות להביא עובדים מהר, ממדינות כמו סרי לנקה, הודו, מקסיקו, שלא ראינו כאן מעולם".

אולי הזעזוע שהענף עובר עם עשרות אלפי פועלים פלסטינים, שיש שיגידו שהם באיכות יותר נמוכה, יביא לתיעוש הענף? 
"ענף הבנייה בישראל עובר שינוי דרמטי בתיעוש. אתה רואה את המגדלים שנבנים בת"א כולם מתועשים וזה הולך וצובר תאוצה, השימוש בבניה מתועשת. אם פעם לא היית יכול לבנות בגבס היום כולם בונים בגבס ויותר ויותר רואים מנופים באתרי בנייה. הקמנו את קונטק שהיא מעצמה טכנולוגית והפכנו לשם עולמי בתיעוש הבנייה וטכנולוגיות מתקדמות. יש בעיות רגולציה, למשל מנופאי.זה אחד המקצועות הקשים ביותר שאני מכיר בענף הבנייה, זה מאוד קשה ומכניס כסף טוב. היום יש מוצר שאתה יכול לעבוד ממבנה ליד המנוף ויש מסכים ואתה מפעיל את המנוף דרכם. זווית הראייה יותר טובה כי אתה רואה הכל, זה עובד בכל העולם ורק בארץ לא מאשרים את זה. זה יכול למשוך ישראלים לעבוד באתרי הבנייה כי זה יותר קל".

"ביום שאחרי המלחמה הממשלה צריכה לנקוט במדיניות מרחיבה שמייצרת למגזר העסקי תנאים לצמוח. האינסטינקט הטבעי הוא להטיל מיסים, וזה יהיה הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. המדינה צריכה לחשוב כמה צעדים קדימה, להוריד מסים וכך הפעילות במשק תגבר והיא תגבה יותר מס" 

חברות רבות נקלעות לקשיים, יש לכם בתור התאחדות איך לסייע?
"לסייע פחות, אין לנו קרן של כסף שאפשר לחלק. ההתאחדות ניזונה מדמי חבר שכל חברה משלמת, שהם זולים, אבל הסיוע יכול להיות בהכוונה. קבלן שנקלע לקשיים לא תמיד מודע לכך עד שכבר מאוחר מדי. ככל שאתה תופס את זה מוקדם יותר תוכל לפתור את זה. נכנסנו לא טוב לאירוע הזה, עם צניחה של 50 אחוז בכמות הדירות הנמכרות וירידות בנייה של 40 אחוז. חברה שמכלכלת את צעדיה קדימה צריכה לקחת בחשבון שאירוע כזה יכול לקרות.

"אם חברה מינפה את עצמה לדעת ולקחה אשראי גבוה מאוד לקנות מגרש מאוד יקר בנקודת זמן שהריבית והאינפלציה עולה, אתה לוקח סיכון מאוד גדול שיכול לקרות. יש לא מעט חברות מאוד ממונפות כמו קנדה ישראל, חנן מור, וחברות אחרות, ולא רק ציבוריות, גם פרטיות, שאני יודע שהם חייבות מאות מיליונים או אפילו מיליארדים. כל הענף חייב חצי טריליון שקל לבנקים ולגופים החוץ בנקאיים. זה כמו תקציב מדינת ישראל. הקבלנים חייבים לבנקים את תקציב מדינת ישראל. רק הריבית של זה היא 150 מיליון שקל ביום. אם הספינה הזו מתרסקת חלילה זה עלול לגרום לערעור ביציבות הבנקים".

"נפילת חנן מור יכולה לגרום לאירוע שרשרת" 

סרוגו התייחס לחברת חנן מור שנקלעה לקשיים רבים לאחרונה ובנק לאומי אף הגיש נגדה בקשה לכינוס נכסים. "זה מקרה פרטני שדווקא הבנק שחייבים לו אולי הכי פחות מכל הבנקים האחרים התחיל את התהליך. חנן מור יזם סופר מוכשר, מנהל מצוין עם חברה מצוינת, נכון שאולי הם לקחו סיכונים, ואני משוכנע שלמרות המצב חנן מור יודע לנהל את הצוות ולפתור את הבעיה, אבל אין כאן מאה אחוז.

"אולי בנק לאומי הבינו משהו שאני לא יודע ולכן פעלו כפי שפעלו. כל בנק חייב לקחת בחשבון שהאירוע הזה לא נופל באיזה ואקום, קבלנים וחברות יזמיות אחרות גם צופות מהצד על אירוע חנן מור ומסיקות את המסקנות. ולכן אני משוכנע שגם בנק לאומי לקח את הדברים בחשבון. אני מקווה שזה ייגמר בצורה חיובית ולא בנפילה של חברה שיכולה לגרום לאירוע שרשרת של חברות קשורות".

"צריך להרגיל את הקבלנים להעסיק גם עובדים אחרים. חייבים לשנות את סדרי הגודל לפחות ל-50 אחוז זרים ו-50 אחוז פלסטינים. רוב אתרי הבנייה לא עובדים וחייבים עובדים. הממשלה השכילה לקבל החלטות להביא עובדים מהר ממדינות כמו סרי לנקה, הודו, מקסיקו, שלא ראינו כאן מעולם".

לדבריו, אחרי המלחמה צריך להוריד מיסים. "ביום שאחרי המלחמה הממשלה צריכה לנקוט במדיניות מרחיבה שמייצרת למגזר העסקי תנאים לצמוח. האינסטינקט הטבעי הוא להטיל מיסים, וזה יהיה הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. המדינה צריכה לחשוב כמה צעדים קדימה, להוריד מסים וכך הפעילות במשק תגבר והיא תגבה יותר מס. בחודשים הראשונים אחרי המלחמה הביקושים יחזרו בבת אחת והמחירים עלולים לעלות דרמטית, אלא אם הממשלה תנקוט פעילות להאצת הבנייה".

אתה אופטימי לגבי העתיד?
"חוץ מהתפקיד יש לי גם חברה משלי, אני קבלן בניין ויזם, ויש לי המון פרויקטים. במדינת ישראל אתה לא יכול להיות קבלן אם אתה לא אופטימי. זה ענף שתרם למדינה כ"כ הרבה וצריך לתת לו את הכרת התודה. התרומה למדינה של הבנייה וכל הענף סביבה היא אדירה. אני אופטימי כי הכלכלה הישראלית חזקה והפוטנציאל הכלכלי אדיר, גם בהיבט של הטכנולוגיה וגם היכולות של עם ישראל, הערבות ההדדית".