"פעם מהנדסי עיר כיהנו עד הפרישה, כיום המעמד של המקצוע נשחק והוא הפך פחות אטרקטיבי"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח אדר' גיא דוננפלד, מהנדס העיר בית שמש ויו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים בישראל. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן , והסביר לו למה המעמד של מהנדסי הערים פחת, מה הוא חושב על רפורמת הרישוי ומדוע היה כדאי לדעתו לדחות את יישום המהלך לביטול ההקלות בשנה, ועל האתגרים בתור מהנדס העיר בית שמש שצומחת במהירות. 

לצפייה: 

להאזנה: 

"המטרה העיקרית של איגוד המהנדסים ואדריכלי הערים, זה לדאוג ולשמור על האיכות והתכנון של המרחב הציבורי", הסביר דוננפלד. "אנחנו זרוע של שלטון מקומי, מהנדס עיר זה מקצוע לכל דבר ועניין, ואחת המטרות המרכזיות זה לקדם אותו. המעמד של מהנדסי הערים פחת באיזשהו אופן בעקבות שינויים רגולטוריים כאלה ואחרים שנעשו במדינה. אנחנו נמצאים פה כדי בעיקר לקדם את המעמד המקצועי של המקצוע הזה, שאגב גם אדריכלים וגם מהנדסים חולקים אותו".

"פעם גם מהנדסי עיר כיהנו תקופות ארוכות, ראיתי כאלה שישבו בכיסא עד הפרישה. תחלופת הדורות, הדינמיקה שבה מצוי השוק וגם לצערנו השכר שנשחק מאוד - כל אלה עושים את המקצוע הזה פחות אטרקטיבי", הוסיף דוננפלד. "השכר הוא לא תכלית הכל. השירות הציבורי בגדול, לא רק בתחום של מהנדסי ערים, סובל מבריחת כוח אדם לשוק הפרטי, כי בסוף בן אדם בסוף החודש הולך למכולת, ומשלם את המשכנתה עם המשכורת שלו.

"מצד שני אני שמח לראות שנכנסים לתחום מהנדסים חדשים ורק לאחרונה היו סדרה של מינויים, לשמחתי דווקא של מהנדסות, שלקחו רשויות משמעותיות: ראשון לציון, נתניה ועוד. זה מראה לי שכשאתה מגיע לשירות הציבורי, הדרייב המרכזי שלך זה לעשות לטובת הציבור, לשבת במקום שבו מאשרים את התוכניות כשאתה חלק מזה ואחר כך עוד לזכות לראות את הדברים מתממשים. לדעתי זה הפלוס הכי גדול של האירוע".

רפורמת הרישוי העצמי נחקקה כבר לפני כמה שנים, אבל קיבלה את השיניים שלה ברצינות רק בחודשים האחרונים, והיא בעצם מעבירה את סמכות הרישוי לידי אדריכלים פרטיים. יזם יכול להחליט אם להוציא היתר דרך הוועדה המקומית או לקחת אדריכל פרטי שיכול להנפיק את ההיתר, לכאורה בלי לדבר איתכם חוץ מלקבל תיק מידע. מה דעתך על הרפורמה? 
"הוועדות המקומיות הן המסלול המרכזי ויצירת מסלולים עוקפים זה לא פתרון לאירוע של חיזוק. אני חושב שזה לגיטימי לגמרי שיש עוד מסלול ליזמים ללכת בו אם הם חושבים ומאמינים שזה מקצר את התהליכים. הסייג היחיד שלנו היה שבאמת האחריות היא על אותו אדריכל מקצועי שהוסמך כמורשה להיתר, האחריות עליו היא מא' עד ת' על האירוע. אנחנו לא רוצים לייצר שעטנז שבו הוועדה המקומית אחראית על אירוע שהוא אמור להיות אקס טריטוריה בשבילה.

"כשחוקק החוק שמתייחס לביטול ההקלות נקבעו בו תאריכים, הם לא לקחו בחשבון אירוע פעוט שאנחנו נמצאים בו כבר יותר מ-500 ימים, שזו מלחמה בכל החזיתות, שחלק מההשפעות שלה זה גם גיוס של כוח אדם, גיוס מסיבי של מילואים שחלק גדול ממנו גם נמצא בין עובדי הוועדות המקומיות בתחום התכנון והרישוי. לכן סברנו שיש מקום גם במקרה הזה כמו במקרים אחרים, לתת דחייה של שנה וזמן להתארגן יותר טוב לוועדות, וקיבלנו תשובה חד משמעית שהיה מספיק זמן להתארגן. 

"התב"עות נועדו לייצר את המסגרת התכנונית, וככל שאנחנו מתכנסים לתוך אותה מסגרת תכנונית, אז הוודאות הרבה יותר גדולה ליזמים. אך המציאות היא כזו שברוב המקומות בארץ בונים לפי תב"עות שאושרו במקרה הטוב לפני 10 או 15 או 20 שנה, ויש מקומות שעובדים גם לפי תב"ע מנדטורית כמו ירושלים וחיפה. תב"עות ישנות לא חזו את המציאות שלנו היום, ובמצב הזה, לדעתנו, היה נדרש להשאיר את הגמישות כדי להשאיר את היכולת לוועדה המקומית באמת לייצר מוצר שמשתלב עם הסביבה שלו בצורה טובה"

דוננפלד סיפר על תפקידו כמהנדס העיר בית שמש, אותו הוא ממלא מזה כשנה. "זו עיר שהכפילה את עצמה בעשור האחרון פעמיים מבחינת אוכלוסייה ונמצאת בתנופת פיתוח אדירה. בעבר המגמה בעיר הייתה לא לאפשר עוד תכנון של שכונות ועצירה של תוכנית המתאר הכוללת של בית שמש, מה שבעצם די תקע אותנו למשך כמה שנים. התוכנית הכוללת של בית שמש דיברה בהתחלה על 360 אלף תושבים, היום כבר מדברים על 500 אלף תושבים, ואם רק יחלפו עוד כמה רגעים אז המספר הזה יכול לגדול. 

"היתרון הגדול והמשמעותי של בית שמש, שיש לה את פוטנציאל הגידול הזה, והיא מהווה עדיין לדעתי אלטרנטיבה שפויה, אולי היחידה, לאוכלוסייה החרדית שנסגרו לה האפשרויות בבני ברק שהיא די חסומה, ובירושלים המחירים מאוד גבוהים. בית שמש נמצאת במרכז הארץ. מצד שני ראש העיר שמוליק גרינברג בהחלט רוצה לשמור על הצביון הכללי של העיר והוא לא רוצה שייווצר הרושם שזו עיר של רק של חרדים".