"עלייה של 500% בקלות": הביקוש לממ"ד מצד רוכשים פרטיים שובר שיאים

הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) הפך לאחד המרכיבים החיוניים ביותר בתכנון דירות מגורים בישראל. המציאות הביטחונית הייחודית של מדינת ישראל – המאופיינת בסבבי עימות בלתי פוסקים וירי טילים לעבר העורף – הופכת את הממ"ד מאלמנט שטוב שיש בדירה, לצורך כמעט קיומי. הוא מספק מענה מיידי, זמין ויעיל לתושבים בעת חירום, ומהווה גם פתרון לוגיסטי חשוב בהתחשב בזמן ההתראה הקצר שעומד לרשות האזרחים.

למרות חשיבותם הברורה של הממ"דים, בישראל קיים מחסור חמור במרחבים מוגנים בדירות קיימות, בעיקר בשכונות ותיקות וביישובים פריפריאליים. מאות אלפי דירות בישראל נבנו לפני שנקבע תקן מחייב לממ"ד (1992), ולפיכך אינן כוללות מרחב מוגן תקני כלל. על פי הערכות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, נכון לסוף שנת 2024 בישראל ישנן כ-1.67 מיליון דירות שאינן ממוגנות מתוך כ-2.96 מיליון דירות. מציאות זו יוצרת פער מיגון חמור, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות שנאלצות לרוץ למקלטים ישנים, לעיתים לא תקינים, תוך שניות ספורות של התרעה.

הממ"ד משפיע גם על ערך הנכס – דירות עם ממ"ד נחשבות בטוחות יותר והביקוש להן גובר. מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת מבצע "עם כלביא", אופיינו בירי הולך וגובר של רקטות מדויקות ובמטחי טילים לעבר ישראל. עובדה זו הובילה לעלייה דרמטית בביקוש לממ"דים. תושבים רבים מבינים כעת שהיעדר ממ"ד אינו רק חיסרון תכנוני אלא סיכון חיים של ממש.

על רקע העלייה בביקוש לממ"דים והמחסור החמור במרחבים מוגנים, חשיבותן של חברות בנייה המתמחות בתכנון, ייצור והתקנת ממ"דים, הפכה קריטית לביטחון הלאומי ולתחושת הביטחון של האזרחים. חברות אלה נדרשות לעמוד בסטנדרטים מחמירים של פיקוד העורף, לשלב פתרונות הנדסיים מתקדמים ולעיתים קרובות להתמודד עם אתגרים בשטח כמו התקנת ממ"ד בדירות קיימות בבניינים צפופים. לקחנו לשיחה שתי חברות כאלה, כדי להבין כיצד מבצע עם כלביא ומלחמת חרבות ברזל השפיעו על הפעילות שלהן, מה האלטרנטיבות שהן מציעות כדי להתמודד עם המחסור בממ"דים, והקשיים הנובעים מבנייתם.

"אני מזהה עליות ביקושים של 500% בקלות לממ"דים בכל רחבי הארץ", אומר רן נאור, מנכ"ל חברת אורטק (ORTECH), "הפעילות שלנו מתאפיינת תמיד בעלייה מאוד מאוד גדולה בכל מבצע, לא רק עם כלביא אלא גם בעמוד ענן, עופרת יצוקה, צוק איתן, לא חסר מבצעים שהיו פה וכל מבצע כזה יש התעוררות. מטבע הדברים חרבות ברזל העלה את הכל כיתה כי בחרבות ברזל פתאום כל המדינה הייתה תחת אש. זה עלה לרמות הכי גבוהות בעצם כי פה בעצם גם האנשים היותר אדישים, ויש הרבה מאוד אדישים, כבר עשו גם הם צעד נוסף לעבר המיגון".

בן אבו: "רוב הפונים מצפון תל אביב ורמת גן – מי שיש לו כסף. מתקשרים אליי מנתיבות ודימונה גם, אבל התושבים מסכנים כי הם לא יכולים לעמוד בעלויות. הם רוצים ממ"דים לא פחות מתושבי תל אביב ורמת השרון, אבל כשם שומעים את המחיר הם יורדים מהעניין"

לדברי גדי בן אבו, הבעלים של חברת עופרים, חברה המתמחה בבניית ממ"ד "היו ביקושים גדולים מאוד ביחס לעשר השנים האחרונות. גם האנשים שפונים היום הם פי מאה יותר רציניים. אם פעם התקשרו מאה איש ואחד קנה, כי היו נבהלים כששמעו את המחיר, הפעם המחיר לא מעניין אותם. קודם כל מה שמעניין אותם שיהיה ממ"ד ושהוא יהיה חזק. ביום הראשון למלחמה מכרנו כמעט את כל המלאי שהיה לנו".

"כשתושבי נתיבות ודימונה שומעים את המחיר הם יורדים מזה"

"הביקושים היו בכל הארץ", אומר בן אבו, "הצפון מוגדר כאזור בעייתי, אבל גם במרכז יש הרבה שבאים. מעט מאוד באים מדרום תל אביב, רובם מצפון תל אביב ורמת גן – מי שיש לו כסף. מתקשרים אליי מנתיבות ודימונה גם, אבל התושבים מסכנים כי הם לא יכולים לעמוד בעלויות. הם רוצים ממ"דים לא פחות מתושבי תל אביב ורמת השרון, אבל כשם שומעים את המחיר הם יורדים מהעניין".

דברים ברוח דומה אומר נאור: "יש ביקוש אל האוכלוסיות שחיות בבתים שנבנו לפני 1992 ואין להם ממ"דים. בדרך כלל הם אוכלוסיות חלשות יותר מטבע הדברים. אתה יכול למצוא גם באזורים חזקים בתים כאלה. אבל, אבל ברור שרוב האזורים של המבנים הישנים יותר הם בפריפריות, וגם באזורים היותר ישנים של תל אביב, דרום תל אביב וכו'. מי שגר שם זה אוכלוסיות שלא פשוט להם להוציא את הכספים האלה. הרשויות לא נרתמו למנף פתרונות, כי אם היו עושים את זה, המצב היום היה נראה אחרת לגמרי מהרבה מאוד פרמטרים".

ואכן עלות של ממ"ד נעה בין 160-250 אלף שקלים, סכום לא מבוטל שאינו בהישג יד של כל משפחה. אולם במקום ממ"דים ישנן אלטרנטיבות אחרות למיגון, זולות יותר אך גם בטוחות הרבה פחות. אחת מהן היא המיגונית שעלותה עומדת על 50 אלף ש"ח אלא שאפילו פיקוד העורף מגדיר אותה כ"מרחב מוגן יביל שאינו תיקני". לטענת בן אבו "מיגונית היא מלכודת מוות, מאז השביעי לעשירי הבנו איזה אסון זה מיגוניות. אני החלטתי שאני לא בונה יותר מיגוניות. ראיתי מיגוניות שירו עליהם מבחוץ וחדרו הכדורים בפנים, אז אם הטיל ייפול 10-20 מטר מהבית שלך, כדאי שיהיה לך כבר ממ"ד עורפי שהוא הרבה יותר מוגן".

אפשרות נוספת היא הצבה של ממ"ד יביל בשטחי הבניין שאינו מתחבר לבניין עצמו, בעלות של כ-150 אלף שקל. נאור: "ממ"ד יביל זה מבנה מאוד מאוד כבד. הוא מגיע עם מוביל של טנקים ומנופים עצומים. אז לא בכל שכונה, לא בכל מקום אתה יכול לתמרן עם כלים כאלה כבדים ולהביא כזה"

אפשרות נוספת היא הצבה של ממ"ד יביל בשטחי הבניין שאינו מתחבר לבניין עצמו. עלות של ממ"ד מסוג זה נעה סביב 150 אלף שקל. לדברי נאור, "ממ"ד יביל זה מבנה מאוד מאוד כבד. הוא מגיע עם מוביל של טנקים ומנופים עצומים. אז לא בכל שכונה, לא בכל מקום אתה יכול לתמרן עם כלים כאלה כבדים ולהביא כזה". לכן, מציע נאור אלטרנטיבה נוספת שחברת אורטק מספקת, והיא מיגון דירות ובתים ללא תוספת ממ"ד אלא מיגון של חדר קיים בבית באמצעות התקנת פאנלים מחומרים מורכבים בחלל הפנימי של החדר והתקנת דלת וחלון ממוגנים תיקניים. שיפור המיגון מאפשר יצירת מרחב מוגן במבנים בהם לא קיים ממ"ד ולא ניתן להוסיף יחידת מיגון חיצונית. עלות שירות כזה נע בין 100-140 אלף שקלים.

"ממ"ד הוא הדבר הכי נכון והכי רצוי. חשוב שידעו את זה, צריך להגיד את זה, אבל בהינתן שלא ניתן לבנות ממ"ד או אז זה הפתרון הכי מומלץ", אומר נאור. "בבניין דירות, אם כל הבניין לא הולך להקים מגדל של ממד"ים,  שיפורי המיגון הם הפתרון כמעט היחיד שיש לאדם שרוצה להתמגן. נגיד שהוא בקומה רביעית ושאר השכנים לא מעניין אותם בכלל לבנות ממ"דים, דבר שקורה הרבה, הוא צריך ללכת לכיוון שיפורי המיגון. אין לו הרבה ברירות".