פרסום ראשון: רפורמה בארנונה - עיריות יוכלו לגבות תעריף גבוה גם במבני מגורים

אחד החוליים הידועים של שיטת הארנונה בישראל, הוא היותה תמריץ עבור הרשויות המקומיות לתכנן ולקדם כמה שיותר אזורי תעסוקה ומסחר, וכמה שפחות דירות מגורים. בעוד שהמס הנגבה עבור אזורי התעסוקה גבוה פי כמה מזה שנגבה עבור מגורים, הרי שכמות השירותים שצריכה הרשות לספק לאזורי התעסוקה נמוכה משמעותית. עובדי המשרדים אינם זקוקים לחינוך, רווחה, או מועדונים לגמלאי. כך הופכים אזורי המגורים, שדורשים שירותים מסוג זה אך משלמים מעט, לנטל על צוואר הרשות.

כך הפכה השיטה גם לאחד החסמים הגדולים בדרך להגדלת היצע הדירות בישראל, כאשר מנגד אזורים רבים אשר תוכננו בייעוד מסחר ותעסוקה ביוזמת הרשות המקומית, עומדים למעשה שוממים בשל היעדר ביקוש.

פתרון יצירתי לחסם גובש במשרדי האוצר והפנים, ומופיע בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בתחילת השבוע. במטרה לעודד רשויות להסב אזורי מסחר ותעסוקה לא ממומשים לשכונות מגורים, מציעה טיוטת החוק כי הרשויות המקומיות יוכלו להמשיך לגבות ארנונה גבוהה המאפיינת מסחר ותעסוקה, גם באזורים אשר תוכננו במקור בייעוד זה, אך הוסבו לאחר מכן למגורים.

על פי ההצעה, תקנות הארנונה יתוקנו כך, שלסיווגים הקיימים לצרכי ארנונה ברשויות המקומיות יתווסף סיווג חדש: "מבנה מגורים בעירוב שימושים". סיווג זה יתייחס ל"מבנה שהתוכנית להקמתו אושרה לאחר כניסת התקנות מכח סעיף זה לתוקף, כשמעל 80% משטחו הוא בייעוד מגורים, והיה כלול בעבר בתוכנית שאושרה עד ליום 31.12.24, ושמרבית השטחים הסחירים בתכנית הם בייעוד תעסוקה או מסחר".

"צפוי לתרום לייעול השימוש בקרקע העירונית" 

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "התיקון נועד להתמודד עם בעיה במסגרתה קיימים מתחמי תעסוקה ישנים רבים, לצד שטחי תעסוקה מתוכננים ובלתי ממומשים. מצב זה מוביל לניצול בלתי יעיל של משאב הקרקע העירונית, ליצירת עודף תכנוני שאינו מתממש בפועל, ולחסימה של פוטנציאל משמעותי לפיתוח ולהגדלת היצע יחידות הדיור בלב אזורי הביקוש".

עוד נכתב כי "קביעת תעריף ארנונה לסוג זה של מבנים נועדה לאפשר כדאיות כלכלית לרשויות המקומיות בקידום הסבות של מתחמי תעסוקה למגורים, ולהסיר את החסם המשמעותי שנוצר בשל הפער המשמעותי בין הכנסות מארנונת תעסוקה להכנסות מארנונת מגורים. באמצעות קביעת טווח תעריפים מזערי ומרבי, תוכל כל רשות לקבוע את שיעור הארנונה המתאים לה בהתאם למאפייניה הכלכליים, ולשמור על יציבות תקציבית תוך עידוד פיתוח עירוני מאוזן.

"המהלך צפוי לתרום באופן ישיר לייעול השימוש בקרקע העירונית באמצעות חידוש מתחמי תעסוקה ישנים, הסבת שטחים ריקים ומתוכננים שאינם ממומשים, והגדלה משמעותית של היצע יחידות הדיור בלב אזורי הביקוש. בכך תסייע ההחלטה לחיזוק הרשויות המקומיות, לשיפור איכות החיים במרחב העירוני ולהשגת היעד המרכזי של הממשלה בדבר הגדלת היצע המגורים, במיוחד בלב אזורי הביקוש".