"עלות הנזק בדה וינצ'י מעל חצי מיליארד ש"ח. יש לבחון השימוש בקירות מסך"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, מתריע מפני הנזק החריג בעלותו שנגרם לבנייני משרדים ומגדלים בהם נעשה שימוש בקירות מסך, ואומר כי מדובר באתגר שלא היה מוכר בעבר: "בפרויקטים כמו מגדל דה וינצ'י בתל אביב וז'בוטינסקי 16 ברמת גן נדרשת החלפה מלאה של קירות המסך, כולל פתיחת ריצוף. רק בדה וינצ'י מדובר בנזק שצפוי לעבור את חצי מיליארד השקלים". לדבריו, "אנחנו צריכים לחשוב קדימה על סוגיית קירות המסך, כי אני לא חושב שאנחנו לפני תקופת שלום וזה עלול לקרות שוב".

הדברים נאמרו בפאנל "לצאת מההריסות", ביומה השני של ועידת מרכז הנדל"ן שנערכה השבוע באילת, שעסק באתגרי השיקום והבנייה מחדש בעקבות נזקי המלחמה - ובצורך להאיץ את הליכי ההתחדשות העירונית בישראל. את הפאנל הנחה יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף ברובי קפיטל, והשתתפו בו ראש עיריית בית שמש שמואל גרינברג, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים אמיר דהן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יורי גמרמן, מנכ"ל קרסו דן פרנס, מנכ"ל אביב מליסרון צחי דידי ועו"ד קרן כהן בלחרסקי.

עוד לדברי דהן, "האתגרים מאז 7 באוקטובר היו עצומים - מהנזק הישיר ועד הנזק העקיף. עד היום הקרן שילמה קרוב ל-37 מיליארד שקל כפיצויים, ואנחנו צפויים לשלם עוד כ-10 מיליארד שקל". לדבריו, המתחמים הראשונים שהמדינה תפעל לקידום שיקומם במסגרת חוק שיקום אתרי הרס יהיו ברמת גן, ערד ודימונה: "תוך 60 יום יפורסמו המתחמים הראשונים ויזמים יוכלו להתחיל לעבוד".

המנחה יעקב ניצן אמר כי "המלחמה הכניסה את כולנו, מדינה, יזמים, רשויות וגופי מימון, למציאות אחרת. מציאות שבה מבינים שאי אפשר להתקדם לבד. זה לא עוד שיח של מה ‘הם’ צריכים לעשות, אלא מה כל אחד מאיתנו מוכן לעשות כדי לשנות את המציאות. בסוף, כשעובדים יחד, גם מתוך עולמות שונים ולעיתים הפוכים, זה ניכר בשטח".

יורי גמרמן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אמר כי הרשות כבר החלה לפעול בשטח מיד לאחר אישור חוק השיקום. "למחרת האירועים כבר היו צוותי תכנון בשטח, וכבר כיום אנחנו מקדמים שלושה אתרים ראשונים. זו עבודה משותפת של מינהל התכנון , רשות המסים, השמאי הממשלתי והרשות להתחדשות עירונית". לדבריו, בתוך שלושה שבועות צפויה הרשות לפרסם קול קורא לרשויות מקומיות במטרה להרחיב את מעגל הרשויות שיקדמו פרויקטי שיקום והתחדשות. "יצאנו גם למסלול ירוק מול מינהל התכנון כדי לפשט את הליכי התכנון, והמטרה היא לאשר תוכניות בתוך שנה וחצי".

גמרמן הוסיף כי הרשות פועלת לפשט גם חסמים מקצועיים ורגולטוריים, ובהם תקן 15 וטבלאות האיזון. "אנחנו מנסים לפרק כל חסם ולפשט אותו. לא מעט יזמים מגיעים אלינו כדי לקבל סיוע מול הרשויות, ואנחנו שם כדי לעזור". בהתייחס למשך הזמן של פרויקטי התחדשות עירונית אמר גמרמן: "אין שום סיבה שפרויקטים יימשכו 12 שנה. גם בכלים הקיימים היום אפשר להגיע לתהליך של שמונה שנים מהייזום ועד המפתח". עוד הציג את חזונו לענף: "אני מאמין שבעוד כמה שנים מעל 60% מהיתרי הבנייה בישראל יהיו בהתחדשות עירונית".

דן פרנס בפאנל ועידת הנדל"ן (נאו מדיה)

ראש עיריית בית שמש, שמואל גרינברג, תיאר את המציאות המורכבת בעיר בעקבות פגיעת הטיל האחרונה, שבה נהרגו תשעה בני אדם ונגרם נזק כבד לעשרות מבנים. "פינינו כ-800 תושבים בשלב הראשון, ויש כ-20 בניינים שצריך להרוס לחלוטין". לדבריו, המחסור בדירות להשכרה בעיר מקשה מאוד על מציאת פתרונות דיור חלופיים לתושבים שפונו. "הבעיה מתחילה כשאני מגיע לבתים של קשישים בקומה רביעית בלי מעלית, ומבקש מהם לרדת למקלט בזמן אזעקה - זה פשוט לא רלוונטי עבורם", אמר גרינברג. "אנחנו חייבים להקים בניינים חדשים עם ממ"דים כמה שיותר מהר. זו בשורה לעם ישראל".

לדבריו, בעיר מקודמות כיום כ-15 אלף דירות בשלבים שונים של התחדשות עירונית , אך קיים מחסור בכוח אדם באגפי התכנון וההנדסה. "כשיזם עובד יחד עם העירייה ומתחשב גם בצורכי ציבור, חינוך ומסחר - התהליך הופך יעיל יותר". גרינברג התייחס גם לקושי במתחמים שנפגעו מטילים: "ברגע שמכריזים על מתחם כמיועד להתחדשות עירונית אי אפשר לתת היתר לשיפוץ מהיר. ומה אתה אומר לאדם שנהרגו לו הילדים? שהוא צריך להמתין עוד שנים עד שיחזור לבית שלו?".

"האחריות לקיצור לוחות הזמנים היא גם על היזמים" 

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, סיפר כי החברה נבחרה לקדם מתחם התחדשות עירונית באזור שנפגע ברמת גן ימים ספורים לפני הפגיעה. "האירוע האיץ מאוד את תהליך החתימות, ותוך זמן קצר הגענו ל-85% הסכמות". עם זאת, לדבריו, גם החקיקה החדשה אינה מספיקה. "ההליכים הסטטוטוריים עדיין ארוכים מדי. כל תחום התכנון והבנייה בישראל חייב להפסיק להיות חסם". פרנס קרא גם לאפשר רישוי עצמי לבניינים שנפגעו כדי לזרז את השיקום. "מתחמים שנפגעו במלחמה הקודמת כבר היו משוקמים אם היינו פועלים מהר יותר".

פרנס גם התייחס לרפורמת הרישוי העצמי וטען: "אם אנחנו כיזמים לא נשתמש ברישוי עצמי, אין לנו זכות להתלונן על בירוקרטיה. האחריות לקיצור לוחות הזמנים היא גם עלינו. רישוי עצמי הוא הזדמנות לקחת יותר אחריות, להאיץ תהליכים ולקדם פרויקטים בצורה יעילה יותר לטובת הענף והלקוחות".

צחי דידי, מנכ"ל אביב מליסרון, מתח ביקורת חריפה על הבירוקרטיה בענף. "הסרבול ומשך הזמן בלתי נתפסים. בשנים האחרונות חווינו עליית ריבית ושלושה סבבי לחימה, וזה כנראה לא הסוף". לדבריו, "43% מהאוכלוסייה בישראל עדיין ללא מיגון, ולא ייתכן שאין לוחות זמנים מחייבים מצד המדינה". דידי הוסיף כי עליית מחירי הבנייה ושכר הדירה מכבידה מאוד על היזמים. "אנחנו משלמים את שכר הדירה לדיירים שמתפנים מהבתים, וההתייקרויות פוגעות ישירות בכדאיות הפרויקטים".

עו"ד קרן כהן בלחרסקי אמרה כי המציאות החדשה מחייבת שינוי תפיסתי ביחס להתחדשות עירונית. "מדובר בשכבת הגנה בסיסית שכל אזרח במדינת ישראל זכאי לה". לדבריה, במקרים רבים פרויקטים שכבר קודמו במשך שנים הופכים ללא כלכליים בעקבות המלחמה וההתייקרויות. "אני מייצגת בניינים שנפגעו במלחמה, ובאחד המקרים בעלי הדירות כבר פונו מהבניין אחרי החלטת ועדה, אבל עכשיו היזם מבקש לפתוח מחדש את ההסכם כי הפרויקט כבר לא כדאי כלכלית", סיפרה. "אם לא היה מדובר בפרויקט התחדשות עירונית , המדינה הייתה צריכה לממן מכיסה את הבנייה מחדש של אותם בניינים".