"נפל האסימון אצל מקבלי ההחלטות": כך ניצחו תושבי הצפון במאבק על המיגון 

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

לאחר עשורים של "סבבים" וקרוב לשלוש שנות לחימה אינטנסיבית, רק לפני כ-3 שבועות אישרה ממשלת ישראל תוכנית רחבה להאצת המיגון והגדלת סבסוד למיזמי התחדשות עירונית ביישובי קו העימות הצפוני בעלות של 6.6 מיליארד שקלים. זאת לאחר שנים שבהם יושמה תוכנית "מגן הצפון" של משרד הביטחון באופן חלקי, תוך התמקדות ביישובים צמודי גדר בלבד. הלחץ הגובר מצד התושבים והתעצמות הלחימה בגבול הצפוני לאורך השבועות האחרונים הביאו לבסוף לתפנית בקרב מקבלי ההחלטות ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחליט לקדם את המהלך.

אלא שלדברי יורם אבן צור, יועץ תקשורת שהיה פעיל במאבק של תושבי קו העימות הצפוני, עד החודש שעבר המהלך בכלל לא היה מתוכנן. "במנהלת תקומה היו מופתעים. הם לא חשבו שזה יקרה וכבר הודיעו לי שאין תקציב". אבן צור, תושב קיבוץ עמיר בגליל העליון, נאבק יחד עם בכירי התנועה הקיבוצית  - מזכ"ל התנועה ליאור שמחה ויותם דביר מנהל קשרי הממשל - עבור תושבי שמונת קיבוצי הגליל העליון - כפר סאלד, שדה נחמיה, עמיר, שמיר, כפר בלום, נאות מרדכי, להבות הבשן וגונן, המרוחקים 5-9 ק"מ מגבול לבנון. מטרת המאבק היתה לסייע לתושבים לקבל סבסוד מלא המדינה למיגון ביתם.

"כל יישוב פה זה מוצב לאורך הגבול", הוא מסביר. "כמוצבים, יש להתייחס אליהם כמו כל מרכיב בתפיסת הביטחון, כמו מטוסים וטנקים. אנחנו חייבים להיות מאוגדים בתקציב משרד הביטחון. זה כמו למגן מוצב צה"לי". בחודשים האחרונים הוא נאם בוועדות הנגב והגליל, והגיע לדיוני ועדת ביקורת המדינה, ועדת הכספים ודיונים נוספים. "הוועדות הן המקום בו ניתן להציג את המציאות בשטח", הוא מסביר. דיברנו שם עם נציגים רלוונטיים ממערכת הביטחון, מהאוצר, מצה"ל ומהממשלה. הזדהו איתנו שם".

פיצול בין יישובי קו העימות

התוכנית למיגון יישובי הצפון החלה עוד הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל. תוכנית "מגן הצפון", שעסקה במוכנות תושבי קו העימות למצבי חירום אושרה כבר בשנת 2018 בקבינט ובוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת התוכנית המדינה סייעה במימון של מיגון היישובים צמודי הגדר בלבד. אלא שהתוכנית הזו לא עוגנה במקור תקציבי ולבסוף כמעט שלא יושמה, כאשר רק אחרי ה-7 באוקטובר החלו הגלגלים לנוע.

יורם אבן צור, תושב קו העימות ופעיל: "במנהלת תקומה כבר אמרו לי שזה לא יקרה והיו מופתעים. ההחלטה על הקו המדומיין של 5 ק"מ נקבעה על בסיס איום הפלישה שממשלות נתניהו לא הסכימו לטפל בו. התייחסו אלינו כמו לתושבי רמת גן. בראי ההיסטוריה העניין הזה ייבדק וייחקר". 

בדצמבר 2024, חתמו משרד הביטחון, משרד האוצר ופיקוד העורף על הסכם להאצת פרויקט מגן הצפון, ובמסגרתו הוחלט על הקמת 10,000 ממ"דים כדי לשפר את המיגון ביישובים הנמצאים בטווח של 0–5 ק"מ מגבול לבנון, באמצעות מודל של "מימוש עצמי". בכך למעשה פוצלו יישובי קו העימות, שהיסטורית הוגדרו ככאלה המצויים בטווח של 0-9 ק"מ מגבול לבנון, לשני מקטעים - עד 5 ק"מ ו-5 עד 9 ק"מ - והשאירו תושבים רבים ללא פתרון.

"ההחלטה על הקו המדומיין של 5 ק"מ נקבעה על בסיס איום הפלישה שממשלות נתניהו לא הסכימו לטפל בו. התייחסו אלינו כמו לתושבי רמת גן", מסביר אבן צור בתסכול. "בראי ההיסטוריה העניין הזה ייבדק וייחקר".

ראש עיריית מעלות-תרשיחא מוטי בן דוד (דוברות עיריית מעלות תרשיחא)

ניהלתם מאבק ארוך. תקופה ארוכה שלא ראיתם תוצאות. מה השתנה לדעתך?
"נפל אסימון אצל מקבלי ההחלטות שאי אפשר ליצור איפה ואיפה בתוך קו של 9 ק"מ. זה מובלעת. הלחץ הפוליטי מתוך הוועדות ושל ראשי ראשויות השפיע על נתניהו. אני לא איש פוליטי. אבל אני חושב שזה היה סמוטריץ' ראש בראש עם ביבי. היה רצון של משרד ראש הממשלה להשלים את התהליך בגלל הלחצים. היתה הבנה שאי אפשר להשאיר פה תושבים לא מוגנים. הוא לא נהג להתערב בהחלטות של סמוטריץ' עד עכשיו. לראשונה ראש הממשלה התערב באופן נחרץ בנושא הזה".

"שוכבים על הרצפה"

קיבוצי הגליל העליון לא היו היחידים בצפון שספגו אש כבדה בשנתיים האחרון. קריית שמונה, נהריה ומעלות-תרשיחא היו הערים הגדולות שספגו אש ללא הפסקה, כאשר השתיים האחרונות ממוקמות בטווח של 5 עד 9 ק"מ, שעד כה לא תוקצב. ראש עיריית מעלות, מוטי בן דוד, משתף כי "היו אירועים של כ-30-50 יירוטים מעל העיר. היינו חוד החנית. בשלב מסוים, אתה רואה שאנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד בתים פרטיים שאין להם מקלוט. אנשים פחדו, ואתה לא יודע איך להתמודד עם זה".

מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות-תרשיחא: "היו אירועים של כ-30-50 יירוטים מעל העיר. היינו חוד החנית. בשלב מסוים, אתה רואה שאנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד בתים פרטיים שאין להם מקלוט. אנשים פחדו, ואתה לא יודע איך להתמודד עם זה. בחודש האחרון נפגשתי פעמיים עם ראש הממשלה, זו היתה מלחמה עם שותפים נוספים ואני שמח שהצלחנו".

בן דוד פרגן לשותפיו למאבק והסביר כי כל המהלכים נעשו בשיתוף פעולה עם חבריו ועם פורום קו העימות. "מהתחלה דיברנו לא על 0-2 ק"מ אלא על  0-9 ק"מ. זו היתה המלחמה שלי עם עוד כמה שותפים ואני שמח שהצלחנו. דיברנו בדרך עם כל הגורמים בממשלה. בחודש האחרון נפגשתי פעמיים עם ראש הממשלה, והדעה הזו היתה נחרצת, ברורה וחדה. גם ישראל מלאכי, מנכ"ל משרד האוצר, היה פה בביקור ושמתי על השולחן את כל הדברים".

מהן בעיות המיגון שהתושבים בעיר מתמודדים איתן?
"מרבית הבעיות הן בתרשיחא. גם במעלות יש בתים שנבנו לפני החיוב של הממ"דים ורבים מהם בעייתיים. בנוסף, יש גם הרבה מבנים משותפים פרטיים שיש בהם מקלט אבל הלכה למעשה הוא לא תקין, לא ניתן להשתמש בו, ויש שם בעיות תשתית קשות. מבנים שלא עומדים בתקן רעידות אדמה. יכול להיות שהנושא הזה מביא פתרון משמעותי גם להם. האחריות של התושבים להגיש את הבקשות ולעשות את מה שצריך מול הוועדה ולקבל את הכסף חזרה. אנחנו נלחמנו רק בשביל התושבים שאין להם מיגון. לבי איתם".

יורם אבן צור (רותם גולן )

מה לגבי מוסדות החינוך?
"יש פה גם נושא של ממ"מים (מרחב מוגן מוסדי) בבתי הספר של פיקוד העורף. מה שקורה בפועל היום בבתי הספר זה שיש מקלט אחד לכל בית ספר. במקום כמו שלנו, כשאין לך זמן התרעה, יש לך בעיה עם ההגעה מהכיתה למקלט. מה שעושים בפועל שוכבים על הרצפה. אז כעת פיקוד העורף בונים ממ"דים בכל מסדרון. עכשיו לילדים יש לאן להגיע בזמן במלחמה".

איך אתם יכולים עכשיו לוודא שהתושבים יזכו למיגון, אחרי מה שקרה במגן הצפון ב-2018?
"אז לא היתה מנהלת, ולא היה מי שניהל את האירוע. היום יש את אביעד פרידמן (מנכ"ל תקומה, א"ס), בדיוק דיברתי איתו לפני כמה ימים כדי לתאם פגישה ולראות איך מתקדמים. אני דוחף ליישם את הנושא הזה. הוא נענה בחיוב, ואנחנו אמורים להסדיר בקרוב את הנושאים הטכניים כדי שתושב יוכל להגיש בקשה למקלוט".

"ללא קשר למיגון, קיבלנו תקציב של כרבע מיליארד שקלים, בהם נקים פה מנהלת התחדשות עירונית . אנחנו בקשר עם בצלאל לפתיחת שלוחה בעיר, תל חי תוכל לפתוח פה שלוחה. יש לנו את קריית החינוך שהיא 80 דונם שתוכל להכיל את האירוע הזה. כבר עכשיו אאורה בונים פה 2,600 יחידות דיור. אנחנו רוצים להכפיל פה את כמות האוכלוסייה".