בעלי מניות דרשו עד 37 מיליון שקל: התביעה נגד עמוס לוזון נדחתה על הסף

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב סילקה בשבוע שעבר על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף של עשרות מיליוני שקלים נגד עמוס לוזון, חברת ע. לוזון מקבוצת לוזון, דירקטורים בחברה, בעלי שליטה ובכירים בטריא וחברת הערכת השווי סי-ווליו. הבקשה הוגשה על רקע עסקת המיזוג עם טריא ובמרכזה טענה כי שוויה של טריא הוערך ביתר לקראת העסקה.

השופטת מיכל רוזן עוזר קבעה כי גם בהנחה שטענות המבקשות נכונות, הנזק הנטען כתוצאה מהערכת שווי מופרזת הוא בראש ובראשונה נזק של החברה, ולא נזק אישי וישיר של בעלי המניות. לכן, ככל שקיימת עילת תביעה, הדרך המתאימה לבררה היא באמצעות תביעה נגזרת ולא תובענה ייצוגית.

להחלטה של ביהמ"ש המחוזי 

במרכז המחלוקת עומד הסכם מיזוג שנחתם ב-2022 בין חברת ע. לוזון נדל"ן ופיננסים, כיום טריא ישראל, לבין טריא פי2פי, המפעילה פלטפורמה לתיווך אשראי. במסגרת העסקה בוצעה החלפת מניות, שבמסגרתה הוקצו מניות לוזון לבעלי המניות בטריא.

אחד התנאים המתלים להשלמת המיזוג היה קבלת הערכת שווי חיצונית שלפיה שוויה של טריא עומד על 300 מיליון שקל לפחות. חברת סי-ווליו, שביצעה את הערכת השווי, העריכה את טריא בשווי של 397 מיליון שקל נכון לסוף 2020, ובהמשך בשווי של 323 מיליון שקל נכון לסוף 2021. העסקה אושרה באסיפת בעלי המניות של לוזון במאי 2022.

המחוזי בתל אביב סילק על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עמוס לוזון ואחרים בפרשת מיזוג טריא , וקבע כי גם אם הטענות להערכת שווי מופרזת יוכחו, הנזק הוא של החברה ולא של בעלי מניותיה באופן אישי. השופטת מיכל רוזן עוזר הבהירה כי המסלול המתאים הוא תביעה נגזרת: "נזק זה הוא בראש ובראשונה נזקה של החברה, שהיא הצד להסכם המיזוג"

את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הגישו ולטר טים, שבבעלות טליה ולטר, וחברת ישראל קלר - ייעוץ לביסוס ושירותים הנדסיים, שהחזיקו במניות לוזון. המבקשות טענו כי הערכת השווי של טריא הייתה שגויה, מופרזת ורשלנית באופן קיצוני. על בסיס חוות דעת של המומחה מטעמן, גלעד מנו, הן טענו כי שוויה האמיתי של טריא ערב המיזוג נע בין 128.5 מיליון שקל ל-162.7 מיליון שקל בלבד, לעומת רף של 300 מיליון שקל שנקבע כתנאי מתלה לעסקה.

עוד טענו המבקשות כי טריא הסתירה מהציבור וממעריך השווי כי חלק ניכר מהכנסותיה, בהיקף של לפחות 51.2 מיליון שקל, נבע מעמלות שנגבו מראש מקבוצות רכישה והיו מותנות ובנות השבה, וכי נתון זה נחשף רק בדיווח כספי ממאי 2023. בנוסף נטען כי הוצג תיק אשראי מצטבר ולא פעיל וכי שינויי האינפלציה והריבית לא הובאו בחשבון. המבקשות העריכו את הנזק שנגרם לטענתן לבעלי המניות מקרב הציבור ב-30.5 עד 37 מיליון שקל.

מנגד, עמוס לוזון ודירקטורים בחברה, שיוצגו על ידי עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון ממשרד קוסטליץ ושות', וכן בעלי המניות בטריא וחברת הערכת השווי סי-ווליו, ביקשו לסלק את הבקשה על הסף. טענתם המרכזית הייתה כי גם אם כל טענות המבקשות יתקבלו כנכונות, רכישת נכס במחיר מופרז גורמת נזק ישיר לחברה עצמה, בעוד שהפגיעה בבעלי מניותיה מתבטאת באופן עקיף בירידת שווי החזקותיהם. לפיכך, לטענתם, ההליך המתאים הוא תביעה נגזרת בשם החברה.

עוד נטען כי עילות התביעה מכוח חוק ניירות ערך נועדו למקרים שבהם משקיע ביצע עסקת רכישה או מכירה של ניירות ערך בעקבות דיווח מטעה, בעוד שהמבקשות החזיקו במניותיהן ברציפות ולא ביצעו עסקה בתקופה הרלוונטית.

עו"ד ירון קוסטליץ (יח"צ)

השופטת רוזן עוזר קיבלה את הטענה שלפיה הנזק המתואר בבקשה הוא נזקה של החברה והורתה על סילוק בקשת האישור על הסף. "בחינת בקשת האישור מעלה שהנזק הנטען על ידי מבקשות האישור, נובע מנזקיה של החברה. זאת, כבר מהטעם שהוא חושב כפועל יוצא משוויה... נזק זה הוא בראש ובראשונה נזקה של החברה, שהיא הצד להסכם המיזוג", כתבה.

בית המשפט הוסיף כי ככל שתוגש תביעה נגזרת והחברה תקבל פיצוי, הדבר עשוי לתקן גם את הנזק העקיף לבעלי המניות: "בענייננו, ככל שתנוהל תביעה נגזרת שבה תוכחנה הטענות הנטענות בבקשת האישור והחברה תזכה בפיצויים, יוטב גם נזקם העקיף של בעלי המניות."

השופטת דחתה גם את הניסיון לבסס עילת תביעה אישית על הוראות חוק ניירות ערך. "מלשון הסעיף עולה שבבסיס עילת התביעה מצויה עסקה של מכירת או רכישת ניירות ערך שבעטיה נגרם הנזק... מכאן שעל מנת שתקום עילה מכוח סעיף 31 או 38 לחוק ניירות ערך, נדרש ביצועה של 'עסקה'."

בהמשך ציינה: "מבקשות האישור הצהירו כי הן היו בעלות מניות בחברת לוזון בכל המועדים הרלוונטיים לבקשת האישור והמשיכו להחזיק במניותיהן... מכאן, שגם אם אניח את כלל טענותיהן של מבקשות האישור... הרי שלא קמה להן עילת תביעה אישית מכוח סעיפים 31 ו-38 לחוק ניירות ערך."

המבקשות ביקשו לעדכן את בקשתן בעקבות התפתחויות מאוחרות יותר, ובהן דיווחים של החברה מ-2024, שבהם אימצה את עמדת רשות ניירות ערך ותיקנה את דוחותיה הכספיים תוך אזהרה מפני שחיקת ההון העצמי. גם בכך לא מצאה השופטת עילה לשנות את מסקנתה. "שני היבטיו של התיקון המבוקש אינם משליכים על טעמיי לקביעה לפיה דין בקשת האישור סילוק על הסף... גם אם אניח את נכונותן של מלוא העובדות הנטענות בבקשת האישור המתוקנת, לא תשתנה מסקנתי לעניין סילוקה של התביעה על הסף."

בית המשפט הורה על מחיקת התובענה הייצוגית. מאחר שהנתבעים טרם הגישו כתבי תשובה לגופה של בקשת האישור, לא נפסקו הוצאות משפט לחובת המבקשות.

את בעלי המניות בטריא ייצגו עורכי הדין ברק טל, חניטל בלינסון-נבון, אורנה ששון ואסף ברגמן ממשרד ארנון, תדמור-לוי. את סי-ווליו ייצגו עורכי הדין מרב ברוך ובן בלוך ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן ושות'.