"הראיתי לפקיד את תמונת הנכד שלי - 'כשהוא יהיה ראש העיר תתחילו לבנות את השכונה'"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן , והפעם מתארח חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. הוא מספר לנמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן , איך כמעט שבע שנים בתפקיד ראש עיריית רעננה הספיקו לו כדי להוביל את העיר למהלכים מרחיקי לכת בתחום ההתחדשות העירונית, התחבורה והתכנון – אך גם לצבור לא מעט תסכול מהיחסים עם השלטון המרכזי. בריאיון הוא מצייר חזון ברור לעירו, תוך שהוא לא מהסס לבקר את הפקידות הבכירה ואת מוסדות התכנון הארציים.

לצפייה: 

להאזנה: 

לטענת ברוידא, אחד ההישגים הגדולים של כהונתו הוא המעבר החד להתחדשות עירונית מסוג פינוי-בינוי: "קיבלתי החלטה גורפת – אנחנו לוקחים את הישן, מוחקים את פני האדמה ובונים חדש. השבוע העברנו פרויקט אחרון בוועדה, הורדתי את כל בנייני הרכבת - אין יותר כאלה ברעננה.בן אדם שנכנס לבית חדש מקבל ממ"ד, חניה תת-קרקעית והגנה מפני רעידות אדמה". במישור החברתי, הוא מדגיש את החשיבות בשמירה על מרקם אוכלוסייה מגוון: "החלטתי שכל פרויקט חייב לכלול שליש דירות של 3 חדרים – ככה זוגות צעירים יכולים להתחיל את החיים בעיר". 

החזון של ברוידא לא פוסח גם על מרכז העיר, ובעיקר על רחוב אחוזה הוותיק בן ה-103: "אנחנו נהרוס את המרכזים הישנים ונבנה מבנים חדשים, עם אפשרות לעלות עד 14 קומות – אבל בלי מגדלים. אני לא אוהב מבנה של 4 קומות פתאום עם מגדל של 30 קומות, זה לא רציונלי. אני לא אוהב מגדלים, ולא יהיו מגדלים ברעננה. אני רוצה לשמור על הצביון". ההבנה הכלכלית מאחורי התכנון לא נשארת ברקע. ברוידא מצביע על האתגר שבהתחדשות עירונית באזורי מסחר: "יזם לא יתמודד עם מסחר, זה לא כלכלי לו, אז שינינו את התב"ע כדי לאפשר לו לבנות יותר ולשמור על איזון".

לאורך השיחה בולטת העמדה הביקורתית של ברוידא כלפי מוסדות התכנון הארציים. אחת הזירות הרגישות והנפיצות ביותר מבחינת יחסי רעננה עם מוסדות התכנון הארציים היא תוכנית הבנייה במתחם כפר בתיה, שם מתוכננות מאות יחידות דיור על קרקע חקלאית שבבעלות רשת החינוך הדתית "עמית". ברוידא טוען שהעירייה סיכמה על כמות צנועה וסבירה של יחידות, אך הוועדה המחוזית הגדילה את ההיקף בצורה דרמטית – מהלך שעלול, לדבריו, להטיל עומס בלתי נסבל על העיר. "אם אני יושב עם רשת עמית ומגיע איתם להסכם של 1,250 יחידות דיור, ויום אחד הם הולכים לוועדה המחוזית וחוזרים עם 2,400 – זה משהו שהוא לא ריאלי. אין תשתיות, לא חשמל, לא מים, לא כבישים. איפה אתה הולך לשים את זה? אתה רוצה שיגידו בעתיד ש'חיים ברוידא הרס את העיר'? זה לא יקום ולא יהיה".

ברוידא לא חוסך בביקורת כלפי התנהלות הוועדות: "הפקידים שיושבים בוועדות עושים וי על הנייר, אבל לא מבינים את השטח. זה מנגנון מנופח ובירוקרטי בצורה קיצונית – אי אפשר לעבוד ככה. אני אומר את זה באופן הכי בוטה: רעננה לא תקרוס בגלל חזירות תכנונית של פקידים שמנותקים מהשטח". עוד הוא מציין כי העירייה אינה זוכה להכנסות ממסים על השכונה המתוכננת, שכן מדובר בקרקע השייכת למוסד ציבורי: "אפילו השבחה אין שם. אני לא מקבל כלום. והם עוד רוצים להכפיל את הצפיפות? זה פשוט הזוי. אם רשת עמית רוצות להתעשר – לא על גב תושבי רעננה". 

על אף הביקורת, ברוידא מביע תמיכה בפרויקט המטרו ואף הסכים להשתתף במימונו בסך 240 מיליון שקל. אך גם כאן הבירוקרטיה מהווה מכשול: "אם אני משלם – תנו לי לפחות להשפיע. ביקשתי שתי תחנות באחוזה – לא קיבלתי. תחנה ליד לוינשטיין? לא אישרו. מי שמכיר את העיר צריך להחליט איפה לשים תחנות". לצד זאת, רעננה מתכוננת ליום שאחרי הרכב הפרטי: "בעוד 15 שנה לא ניסע במכוניות. הכול יהיה אוטונומי. היום כבר הכפלנו את קווי האוטובוסים".

ההסתמכות על ארנונה ממגורים אינה מספקת לרעננה. לדברי ברוידא, המטרה היא לחזק את הנדל"ן המניב והעסקי בעיר: "יחידת דיור ברעננה היא יחידת הפסד. אני מנסה להעצים את המסחר וההייטק. בכל רחוב אני משלב גם שטחי תעסוקה". הוא גם מביע תקווה להוציא לפועל פרויקט מגורים לסטודנטים באזור התעשייה: "רוצה לתת לצעירים אפשרות לגור פה בדירות סטודיו, קרוב למקום העבודה. אבל הכול תקוע בוועדה המחוזית".

כשנשאל על איך תיראה העיר בעוד עשור, ברוידא לא מהסס: "רעננה תהיה עיר חדשה. לא יהיו יותר בנייני רכבת. יהיו מבנים של 8–9 קומות עם תשתיות חדשות, חניות תת-קרקעיות ותאורה מודרנית". ולסיום, מסר ברור שלו לשלטון המרכזי: "אנחנו לא צריכים בייביסיטר. תנו לנו סמכויות, תפסיקו להפריע. בתקופת הקורונה הוכחנו שאנחנו יודעים לנהל".