"בת ים סבלה מההרס הגדול בארץ – אם אין חוק אחרי 92 יום - נכשלנו"

בכנס פסגת ההתחדשות העירונית 2025 של מרכז הנדל"ן שמתקיים היום (ד') בתל אביב, התקיים פאנל בנושא השיקום של נזקי מבצע "עם כלביא", שבו לקחו חלק נציגי ממשלה, ראשי ערים ויזמים, והנחה עו"ד זיו כספי, שותף מייסד, גינדי כספי ושות'. המשתתפים הציגו גישות שונות לשיקום המתחמים שנפגעו ולמימוש ההתחדשות העירונית, אך כולם הסכימו על דבר אחד: יש צורך בהליך מהיר, מוסדר ויעיל שיחזיר את התושבים לבתיהם וימנע סחבת שתגרור את הענף כולו לקיפאון.

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הסבירה כי התזכיר נועד להעניק מענה משפטי ותכנוני למציאות החדשה: "אין היגיון בשנת 2025 לכונן מבנים כפי שהיו, אלא בדרך של התחדשות עירונית . המטרה היא להתאים למדיניות הציפוף תוך שמירה על זכויות הדיירים. המנגנון המרכזי הוא בייאאוט – קניית הזכויות החוצה, בסכום גבוה משווי דירה. כך למשל מבוגרים שלא רוצים להיכנס לפרויקט יוכלו למכור. אנחנו אופטימיים לגבי שיתוף הפעולה, וזה יסיר חלק משמעותי מההתנגדויות". 

ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, התריע כי הזמן פועל לרעת התושבים: "מטריד אותנו מתי האנשים יחזרו הביתה. אם לא יהיה שיתוף פעולה הדוק בין הרשות לממשלה – זה ייקח זמן רב. בת ים סבלה את ההרס הגדול ביותר בארץ, ויש עוד 15 בניינים שצריך להרוס. אם עברו 92 ימים מאז הפגיעה ואין חוק שעבר – נכשלנו כולנו". לדבריו, האחריות חייבת להישאר בידי הרשויות: "המדינה תממן 150 מיליון שקל לסבסוד רווח יזמי – אירוע חסר תקדים. אבל אנחנו נוביל את התכנון, כדי שהכסף יחזור לתושבים". 

הפאנל בפסגת ההתחדשות (נאו מדיה)

גם ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית הדגישו את הצורך במבט רחב. גורי נדלר, מנהל אגף בכיר לתכנון ברשות, ציין כי "הטילים פגעו גם באזורים שכבר תוכננו, לפחות בשלושה מקרים – רמת גן, בת ים ורחובות. אי אפשר להסתפק בבניין אחד או שניים. התזכיר לחוק עושה איזון ומכניס גם בניינים שלא נפגעו. בבת ים מקדמים תוכנית גדולה מאוד, אבל ברור שצריך להתמקד קודם כל בחלק שנפגע". 

סגנית ראש עיריית חיפה, שרית גולן שטיינברג, הצביעה על חשיבות מנגנון הבייאאוט להסרת חסמים: "הבייאאוט הוא הפתרון הנכון להסרת 80% מהחסמים. המלחמה גם חידדה את הסכנה שבבתי הזיקוק והתעשייה הפטרוכימית בצפון. הפתרון הוא לא רק לזכור את מצב החירום, אלא להתכונן אליו בשגרה". 

מהצד של היזמים, נרשמה ביקורת חריפה על קצב קבלת ההחלטות. אסף סימון, מנכ"ל BST ייזום, אמר כי "אם אנשים מחוץ לבית – משהו לא עובד. התחלות הבנייה ירדו, ויש פער בין תכנון לביצוע. צריך לוחות זמנים קצובים – שלוש שנים לתחילת ביצוע – ומס סרבנות על מי שמעכב. חייבים לשנות תפיסה כדי להציל חיים".  דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, הזהיר מפני הוצאת היזמים מהמשחק: "תוכניות רבות שמקודמות בידי רשויות לא פוגשות את השוק ולא יוצאות לפועל. יזמים מביאים ידע פרקטי שאין לרשות, למשל בהשפעות על מרתפים ושטחי מסחר. אם לא נאפשר גם מסלול יזמים – נפספס". 

מנגד, השמאי ארז כהן סבור שהחוק דווקא מבטיח ליזמים רווחיות: "הצעת החוק לא מוציאה את היזמים מהמשחק. יש לה משמעות כלכלית – שכר דירה במועד הפינוי, העלאת הרווח היזמי לפי תקן 21 – כל אלה יוצרים כדאיות כלכלית". 

בסיום הפאנל היה ברור כי קיים קונצנזוס רחב על הצורך בשיקום מהיר של המתחמים שנפגעו ועל החשיבות של פתרונות ייחודיים, אך המחלוקת נותרה סביב הדרך – מי יוביל את התהליך ואיך להבטיח שהדיירים יחזרו לבתיהם בזמן הקצר ביותר.