עימות חזיתי במועצה הארצית: "בשם ההגנה משריפות מותירים אנשים בסכנת חיים מיידית"

רעידת האדמה בעוצמה 4.2 שהורגשה הבוקר (ה') בדרום הארץ, לצד איומי התקיפה מאיראן העניקו הקשר מוחשי לדיון הסוער שנערך שעה קלה לאחר מכן במנהל התכנון – דיון שעוסק בלב הדילמה שבין קידום התחדשות עירונית לבין שאלת הבטיחות וחיי אדם.

במרכז הדיון עמדה ההצעה של יו"ר מטה התכנון נתן אלנתן, לשנות את הגדרתו של "בניין גבוה" ולאפשר בנייה של מבנים בני 11–13 קומות עם גרם מדרגות אחד בלבד, צעד שלטענת יוזמיו עשוי לחלץ עשרות מיזמי התחדשות עירונית מחוסר כדאיות כלכלית, בעיקר בפריפריה. לעומת זאת, בעיני מתנגדי המהלך, ובראשם רשות הכבאות וההצלה, מדובר בחציית קו אדום בטיחותי.

כיום מחייבות תקנות הבנייה כל מבנה שגובהו עולה על 11 קומות בבניית שני חדרי מדרגות, דרישה המבוססת על שיקולי בטיחות והצלת חיים במקרה של שריפה. אלא שלטענת מטה התכנון, החובה הזו מייקרת משמעותית בניינים בטווח הגבהים של 12–13 קומות, ולעיתים הופכת פרויקטים של התחדשות עירונית לבלתי כלכליים לחלוטין. כך נולדה היוזמה להעלות את רף הכומות, שמעליו חלה החובה לבנות שני חדרי מדרגות.

בדיון שנערך בוועדת המשנה לבנייה ולתקנות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה נכחו נציגים ממינהל התכנון, מטה התכנון, רשות הכבאות, התאחדות הקבלנים, התאחדות האדריכלים ויועצי בטיחות מהשוק הפרטי. לטענת יו"ר מטה התכנון אלנתן, מדובר בצעד שנולד מתוך ניהול סיכונים, שמטרתו לאפשר התחדשות של מבנים ישנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה, הנם חסרי ממ״דים, ועלולים לקרוס בעת חירום. לדבריו, הותרת הרגולציה הנוכחית על כנה, מותירה אלפי משפחות להתגורר בבניינים שבהם רמת הסיכון לחייהם גבוה בהרבה לעומת מצב שבו יתגוררו ברב קומות שבו חדר מדרגות אחד בלבד.

נציב הכבאות, רב-טפסר אייל כספי: "אין דבר כזה שמדינה מתקדמת מאפשרת לתושבי המדינה שלה לחיות בבניינים עם ניתוק מחדר המדרגות, שזה לב-לבה של הסוגיה הבטיחותית מצילת חיים. עם כל הקשור לאיום ההתחממות הגלובלית, קצב כמות השרפות, עוצמת האש בבניינים ואיומי מלחמה, אוי ואבוי אם מדינת ישראל תעז לקבל החלטה כזאת לשנות את גובה הבניינים מההגדרה של בניין רב-קומות".

מנגד, רשות הכבאות וההצלה (כב"ה) הביעה בדיון בעמדה נחרצת נגד ההצעה. נציב הכבאות רב טפסר אייל כספי ונציגים נוספים מכב"ה הזהירו כי ביטול גרם מדרגות שני בבניינים מהווה סיכון ממשי לחיי אדם, במיוחד בעת שריפה, רעידת אדמה או אירוע חירום מורכב. לטענתם, גרם מדרגות הוא "קו ההצלה האחרון" של דיירים, וסטייה מהתקינה הבין-לאומית של NFPA (האיגוד הבינ"ל להגנה משריפות) המעוגנת גם בחוק הישראלי – עלולה להעמיד בסיכון הן את הציבור והן את מקבלי ההחלטות עצמם.

"אין דבר כזה שמדינה מתקדמת מאפשרת לתושבי המדינה שלה לחיות בבניינים עם ניתוק מחדר המדרגות, שזה לב-לבה של הסוגיה הבטיחותית מצילת חיים", אמר כספי בדיון, "עם כל הקשור לאיום ההתחממות הגלובלית, קצב כמות השרפות, עוצמת האש בבניינים ואיומי מלחמה, אוי ואבוי אם מדינת ישראל תעז לקבל החלטה כזאת לשנות את גובה הבניינים מההגדרה של בניין רב-קומות".

עוד הוסיף כי "אחרי 40 שנות ניסיון וחילוץ של עשרות אנשים ממעליות ואלפים מחדרי מדרגות – האחריות לבטיחות חיי אדם במדינת ישראל מונחת במקום אחד: כבאות והצלה. זו אחריות מקצועית ואישית. מדינת ישראל קבעה כי תקן NFPA הוא התקן המחייב, וניסיון לרכך או לעקוף אותו הוא מהלך מסוכן שאנו מתנגדים לו בתוקף".

כמה עולה חדר מדרגות נוסף?

במהלך הדיון נחשפו גם פערים משמעותיים בנתונים: בעוד שמטה התכנון טען כי העלות של גרם מדרגות נוסף מגיעה למאות אלפי שקלים לבניין ופוגעת אנושות בכדאיות הכלכלית של פרויקטים, בכבאות טענו כי מדובר בעלות "שולית יחסית". לצד זאת, חסרו נתונים אודות מקרים ממשיים של שריפות מסכנות חיים ברבי קומות, דבר שעורר ביקורת חריפה מצד יו"ר מטה התכנון אלנתן:

"לצערי, ביקשתי מכם נתונים – ולא קיבלתי. אין נתונים. ביקשתי נתונים על שריפות, ולא קיבלתי. לא הצגתם כמה שריפות התרחשו בבניינים גבוהים בשנים האחרונות, ולא ניתן היה לנתח את המשמעות של דרישה לחדר מדרגות נוסף. אם אין לכם נתונים כאלה – זו בעיה קשה. איך ייתכן שגוף שאחראי על הנושא פועל בלי בסיס נתונים? ואם הנתונים קיימים ולא הוצגו – קשה שלא לתהות אם הם פשוט לא מתיישבים עם העמדה שלכם".

יו"ר מטה התכנון אלנתן מתח ביקורת על היעדר הנתונים בכב"ה: ביקשתי מכם נתונים – ולא קיבלתי. אין נתונים. לא הצגתם כמה שריפות התרחשו בבניינים גבוהים בשנים האחרונות, ולא ניתן היה לנתח את המשמעות של דרישה לחדר מדרגות נוסף. אם אין לכם נתונים כאלה – זו בעיה קשה. איך ייתכן שגוף שאחראי על הנושא פועל בלי בסיס נתונים? ואם הנתונים קיימים ולא הוצגו – קשה שלא לתהות אם הם פשוט לא מתיישבים עם העמדה שלכם"

עוד לדבריו, עלפי הנתונים שבידיו, "רוב מקרי המוות והפציעות הקשות בשריפות התרחשו דווקא בבניינים נמוכים וישנים. לכן קידום התחדשות עירונית והחלפת הבנייה הישנה בבנייה חדשה ובטוחה יצמצמו משמעותית את מספר ההרוגים. זו ההסתכלות הנכונה, ובמובן הזה כיבוי האש היו צריכים להיות הראשונים לעודד את המהלך – במיוחד כשכ-50% מהתוכניות שאושרו בשנת 2024 הן תוכניות של התחדשות עירונית".

תומר חזות, המשנה ליועמ"ש ברשות הכבאות הוסיף: "יש כאן קונצנזוס מקצועי שאין לו אח ורע. לא מדובר בדעה אישית שלי או של גורם כזה או אחר, אלא בעמדת מהנדסי בטיחות אש ובסטנדרט המקצועי המקובל בעולם. דירקטיבת ה-NFPA היא אמת מידה בינלאומית, והמחקרים והניסיון המצטבר במדינות מערביות מצביעים כולם לאותו כיוון. כשמול זה מוצגת עלות של כ־25 אלף שקל לדירה, קשה להצדיק סיכון כה משמעותי לציבור. אפשר לדבר על הקלות, אך רק במקום שבו התקן מאפשר זאת, ולא בדרך של כרסום תקנים או מהלכים כוחניים שמסכנים חיי אדם".

עוד אמר חזות כי "הדרישה המונחת כאן חורגת מהתקן ואינה נוגעת רק להתחדשות עירונית, אלא תחול על כל בניין חדש. אם יש צורך בדיפרנציאציה – למשל לפריפריה – ניתן לדון בכך באופן מסודר. המלצתי היא להימנע משינוי חקיקה פזיז, ולהשלים תהליך בחינה מקצועי משותף".

אלנתן הבהיר כי הטענה לתוספת עלות של כ-25 אלף שקל לדירה מטעה, שכן מדובר בעלות חדר המדרגות עצמו בלבד, בעוד שהוספת חדר מדרגות נוסף מחייבת שטחי פרוזדורים ומטראז’ עודף שמייצרים את עיקר העלות. לדבריו, החלופות שנבחנו בצוות המקצועי מפחיתות בין 75% ל־80% מהעלות הכוללת, כך שהחיסכון אינו בעשרות אלפי שקלים אלא במאות אלפי שקלים לכל בניין. עוד ציין כי סוגיית מעלית האלונקה כלל אינה חלק מתקני הכבאות האמריקאיים, ואינה נובעת מעולמות בטיחות האש.

עוד אמר כי תקני ה-NFPA אינם מחייבים אימוץ זהה אחד לאחד, אלא התאמה למאפייני הבנייה המקומיים, השונים מהותית מהבנייה בארצות הברית: "בעוד שבארה״ב נהוגות קומות עם 15–20 יחידות דיור, בישראל רוב מוחלט של הבנייה הרוויה כולל 4–6 יחידות לקומה". אלנתן הדגיש כי במקרים חריגים של ריבוי יחידות דיור בקומה יש מקום לשני חדרי מדרגות, אך אין הצדקה להחלה גורפת על כלל הבניינים, במיוחד כאשר התקן עצמו כולל חריגים.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים תומר צליח: "נוצר כאן פרדוקס: בשם ההגנה על חיי אדם בשריפות, מונעים התחדשות עירונית ומותירים אנשים בסיכון ממשי ומיידי. זה לא קורה רק בפריפריה – גם במרכז הארץ. בתוכנית ח/619 בחולון, למשל, הוספת חדר מדרגות נוסף פוגעת בהיתכנות הכלכלית ומונעת את מימוש ההתחדשות. בניגוד לטענות, העלות אינה 25 אלף שקל ליחידה – הפגיעה האמיתית נובעת מאובדן שטחים ומטראז’, שמכריעים את כדאיות הפרויקט"

אלנתן הדגיש כי האחריות התכנונית מצויה בחוק התכנון והבנייה, ולא בחוק הכבאות, וכי מדובר בניהול סיכונים הכרחי במדינה הזקוקה בדחיפות להתחדשות עירונית. לדבריו, הימנעות מהקלה רגולטורית משמעה המשך מגורים בבניינים מסוכנים שאינם עומדים ברעידות אדמה או באיומים ביטחוניים. הוא טען כי צוות העבודה הגיע למסקנה חד-משמעית שאין פגיעה בבטיחות, וכי השיקול הכלכלי הוא שיקול לגיטימי ומהותי.

"נוצר כאן פרדוקס"

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ תומר צליח הביע תמיכה בעמדת מטה התכנון: "על כף המאזניים עומדת הצלת חייהם של אלפי דיירים שימשיכו להתגורר בבניינים ישנים, שאינם ממוגנים לרעידות אדמה ואינם כוללים ממ״דים – מול תרחיש אפשרי של שריפה. במדינת ישראל, האיומים הוודאיים הם רעידות אדמה וטילים, ולא ניתן להתעלם מכך. גם אם תתרחש שריפה, בבניינים עד גובה 42 מטר קיימים אמצעים משמעותיים לכיבוי ולחילוץ, כולל הגעה בגובה באמצעות מנוף, וחדרי מדרגות עם מערכות מתקדמות כמו ספרינקלרים והתרעה – כך שהסיכון לחסימה הוא נמוך מאוד".

לדבריו, "נוצר כאן פרדוקס: בשם ההגנה על חיי אדם בשריפות, מונעים התחדשות עירונית ומותירים אנשים בסיכון ממשי ומיידי. זה לא קורה רק בפריפריה – גם במרכז הארץ. בתוכנית ח/619 בחולון, למשל, הוספת חדר מדרגות נוסף פוגעת בהיתכנות הכלכלית ומונעת את מימוש ההתחדשות. בניגוד לטענות, העלות אינה 25 אלף שקל ליחידה – הפגיעה האמיתית נובעת מאובדן שטחים ומטראז’, שמכריעים את כדאיות הפרויקט".

בסיום הדיון הוחלט כי הדוח המקצועי שעליו נשענת ההצעה יופץ לכלל הגורמים, וכי דיון המשך יתקיים רק לאחר בחינה מעמיקה שלו. בינתיים, נותרה השאלה המרכזית פתוחה: האם בשם האצת ההתחדשות העירונית ניתן, או ראוי – להקל בדרישות בטיחות שנועדו להציל חיים, דווקא במדינה שמתמודדת עם רעידות אדמה, שריפות ואיומים ביטחוניים גם יחד.