"הפוטנציאל מטורף, אבל עד שהטרקטור הראשון יפיל את הארובות - אנשים לא יאמינו"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בפרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית" של מרכז הנדל"ן , אירח עורך מרכז הנדל"ן נמרוד בוסו את יובל אדמון, ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, לשיחה על אחת התוכניות השאפתניות והמורכבות שמקדמת כיום המדינה. על הפרק: מתי באמת יפונו בתי הזיקוק והתעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, כיצד מתכוונת המדינה להקים באזור כ-100 אלף דירות, מה ייעשה בקרקעות המזוהמות, איך צפויה קריית אתא להפוך לעיר של מאות אלפי תושבים, והאם המהלך כולו מסוגל להפוך את מטרופולין חיפה למתחרה של גוש דן. 

לצפייה: 

להאזנה: 

מעל כל אלה מרחפת כבר שנים שאלה אחת: האם זה באמת יקרה? אחרי עשרות שנים שבהן דובר על פינוי התעשייה מהמפרץ, הספקנות באזור גדולה. אדמון אינו מתעלם ממנה, אבל בניגוד ללא מעט גורמים במטרופולין הוא משוכנע שהפעם המהלך בדרך להתממש, ואף נוקב בשנה שבה הוא מצפה לראות את התעשייה הפטרוכימית מתפנה: 2029.

"אני אומר 2029", הוא אומר. "2029 זה מעבר לפינה, והרבה אנשים יגידו רגע, איך זה יכול להיות". אדמון מודה שחלק מהתשתיות הנדרשות כדי לאפשר את סגירת בזן גולשות כיום ל-2031, אך לדבריו המינהלת פועלת עם משרדי הממשלה כדי לקצר את לוחות הזמנים ולהחזיר אותם ליעד.

השינוי שעליו הוא מדבר עצום. פינוי בתי הזיקוק, מפעלי ההמשך ומכלי הנפט בקריית חיים אמור לשחרר שטח נרחב שעליו מקודמת תמ"א 75. "עליהם הולכים להקים על פני עשרות שנים, לא ביום אחד, בערך מאה אלף יחידות דיור ו-15 מיליון מ"ר תעסוקה ופארק של בערך ששת אלפים דונם לאורך הקישון", אומר אדמון. "בעצם הפרויקט הכי גדול שקרה בישראל שאני מכיר לפחות".

לדבריו, התוכניות המפורטות נמצאות בשלבים מתקדמים והוא מעריך כי במהלך 2027 יחלו דיונים בהפקדתן. אלא שתכנון הדירות הוא רק צד אחד של המשוואה. כדי לפנות את בזן נדרשת המדינה לשנות את מערך אספקת הדלק בישראל ולהקים תשתיות שיאפשרו להסתמך יותר על יבוא תזקיקים מוגמרים במקום על זיקוק נפט בחיפה.

כאן נמצאת גם אחת מנקודות הספק המרכזיות סביב התוכנית. אדמון טוען כי בניגוד לטענות שלפיהן החלופות לבזן אינן מתקדמות, חלקן כבר נמצאות בביצוע. "מי שמסתובב באזור חיפה, מסתכל לכיוון הים, רואים ממש מקימים בימים אלו מזח של נמל תזקיקים חדש שאמור להחליף את הנמל הישן", הוא אומר. לדבריו, גם באשדוד כבר החלו עבודות להקמת מקשרים ימיים, בעוד שתשתיות אחרות נמצאות בשלבי מכרז ותכנון.

אדמון אינו מבטל את הספקנות כלפי המהלך. להפך. "עשרות שנים מדברים על לפנות את התעשיות האלה ועד היום לא הצליחו לעשות את זה", הוא אומר. "רוב האנשים סקפטיים וזה בסדר גמור באמת. זה פרויקט ענק, מורכב. ממשלה, גם כשהיא רוצה לעשות משהו, היא לא תמיד מצליחה, בטח לא בלוחות זמנים".

גם בזן עצמה היא גורם משמעותי במשוואה. "בזן עצמה היא לא מתנדבת להיסגר מחר בבוקר, וזו חברה ששווה מיליארדים עם יותר מאלף עובדים, עם השפעה ציבורית, פוליטית, תקשורתית. כיסים עמוקים. זה מהלך מורכב". עם זאת, לדבריו, העובדה שהפרויקט שרד חילופי ממשלות מאז החלה העבודה עליו ב-2016 מעידה על עומק התמיכה בו. "כל הממשלות האלה, למרות שהתחלפו, כולם התמידו בדרך. זו נקודת ציון שמראה שזה אירוע שהוא קונצנזוס".

אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדרך לבנייה היא זיהום הקרקע. אדמון אומר שהנושא נבחן כבר מתחילת הדרך בהובלת המשרד להגנת הסביבה וכי באתרים בוצעו לאורך השנים דגימות רבות. לדבריו, מוקדי התעשייה הקיימים תופסים פחות מעשרה אחוזים משטח התוכנית כולו, ולכן ניתן יהיה להתחיל את הבנייה באזורים אחרים ובמקביל לשקם את הקרקעות המזוהמות. "לאט לאט, על פני 50 שנה, יש זמן לשקם את הקרקעות בנחת ולשווק אותם בתזמון המתאים. יש עוד 90 אלף יחידות דיור שמחכות".

אם המהלך יתממש, מבחינת אדמון השפעתו תהיה גדולה בהרבה מתוספת של שכונות מגורים. מטרופולין חיפה, שמונה לדבריו כיום כ-600 אלף תושבים, עשוי לצמוח בעתיד לרצף עירוני של 1.5 עד 2 מיליון איש. "אני חושב שקשה לנו עדיין לתפוס את זה", הוא אומר. "יש פה ערים חזקות, אוכלוסייה מצוינת, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, בתי חולים, נמלים. יש פה פוטנציאל מטורף לממש". לדבריו, "עשור או שניים אפשר להגיע למצב שמתחרים בגוש דן".

אחת המרוויחות הגדולות מהמהלך צפויה להיות קריית אתא. לפי אדמון, מתוך כ-100 אלף יחידות הדיור המתוכננות, כ-55 אלף נמצאות בגבולותיה הנוכחיים וכ-45 אלף בחיפה. "אין ספק, קריית אתא תעבור שינוי דרמטי כי היא תגדל להיות 300 אלף איש, סדר גודל, אפילו יותר". לצד הגידול מתוכננת גם קפיצת מדרגה בתחבורה הציבורית, עם רשת רכבות קלות ואף בחינה של מעבר למטרו שיחבר בין חלקי המטרופולין.

אבל עוד לפני שכל זה יקרה, אדמון מסכים עם אחת הטענות הוותיקות של חיפה: מסילת הרכבת לאורך קו החוף היא חסם עירוני שחייב להיפתר. "חיפה צודקת", הוא אומר, ומשווה את המצב לתרחיש שבו מסילת רכבת מגודרת הייתה עוברת לאורך רחוב הירקון בתל אביב. "לא יכול להיות מצב שתישאר רכבת על קו החוף, על קו החוף ובעיר התחתית". לדבריו, עדיין נבחנות חלופות של שיקוע או מנהור והוא עצמו מעורב במהלך.

לצד הבנייה למגורים מתוכנן גם שינוי דרמטי בשטחים הפתוחים. לאורך הקישון אמור לקום פארק בשטח של כ-6,000 דונם, לעומת כ-3,500 דונם בפארק הירקון. בקצה אחד כבר מקודם פיתוח מורד הקישון ובקצה האחר פארק אגמי נשר. בעתיד אמורה להצטרף גם "טיילת המפרץ", שתיצור רצף לאורך חופי המפרץ.

עבור אדמון, שגדל בקריית טבעון כשבתי הזיקוק היו חלק מנוף ילדותו, יש במהלך גם ממד אישי. "זו סגירת מעגל בשבילי", הוא אומר. "גדלתי עם נוף של בתי זיקוק ליד הבית ועכשיו אני מנסה יחד עם המון שותפים" לשנות את האזור.

ומה יהיה הרגע שבו גם הספקנים יאמינו? אדמון מספר על פגישה עם קבוצה בפילדלפיה, שם נסגר בית זיקוק והשטח עובר פיתוח מחדש. כששאל מתי הציבור השתכנע שהמהלך אכן קורה, הוא קיבל תשובה חד-משמעית: "רק ביום הטרקטור הראשון הפיל את הארובות".

אם לוח הזמנים שמציג אדמון יתממש, הרגע הזה אמור להגיע למפרץ חיפה בעוד שנים ספורות.