בנו בית במשק של משפחת הבעל ונפרדו, האם לאישה זכויות בקרקע? כך הכריע ביהמ"ש

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בני זוג הקימו את ביתם על מגרש במשק השייך לאבי הבעל (הנתבע), על בסיס הסכם שנערך בתוך המשפחה. לאחר השלמת הבנייה בשנת 2016, עברו בני הזוג להתגורר בארה"ב. בחלוף הזמן עלו יחסיהם על שרטון ודרכיהם נפרדו. האישה הגישה תביעה נגד האב ובעלה לשעבר, וטענה כי ההסכם המשפחתי היווה למעשה "הסכם מתנה", שהקנה לבני הזוג בעלות על מגרש בשטח של 750 מ"ר מתוך המשק. בהתאם לכך עתרה לרישום מחצית מהזכויות על שמה ולפיצול המגרש.

במהלך ניהול התביעה אירעה תפנית טרגית: ב-7 באוקטובר 2023 נרצח הבעל. האישה המשיכה בניהול ההליך, ולצד הסעד ההצהרתי עתרה גם לסעדים כספיים חלופיים, ובהם מחצית משווי המגרש והבית הבנוי עליו, למקרה שפיצול המגרש לא יתאפשר, וכן להשבת דמי שכירות מהיחידה הבנויה ולפיצוי בגין מחסן שנבנה במקום.

השאלה המשפטית:

האם הסכם משפחתי שאפשר לבני זוג לבנות בית במשק של ההורים מקנה להם גם זכויות בקרקע עצמה? ואם לא, האם ניתן לחייב את בעל המשק לפצל עבורם את המגרש או לשלם פיצוי כספי בגין הבית שנבנה והכספים שהושקעו בו?

החלטת בית המשפט:

בית המשפט דחה את התביעה במלואה. תחילה דחה בית המשפט את טענת התובעת שלפיה ההסכם המשפחתי מהווה "הסכם מתנה". נקבע כי ההסכם לא העניק לבני הזוג זכויות קנייניות במגרש או במשק, אלא הסדיר מתן רשות לבנות את ביתם על שטח במשק של ההורים. מאחר שההורים אפשרו את הבנייה בפועל, נקבע כי הם קיימו את התחייבותם על פי ההסכם.

בית המשפט הדגיש כי גם להורים עצמם היו במשק זכויות של "בר רשות", ולא בעלות מלאה בקרקע. לכן, אילו הייתה כוונה להעניק לבני הזוג זכויות במקרקעין, היה צורך להסדיר זאת באופן מפורש וברור, לרבות באמצעות קבלת האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים, דבר שלא נעשה במקרה זה.

בהמשך קבע בית המשפט כי גם הסעיף בהסכם שעסק באפשרות עתידית לפיצול המגרש אינו מקנה לתובעת את הסעד שביקשה. הפיצול הותנה בשני תנאים מצטברים: שתהיה אפשרות משפטית לבצעו, ושבני הזוג יקבלו יחד החלטה לבצע את הפיצול אם הדבר יהיה כדאי מבחינה כלכלית. בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה שפיצול כזה אכן אפשרי, וגם לא הוכיחה שהתקבלה החלטה משותפת של בני הזוג בעניין.

בהתאם לכך נדחו גם הסעדים הכספיים שנתבעו. הדרישה לקבלת פיצוי בגובה מחצית משווי הנכס נדחתה לאחר שנקבע כי הקרקע לא ניתנה לבני הזוג במתנה. גם הדרישות לקבלת דמי השכירות ולפיצוי בגין המחסן נדחו. התובעת חויבה בהוצאות בסך 60 אלף שקל.

הערת המחבר:

פסק הדין ממחיש את הסיכון שבהסתמכות על הבנות משפחתיות כלליות כאשר מדובר בבנייה במשק או בנחלה. גם כאשר קיים הסכם וגם כאשר מושקעים כספים משמעותיים בבנייה, אין בכך בהכרח כדי להקנות זכויות בקרקע. כאשר הכוונה היא להעניק זכויות מהותיות, יש לעגן זאת במפורש, להתאים את ההסכמות למצב המשפטי החל על המשק ולוודא מראש את קבלת האישורים הנדרשים.

(תמ"ש (אשדוד) 72598-11-21 פלונית נ' פלוני).

משרד גינדי כספי ושות ' מתמחה בנדל"ן, תכנון ובנייה. נערך בסיועה של המתמחה טלאל אסולין.