"הגיע הזמן להודות שמחירי הדירות יורדים": מנכ"ל משרד השיכון קורא לקבלנים להוזיל

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

"הציבור לא פראייר, הוא מבין שהמחירים יורדים ורואה את עולם המבצעים ומאס בסיפורים. הגיע הזמן להודות שהמחירים יורדים". כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , יהודה מורגנשטרן, בשיחה עם עורך מרכז הנדל"ן נמרוד בוסו במסגרת פסגת ההתחדשות העירונית 2026 שעורכים מרכז הנדל"ן ואתר מדלן בתל אביב. מורגנשטרן התייחס למצב שוק הדיור, להשפעת מבצעי הקבלנים על התנהגות הרוכשים ולצעדים שמקדם משרדו להגדלת היצע הדירות. בין היתר חשף כי המשרד מכין הצעה להקצאת 5–10 מיליארד שקל לסבסוד התחדשות עירונית בערים המועדות לרעידות אדמה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2027.

לדברי מורגנשטרן, שוק הדיור נמצא כיום במצב טוב יחסית, למרות הקשיים בענף הביצוע. "אנחנו מסתכלים היום על השוק והוא נמצא במצב טוב. יש אתגרים בעולמות הביצוע, אבל המומנטום חיובי", אמר. לדבריו, הירידה במחירי הדירות כבר מורגשת בשוק, אך מבצעי המימון וההנחות שמציעים הקבלנים גורמים לחלק מהרוכשים להמתין, מתוך ציפייה לירידות נוספות.

"אני מרוצה שהדירה הופכת לזולה יותר והציבור לא פראייר, הוא הבין שהמחיר יורד. הוא רואה מבצע כזה או אחר, אבל זה לא גורם לו לקנות אלא לחכות ולראות אם יש עוד ירידת מחירים", אמר מורגנשטרן. הוא קרא לקבלנים להתאים את עצמם לתנאי השוק החדשים ולתת ביטוי ברור לירידות המחירים, במקום להסתמך על מבצעים והטבות. לדבריו, יש לאפשר לציבור לראות ירידה של 10%-15% במחירי הדירות ולהבין שמדובר ברמת מחירים חדשה ויציבה, שתעודד את חזרת הרוכשים לשוק.

עם זאת, מורגנשטרן הדגיש כי הורדת המחירים חייבת להתבצע תוך שמירה על הכדאיות הכלכלית של הבנייה. "אם אנחנו רוצים שהציבור יקנה דירה בזול יותר, הקבלן צריך להרוויח כסף, ואם הוא לא ירוויח הוא לא יבנה", אמר. לדבריו, על המדינה להמשיך לפעול להגדלת היצע הדירות ולהפחתת עלויות הבנייה באמצעות הרחבת היקף העובדים בענף, הגדלת הסבסוד והמשך שיווק הקרקעות.

בהקשר זה הודיע כי המדינה פועלת להבאת 20 אלף עובדים זרים נוספים לענף הבנייה עוד השנה, באמצעות מודל B2B המבוסס על התקשרויות בין חברות. בהמשך, לדבריו, מתוכננת הבאתם של 40 אלף עובדים נוספים. המהלך נועד להתמודד עם המחסור בכוח אדם בענף ולהגדיל את יכולת הביצוע של הקבלנים.

מורגנשטרן התייחס גם לאפשרות ששנת 2027 תיפתח ללא תקציב מדינה מאושר, והזהיר מפני השלכותיה על ענף הנדל"ן. לדבריו, החלטת הממשלה הנוגעת לאזורי עדיפות לאומית, שבמסגרתה המדינה מממנת 50% מעלויות הפיתוח במכרזי קרקע בפריפריה, צפויה לפקוע בנובמבר. מדובר בהחלטה המתחדשת אחת לארבע שנים, ואי־חידושה עלול לפגוע בכדאיות הכלכלית של פרויקטים באזורים אלה.

הוא ציין כי בשנים האחרונות הקצתה המדינה מדי שנה מאות מיליוני שקלים לתמרוץ רשויות מקומיות ולהגדלת הכדאיות הכלכלית של הבנייה, גם באזורים שאינם מוגדרים כאזורי עדיפות לאומית, דוגמת באר שבע. לדבריו, שנה ללא תקציב מאושר, או התנהלות באמצעות תקציב המשכי וללא ממשלה מתפקדת, עלולה להוות איום על הענף. במקביל ציין כי תוכנית השכירות שמקדם משרדו צפויה לקבל ביטוי בצעדים בתחומי המימון, התכנון והמיסוי.

5-10 מיליארד שקל להתחדשות בערים הסייסמיות, והאצת הבנייה סביב המטרו

אחת ההצהרות המרכזיות של מורגנשטרן נגעה לתוכנית לסבסוד התחדשות עירונית בערים המועדות לרעידות אדמה. לדבריו, משרד הבינוי והשיכון מכין הצעה להקצאת 5–10 מיליארד שקל במסגרת תקציב המדינה לשנת 2027, במטרה לאפשר קידום פרויקטים באזורים שבהם ההתחדשות העירונית אינה כדאית כלכלית ללא סיוע ממשלתי.

מורגנשטרן הסביר כי עוד לפני 7 באוקטובר קודמה תוכנית ממשלתית לטיפול במבנים ישנים בערים המצויות בסיכון סייסמי, אך בעקבות המלחמה הרב־זירתית הסתכמה ההקצאה בנושא ב־120 מיליון שקל. לדבריו, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית השלימה את עבודת התכנון בעשר הערים שהוגדרו כבעלות סיכון לרעידות אדמה, לרבות מיפוי המבנים המתאימים להתחדשות בניינית, לפינוי־בינוי מתחמי או לחיזוק.

"את התוכניות כבר עשינו. דנים כרגע בשאלת המקורות", אמר מורגנשטרן. הוא הביע תקווה כי הממשלה שתכהן בשנת 2027 תאמץ את התוכנית ותקבל החלטה על הקצאת המימון הנדרש. מדובר בשלב זה בהצעה שמגבש המשרד, ולא בתקציב שכבר אושר.

מורגנשטרן חשף גם כי במסגרת חוק ההסדרים הקרוב מקדם משרד הבינוי והשיכון מהלך להאצת ההתחדשות העירונית בטבעת הראשונה של תחנות המטרו המתוכננות בגוש דן, תוך יישום עקרונות חוק השיקום. המהלך כולל בין היתר קידום מנגנון Buyout, קיצור לוחות הזמנים לבחירת יזמים ואפשרות להתערבות אקטיבית של המדינה במקרים שבהם לא נבחר יזם בפרק הזמן שנקבע.

לדבריו, יש לבחון את הרווחיות המינימלית של פרויקטים קיימים ולהגביל את משך הזמן שבו יזמים יכולים להחזיק בחתימות בעלי דירות מבלי לקדם את הפרויקטים. הוא ציין כי המהלכים המוצעים מעוררים התנגדויות הנוגעות לזכויות הקניין, אך הדגיש כי המדינה אינה יכולה להמשיך ולהמתין לנוכח הצורך בהגדלת היצע הדירות. "לאורך ההיסטוריה כלכלות התפתחו לאורך הנהר. מרכז החיים של היום, הנהר של היום, הוא המטרו", אמר.

נושא נוסף שנבחן במשרד הוא קידום הבנייה על קרקעות פרטיות, בעיקר במרכז הארץ. לדברי מורגנשטרן, המשרד ביצע מיפוי של קרקעות אלה במטרה לזהות חסמים המעכבים את פיתוחן, כאשר כפר יונה שימשה מקרה בוחן. במסגרת חוק ההסדרים נבחנת האפשרות לקדם מנגנונים לפיתוח הקרקעות, בין היתר באמצעות מתן מימון מקדים לרשויות המקומיות.

בסיום דבריו חזר מורגנשטרן ליעד המרכזי של משרדו: הורדת מחירי הדיור תוך שמירה על יציבות ענף הבנייה. לדבריו, המדינה צריכה להמשיך להגדיל את מספר העובדים, את הסבסוד ואת היקף שיווקי הקרקע, אך לשם כך נדרש גם שיתוף פעולה מצד הקבלנים. "המשימה המרכזית שלי היא להוריד את מחירי הדיור ולשמור על שוק יציב, ואנחנו עושים זאת בהצלחה", סיכם.