למרות טענות ארוכות שנים מצד השכנה על פלישה לשטחה, בעלי הדירה הצהירו בחוזה המכירה כי בנכס "אין כל פגם או מום נסתר". לאחר החתימה וכאשר החלו הרוכשים לשפץ את הנכס לצרכיהם, הופתעו לגלות כי הוגש נגדם צו מניעה. בתביעה שהגישו נגד המוכרים טענו כי הסכסוך הוסתר מהם ודרשו פיצויים על ההוצאות ועוגמת הנפש

בחודשים האחרונים מתגבר הדיסוננס בין עומק המשבר בשוק הנדל"ן למגורים, ובין מדד מחירי הדירות של הלמ"ס המצביע על ירידות מתונות מאד. הוספת רמת האינפלציה הגבוהה למכלול הנתונים משנה את התמונה ומעלה קצב ירידת מחירים ריאלי של כ-7% בשנה

התקדים שנקבע בעניין אחריות עורכי הדין לנזקי הלקוח, האם נכס שייעודו מחסן יכול לזכות בהטבות מס המיועדות לדירה, ומדוע אלה נשללו דווקא מזוג שרכש צמוד קרקע על מגרש? עורכי הדין של הענף בוחרים את הפסיקות החשובות של השנה החולפת. כתבה ראשונה מתוך שתיים

"הלכת עקריש" שהופיעה לפני למעלה מ-60 שנה אמללה מתדיינים שנאלצו לפצל את הליכיהם לשתי ערכאות שונות - בגין אותה עילת תביעה. לאחרונה סרב ביהמ"ש המחוזי לבקשת רוכש דירה, שביקש לאכוף את הסכם המכר על המוכרת, לדון גם בתביעה הכספית אשר נמצאת בתחומו של ביהמ"ש השלום. ערעור על החלטה זו של המחוזי הוביל לפס"ד תקדימי

בעלי קרקע בנתניה מכרו מגרש לחברה יזמית, כדי שזו תקים עליו בניין וסיכמו כי גם אם התב"ע תשתנה, הבעלים לא יקבלו תמורה נוספת. אך זו שונתה באופן קיצוני ואפשרה בניית 110 יח"ד במקום 58. הבעלים דרשו תוספץ, ולאחר שנדחו - תבעו. פסק הדין של המחוזי היה חד משמעי

בונוס, מחברות המימון החוץ בנקאי המובילות בארץ, שעשתה היסטוריה בענף, חוגגת 30 שנות עשייה. רו"ח אריק גולדיאן, מייסד ובעל החברה, מספר על סוד ההצלחה, על ערכה של השמרנות (כן, גם בענף המימון החוץ בנקאי) ועל התמודדות עם משברים

שני זוגות רכשו זכויות במקרקעין בשנות ה-70 מחברת נדל"ן, אך למרות זאת החברה נותרה רשומה בטאבו כבעלת הזכויות. הרוכשים לא איתרו את הסכם המכר אך הציגו אישורים אחרים המעידים על קיומה של מכירה. בחברה טענו מנגד לשיהוי כבד וכי לא נרשמה הערת אזהרה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת

המדיניות התכנונית סביב קווי הרכבת הקלה לא לקחה בחשבון את השלכות השבתת הרכבת בשבת. אם לא ייעשו שינויים בתכנון או תבוטל ההשבתה, יתפתח תרחיש משברי שימוטט את ערי המטרופולין, טוענים האדריכלים טלי דראל ובני פרי – שותפים במשרד V5 אדריכלים. טור דעה

בעל נכס הגיש לוועדה המקומית ולוועדת הערר בקשה לשינוי מהיתר בנייה שניתן לו, כולל בנייה על הרכוש המשותף שאינו צמוד לדירתו, ונדחה בטענה שיש להסדיר קודם את הזכויות הקנייניות ברכוש המשותף. מבקש ההיתר ערער לעליון - שהכריע בצורה חד משמעית

לצד התועלות שבה, צפויה ההתחדשות העירונית לחסל את מלאי הדיור הזול להשכרה באזור המרכז, ועשרות אחוזים ממשקי הבית המתגוררים כיום בכל מתחם התחדשות ייאלצו להגר בכפייה מהשכונה. מדובר בעובדות ידועות, אך נכון להיום הממשלה והרשויות המקומיות אינן עושות דבר. בינתיים אפשר להפסיק עם השיח המטעה של "הגנה על זכויות הדיירים" בהתחדשות. מדובר לכל היותר בהגנה על זכויות בעלי הנכסים

התובע שילם תשלום ראשון ועבר להתגורר בדירה של קרוב משפחתו, שמכר את הדירה לאחרים והעליון קבע שהם בעלי הזכויות הקנייניות בה. התובע עתר לפיצוי בגובה שווי הדירה וטען כי קרוב משפחתו הפר את אמונו. האחרון טען כי התובע התגורר בדירה 7 שנים בלי לשלם שכירות. ביהמ"ש המחוזי פסק באופן נחרץ

כך לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, בהרצאת זום במסגרת "בוקר של נדל"ן". לדבריו, לאור השתנות התנאים בשוק "מי שחיפש בראשל"צ קונה ביבנה ומי שחיפש ביבנה קונה באשקלון". מנהל מחלקת המחקר במדלן: "2023 היא תקופת שפל חסרת תקדים. ברבעון השני של 23 צפוי נתון נמוך יותר מהקורונה"

לאחר שנכרת הסכם מכר בין הרוכשים למוכרים, במסגרתו העבירו הרוכשים כרבע מהתמורה, נמלכו המוכרים בדעתם לאור גילם המופלג ומצבם הרפואי. הקונים טענו כי הסיבה שהמוכרים חזרו בהם טמונה ברצון ילדיהם שהתנגדו בתוקף לעסקה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת

בסוף השבוע נחשף נתון חמור אשר עשוי להנחית מהלומה קטלנית במיוחד על ענף הנדל"ן למגורים, ושלידו עליית הריבית הופכת לכמעט שולית. על הממשלה לבלום את כדור השלג המתגלגל, ולהשיב את אמון הציבור בעתידו במדינה

אף שלא מדובר בהיקפי הפעילות שנראו פה עד לפני כשנתיים, ובעוד היקף נטילת המשכנתאות על ידי ציבור הרוכשים נותר בשפל, כבר עתה ברור כי הכוחות היזמיים בשוק כבר מסתכלים על השלב הבא – זה שאחרי הההאטה הנוכחית

כאשר אנו מוכרים דירת מגורים שבה זכויות בנייה לא מנוצלות, עורכת רשות המיסים הפרדה רעיונית בין הסכום ששולם עבור דירת המגורים הנחשבת "דירה מזכה" ובין זכויות הבנייה שעבורן נגבה מס שבח מלא של עד 47%. מוכרי בית מגורים על מגרש ב-4 מיליון שקלים גילו כי רק 2 מיליון שקלים מהעסקה מוכרים כדירה ועררו. הכרעת הוועדה הייתה חד משמעית

בעלת דירה בבית משותף בת"א חתמה מול הקבלן על נספח שבו הוסכם שלדירתה יוצמדו כל זכויות הבנייה העתידיות על שטח גג הבניין שמעל הדירה, גם ללא הסכמת שאר בעלי הדירות, ופנתה לקבלת פס"ד הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות הבלעדית בשטח. שכניה טענו מנגד כי הגג הוא חלק מהרכוש המשותף. ביהמ"ש הכריע באופן נחרץ

כחלק מההתאמות למציאות המשתנה בשוק, חברות נדל"ן רבות בוחרות להאט את קצב צבירת המלאי העתידי שלהן – אולם יש גם מי שעושות בדיוק ההיפך: "לאורך ההיסטוריה, דווקא תקופות המשבר טמנו בחובן את ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור היזמים"

שוק הדירות של 15 השנים האחרונות הרגיל אותנו לדפוס קבוע: תקופה ממושכת של עליית מחירים חדה, שבסופה תקופה קצרה של ירידת ביקוש ועצירת מחירים, לפני עלייה חדה נוספת וחוזר חלילה. האם גם עכשיו אנחנו נמצאים בתקופת דשדוש שאינה אלא מבוא לזינוק? שלושה סימנים מראים שייתכן שהפעם - הסיפור שונה

האם עסקת מתנה יכולה להתממש ללא הוכחות ממשיות לקיומה? כלה טענה כי הדירה שרשומה על שם אבי בעלה לשעבר, בה המשיכה להתגורר גם אחרי גירושיה, ניתנה לה ולגרוש שלה במתנה ונרשמה על שם חמה משיקולי מס. החם טען כי אין לה הסכם שכירות ודרש לפנותה. בית הדין לענייני משפחה פסק באופן נחרץ

במשך שנים מספרים לנו שלמדינה אין את ההון הדרוש להשקעה בהתחדשות עירונית בפריפריה. אך מסתבר שכשמדובר בהקמת יישובי וילות מסוגרים - מיליארדי השקלים לפתע נמצאים. האמת היא שהממשלה פשוט לא רואה את חידוש הפריפריה כמשימה חשובה מספיק, ובקרב ראשי הרשויות אין אף אחד שמתכוון להעמיד אותה על טעותה

חברה יזמית שהקימה בניין בבית שמש, התקשרה עם בעל עניין למכירת מספר דירות להן הוצמדו מרבית המחסנים שבבניין. כעבור שנתיים הרוכש מכר 11 מהמחסנים לצד ג', שתבע שייקבע שהוא בעל זכויות החכירה במחסנים שרכש. בית המשפט המחוזי דחה אותו והוא ערער לעליון - שפסק באופן חד משמעי

חברת נדל"ן יזמית רכשה את זכויות החכירה במקרקעין באחד העם בת"א. כשביקשה לחדש את החוזה ל-99 שנים נוספות, רמ"י ביקשה להוסיף סעיפים חדשים וטענה כי מדובר בשינוי הכרחי. בית המשפט דחה את טענותיה: "טובת הציבור, הוודאות והאחידות מחייבות כי חידוש החוזה ייעשה בתנאים המקוריים"

ניתוח: כשלוקחים בחשבון את הירידה בקצב העסקאות ואת התייקרות המימון - נתון של 15 אלף התחלות בנייה ברבעון הראשון של 2023 הוא מרשים, ומלמד כי האזהרות אודות שחיקת ההיצע עדיין לא מתממשות. עם זאת, מספר נתונים מעוררים פסימיות לגבי המשך השנה. ומתי נראה זינוק בנתוני ההתחדשות?

הקלות מחד, החמרה מאידך - אחרי שחוק ההסדרים אושר, נותר רק לעשות סדר ולהבין האם הוא מביא עמו יותר בשורות או יותר גזרות לתחום מיסוי המקרקעין ומהן בדיוק • עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, עו"ד ד"ר בני קלדרון ועו"ד ארז מלסה מסבירים

מוכר דירה נדרש על ידי שותפיו במבנה להעניק להם זכות קדימה ברכישה. בית המשפט המחוזי נדרש להכריע בין תוקפה של זכות קדימה למול תוקפה של תניה מגבילה שעומד על 5 שנים בלבד - והכריע חד משמעית

בניגוד לגורמי סיכון עסקיים, אליהם ניתן להיערך באמצעות קביעת הסכמים ותנאים, את התנהלות הגורמים המאשרים בהליך הרישוי לא ניתן לצפות עד הרגע האחרון. איך מייצרים מקסימום ודאות מול הרשות המקומית?

בעלים של דירה בבית משותף הגישו תוכנית להוספת יח"ד, וטענו כי אין צורך לבקש את אישור הדיירים, על פי תקנות התכנון והבנייה, אם הבנייה היא רק בתחומי הדירה. הוועדה המקומית יקנעם עילית טענה כי הוספת יח"ד מחייבת הסכמה של 60% מהדיירים. ועדת הערר פסקה בצורה חד משמעית

אדם מכר לחברה לזכויות חכירה במקרקעין תמורת כ-300 אלף דולר, וכעבור עשור טען כי התמורה האמיתית הייתה אחרת, אך פוצלה לשני הסכמים משיקולי מס, ודרש לבטל את שני ההסכמים - הגלוי והנסתר. בית המשפט קיבל את בקשתו: "לא ניתן להכשיר את אי החוקיות החמורה בה נגועה ההתקשרות כולה"

בערר שהוגש נגד ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת ים, טענו בין היתר בעלי זכויות בפרויקט כי ההחלטה לאשר את הבנייה נקבעה בניגוד לעמדת מהנדסת העיר ותוך פגיעה בקניינם. החלטת ועדת הערר המחוזית הייתה נוקבת וחד משמעית